בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גולדהאר מציג: הכדורגלן כמפית שולחן

מיטש גולדהאר נתפש כ"איש עסקים מכובד", אבל המדיניות ההפכפכה והמעוותת של מכבי תל אביב כלפי גל אלברמן מחברת את החתיכות בפאזל - מדובר באדם שרואה בשחקן כדורגל לא יותר מסחורה

10תגובות

1. כבר כמה שבועות שאני קורא על גל אלברמן באובססיביות מסוימת. מחפש בכל ידיעה את השם שלו, רוצה לדעת מה קורה אתו, לאן הוא נעלם, למה כועסים עליו, מה הוא כבר עשה.

גל אלברמן תמיד נתפש אצלי כאדם הגון, חביב, אחלה גבר. אולי לא השחקן הכי גדול בכדורגל הישראלי, אבל בוודאי אחת הדמויות הנאצלות יותר. מגיב לעניין, לא מתלהם, צנוע, עובד קשה, נטול מניירות של כוכב. לפתע אני קורא שהוא ביציע, המקום שאליו שולחים ראובן עובדים שאכלו יותר מדי גלידה בטעם תות-בננה. מוזר.

לחצו לייק בפייסבוק ספורט הארץ וקבלו את כל הכתבות והפרשנויות

כפרי ניר

אז התחלתי לחפש את השם שלו במדורי הספורט, ללקט כל פרט מידע על אודותיו, לחבר את חלקי הפאזל כדי לפתור את התעלומה. אלא שחלקי הפאזל מעוותים לגמרי, לא מתאימים זה לזה. אתה מנסה להבין את ההיגיון מעבר לשינויי הסטטוס הקיצוניים שהוא חווה ולא מצליח לאתר את האלגוריתם: מדוע הוא כן בהרכב, מדוע הוא לא בהרכב, מדוע הוא כן בסגל, מדוע הוא לא בסגל, איך זה שהוא פתאום ביציע, איך זה שהוא פתאום בספסל, איך זה שהוא כן מורשה להגיע למחנה האימונים בקיסריה, איך זה שהוא לא מורשה לישון שם, איך זה שהוא בדרך החוצה, איך זה שהוא אולי נשאר, איך זה שהוא יהיה בהרכב בדרבי, או אולי רק בסגל, או אולי לא בסגל, אולי בכל זאת ביציע.

אם "אלברמן" היה מטאפורה, משמעותה היתה: משהו מסריח קורה פה ואף אחד לא מספר לנו מה (או בשימוש יום יומי: "מה שקורה במכבי תל אביב זה ממש 'אלברמן'").

2. שינויי מזג האוויר שחווה אלברמן הם בעיקר אכזריים, משום שהם אינם נקשרים ישירות לרמת הכדורגל שלו. היכולת שהוא מציג - כן מרוצים ממנו, לא מרוצים ממנו - היא רק תפאורת פלסטיק לסיפור אחר; הפציעה שקיימת או שכבר לא קיימת, היא רק כיסוי שנוח להתחבא מאחוריו; "מהפכת הצעירים" היא קלישאה חובקת כל, שתפקידה להכשיר שרצים. זה סיפור עקרוני, לא פרטי. כי גל אלברמן הוא שחקן כדורגל. ויש שתי דרכים שבהן ניתן לפרש את המונח "שחקן כדורגל". הראשונה: אדם שמקצועו הוא כדורגל; השנייה: סוג של סחורה מתחום הספורט. מכבי תל אביב החדשה, זאת של מיטשל גולדהאר, בוחרת בפירוש השני. ולא בפעם הראשונה.

קידר ניר

אני מניח שעבור מכבי תל אביב, אלברמן הוא "סחורה" שיש להיפטר ממנה בחלון ההעברות בינואר. צריך להיפטר ממנו משום שהוא "סחורה פגומה", כזאת ששולם עליה הרבה יותר מדי כסף ביחס לתמורה שהניבה. כדי לממש את "מזעור הנזקים" שגרמה "הסחורה הפגומה" אלברמן, כל האמצעים כשרים. אחד האמצעים: לדכא את "הסחורה הפגומה" אלברמן, כך שתסכים לוותר על חלק גדול משכרה ואז תתאפשר העברתה לקבוצה בעלת אמצעים פחותים. הדיכוי כרוך באותם שינויי מזג אוויר, באותה חוסר יציבות, שתפקידה לרטש את הביטחון העצמי של "הסחורה הפגומה" שהעזה לקבל חמישה מיליון שקל בשנה ולא להביא אליפות למועדון שכה נואש לתואר.

גל אלברמן הוא למעשה מאור בוזגלו. היחס המחפיר אליו, האופן בו הוא נשלח ליציע, והוחזר להרכב, ואחר כך לספסל, ושוב ליציע, ושוב ספסל, ושוב הרכב - כן כן, בדיוק אותם שינויי מזג אוויר שחווה כעת אלברמן.

אבל אז היה את יעקב בוזגלו. ויעקב בוזגלו נתפש כבעיה, כאיש שבגללו מאור סופג את ההשפלות היומיות האלו. ואני זוכר שיעקב בוזגלו כמעט התחנן שנבין שלא הוא הסיפור. שאולי הוא לא בסדר, ואולי הפיוז קופץ אצלו מדי פעם, אבל שההתעמרות מגיעה ממקום אחר, בשל מוטיבציה אחרת, נסתרת, סמויה מהעין. אבל מי הקשיב אז להוא עם הסיגריה והפיוז הקצר, כשממול עומד מיסטר מיטשל גולדהאר.

3. כי מאיר יצחקי זה פשוט, פשוט מדי. האיש מקשקש בלי הפסקה, פותח את הפה בלי לדעת מה עומד לצאת לו משם. וארקדי גיידמק זה גם ברור, אוליגרך עם נטיות נרקסיסטיות. וגומא אגייאר הוא מקרה קיצון של אותה פתולוגיה. וגם אלי טביב די שקוף, האיש לא זקוק לפירוש רש"י.

אבל מיטש גולדהאר, מה עם מיטש גולדהאר. הוא הרי אינו טביב. והוא גם לא גיידמק או אגייאר. והוא בטח לא יצחקי. גולדהאר הוא "איש עסקים מכובד". גולדהאר הוא "מיליארדר מקנדה". גולדהאר הוא "הדבר הכי טוב שקרה למכבי תל אביב". לא ככה?

אבל התהיות סביב אלברמן הן למעשה התהיות סביב גולדהאר. מוטי איוניר אולי אדם לחוץ, אבל קשה לראות סיבה אמיתית לכך שייבש ביציע שחקן טוב ואדם חיובי כמו אלברמן. התשובה חייבת להיות מעל לאיוניר. ומעל איוניר יש רק שניים: קפריסאי שמגיע לישראל כדי לדווח לקנדה, וקנדי שמקשיב לקפריסאי כדי לדעת מה קורה בישראל.

וגולדהאר מתחיל להצטייר כאדם שתופש את האנשים שמרכיבים את מכבי תל אביב כאילו היו סחורה שמצויה על מדפי חנויות וולמארט. אם זה נמכר - כלומר, רווחי - נשאיר; אם זה לא נמכר, נשליך; אם זה לא רווחי אבל לא מוכן להיות מושלך, נגרום לו לרצות להיות מושלך. כלומר, נמרר לו את החיים. והעובדה שלא מדובר במפיות שולחן אלא באדם בן 28, שולית לגמרי.

התשובות תמיד פשוטות, והסיבוך הוא רק מסך עשן. כשמחברים את חלקי הפאזל, מבינים שהפיתרון הוא בדיוק מה שהפך את גולדהאר לגולדהאר: כסף. פעם בצורת מטבעות, פעם בצורת בני אדם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#