בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשי המחאה צדקו: צריך לשנות את השיטה

משחק שישי רצוף לבית"ר י-ם בלי ניצחון. הפעם 1-0 במשחק בית מול עשרה שחקנים של העולה החדשה מרמת השרון. שיטה? הרכב יציב? העיקר שיובל נעים מחובר לקהל

תגובות

כדורגל זה משחק של מספרים; שער אחד הפריד בין בית"ר ירושלים הערב (ראשון) לבין עירוני רמת השרון, שער שנפל בצד של העולה החדשה כבר אחרי 7 דקות וסימן את המשחק השישי ללא ניצחון של האימפריה לשעבר מהבירה. אחרי עשרה מחזורים, הצהובים-שחורים רק עם 11 נקודות וממוקמים במקום ה-11. ככה זה כשהמספרים לא נמצאים שם כדי לסדר לך את החיים.

יש מאמני כדורגל שמאמינים בטקטיקה, יש כאלה שמאמינים במספרים שמזמנת להם הסטטיסטיקה ויש כאלה שמאמינים שנאומי סמל מחלקה בגבעתי וגאוות יחידה יביאו נקודות מול חבורת פייטרים כמו של עירוני רמת השרון. יובל נעים הוא מהסוג השלישי של המאמנים. מהסוג שמצדיק פריצה אלימה של מאות אוהדים שמבקשים לפוצץ אימון, מהסוג שלא ייגע בכוכבים למרות שהם לא נוגעים בכדור כבר חודשים, שלא ישקיע בבנייה נכונה מהיסודות וזורק חבורת ילדים למערכה ומתפלל לנס - כי הרי מה שעבד לפרקים אצל איוניר, יכול לעבוד גם במחלקת הנוער של בית"ר שלא הביאה תואר כמה שנים טובות.

בוקוב שרון

וזה לא שלנעים אין כדורגל, הוא פשוט כל כך התאהב ברעיון של להיות מאמן בית"ר ירושלים עם כל היוקרה והכבוד שנלווים לכך שהוא פשוט שכח שזה לא רק נאומים והרצאות היסטוריות על סמל המנורה, ימק"א, דני נוימן, מלמיליאן ואלי אוחנה – זה גם כדורגל נכון, של תרגול סגירות אלכסוניות, עמידה במצבים נכונים, יציאה מהירה למתפרצת ותרגול משחק בשטח צפוף – כל זה לא מתקשר לנרטיב של "להיות מאמן בית"ר" כמו שיובל נעים חלם עליו. אפילו את אצטדיון טדי לקחו לו.

גם כמה אלפי אוהדי בית"ר שהגיעו הערב לאצטדיון רמת גן ניסו לשחק על עניין הסמל והכבוד ודרשו מהקבוצה "הקרבה ונחישות". אבל הבעיה היא לא בכמה קילומטרים גומאים הירושלמים הצעירים. דן אייבינדר, אלי דסה והאחים לבית ברוכיאן מסיימים כל משחק עם חולצות סחוטות שמהולות בלא מעט דמעות של תסכול ופגיעה בכבוד - אבל זה לא מספיק בכדורגל המודרני, זה לא עובד, לפחות לא בלי שיטה. לבית"ר יש סגל אפור וזאת עובדה ידועה וגם אחרי פתיחת העונה איש לא ציפה ממנה באמת לרוץ בצמרת. אבל סגל אפור יכול לקבל מעט צבע אם מערבבים אותו עם שיטה, אפילו אם היא לא צבעונית וסקסית כמו המשחק ההתקפי שהאוהדים רוצים לראות. הם בטח מתגעגים לנצחונות ה-0-1 של אלי גוטמן שזכו לשריקות בוז בטדי ב-2001. כי אז לפחות היתה שיטה.

המשחק הערב נגמר עבור בית"ר כבר אחרי 7 דקות. כדור קרן מסובב יפה של משה אבוטבול מצא את הראש של עשאל בן שבת שכבש שער בכורה בליגת העל. בן שבת בטח חלם על שער ניצחון מול בית"ר אבל לא מול בית"ר כזאת, גם אותו אכזבה הקבוצה של יובל נעים.

בוקוב שרון

גם ההרחקה של ניר נוסבאום בדקה ה-65 לא סייעה לצהובים-שחורים שתקפו גלים-גלים אבל לא הצליחו למצוא את הרשת של גל ניר שרק בשבוע שעבר הוציא מהרשת חמישה כדורים מול הפועל תל אביב. רמת השרון בדקות האחרונות התמקדה בעיקר בהרחקת כדורים ובתפילה לאל הזמן שיעבוד טיפה מהר יותר. זה עבד, כי ככה זה כשיש שיטה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#