בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחילתה של דרך חדשה?

אחרי 6 משחקים ללא ניצחון הגיעה בית"ר י-ם לאיצטדיון ר"ג וחזרה לחייך עם 0-1 על מכבי ת"א. הצהובים נותרו במקום השני

תגובות

אלי דסה בחיים לא האמין שדבר כזה - לעמוד לבד מול ברק לוי, 12 דקות מפתיחת המשחק, עם כל הזמן שבעולם ועם כדור אחד דבוק לרגל ימין - יכול לקרות לו. בהבעת הגוף המהוססת, הצעדים שמסרבים להתיישר לפי תזמון הכדור המתגלגל, נראה היה כמעט מצטער שלא הורם דגל לנבדל, כזה שימנע ממנו לגלות שטחים במגרש אותם הוא לא מכיר. בסיום חלף על פני ברוכיאן, ארכיטקט המהלך. "עזוב אותי, נו", לחש לו, בזמן שעשה את דרכו חזרה לאזורים לחוצים פחות, בהם הוא נדרש לבלום התקפות שמתחילות ביואב זיו. עד לשריקת הסיום לא ישוב להביך את הגנת היריב ואת עצמו. ברוכיאן חבר טוב.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

החמצות נלוות של בן שושן וברוכיאן ב-8 הדקות שלאחר הפאדיחה של דסה - מיוחדות ושונות בדרכן - הקנו למשחק פסקול של הפתעה. או לפחות של אחד שיכול להסתיים בתוצאה מפתיעה בתנאי שהשחקנים של בית"ר יצליחו לשים את הכדור ברשת. אבל זו כבר תהיה הפתעה בפני עצמה.

ניר קידר

מהרגע בו ברוכיאן ניסה להקפיץ באלגנטיות ונעצר אצל קלמי סבן ועד לסיום המחצית הראשונה, השתלטה מכבי, בדרכה הגמלונית, על המשחק; כולם מסרו לאלירן עטר, שמצידו לא מסר לאף אחד, ואוהד סיידוף, שנדרש בתחילת המשחק לרענון בכל הקשור לדרך בה לובשים את כפפות השוער, המשיך ונהנה מתשומת לב לא מזיקה.

ניר קידר

הכנסתו של מואנס דאבור על חשבונו של רפי דהאן, המוכר גם כ"המחסל", אולי לא תרמה למגמת ההשתלטות של מכבי על המשחק - לבטח לא הוסיפה לה מחץ - אבל לכל הפחות לא הזיקה. הכיוון ב-15 הדקות הראשונות נשאר כשהיה, רק מיקומו של שער האורחים הוא שהשתנה. בית"ר, נאמנה להוראות ההפעלה עבור משחקים המכונים גדולים, הלכה והתבצרה במחצית המגרש שלה כגוש אחד המחולק, לפחות על הנייר, למערכים שונים. בפועל, הפעם האחרונה בה מיגל פורטיז'ו, הבלם, עמד קרוב כל כך לסטיבן כהן, הקשר ההתקפי, היתה במנהרת השחקנים, רגע לפני העלייה על הדשא.

ניר קידר

ואז, כנאמר, הפתעה. כדור קרן אקראי התגלגל לרגליו של ברוכיאן, משם הישר לראשו של שי חדד. גול? לא. קורה. בן שושן מגיע. מול שער ריק. גול? כן. לא להגזים. מכאן ועד שבר נתן שלח את כולם הביתה, חלה הקצנה בכל הקשור להוראות ההפעלה של בית"ר. אלו הפכו, עם כל דקה שחלפה ושחקן צהוב נוסף שיצא מעמדת המקור לעזור לעטר, קולאוטי וקונאטה, למשהו הלקוח מעולם הבסיסים הצבאיים. שומרים בכניסה - רב"ט חדד וסמל מויאל. בוטקה - סמל ראשון איינבינדר. אפילו הקצין ברוכיאן יצא מהמשרד והתלכלך.

ניסיונות הפריצה היו מגוונים - פה עטר בבעיטה לקורה, שם אחת נוספת של קונאטה לידיים של סיידוף המצוין- אבל כטבעם לא מוצלחים. זה נגמר. בית"ר ניצחה. גם אם מאחור נותרו הכבד, הטחול והלבלב של מרבית שחקניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#