בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשארנו עם פרוספר אזגי וה"קוקסינל"

מופע האימים האחרון של פרוספר אזגי - בעלים של קבוצה, חבר ההתאחדות לכדורגל וספק תוכן - ממש אינו חריג בנוף הכדורגל הישראלי, מקום חסר תרבות ונטול בקרה

19תגובות

1. אני מניח שהמרחק בין ז'ק שרל דיפרנואה לבין פרוספר אזגי הוא כמו המרחק שבין שדה האמנות הצרפתית בשנות ה-50' של המאה הקודמת לבין שדה הכדורגל הישראלי של המאה הנוכחית, דצמבר 2011. ייתכן שמדובר בהכרזה נמהרת שאינה מבוססת דיה, ושאני חוטא לאדם המחזיק ברבדים תרבותיים עמוקים, אך להערכתי אזגי מעולם לא שמע על דיפרנואה, ששם הבמה שלה היה אכן "קוקסינל" (פרת משה רבנו בצרפתית), ועל העובדה שב-1958 היתה לצרפתייה הראשונה שעברה ניתוח לשינוי מין, משום שלא הרגישה בנוח בגופה הגברי.

מה אתם חושבים על ההתבטאות של אזגי? דברו איתנו בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

אני מניח שכשאזגי טען ביום שני בערב, ברדיו, שאלי טביב ודורון אוסידון - הבעלים והיו"ר של הפועל תל אביב - "קוקסינלים שניהם", הוא לא כיוון לכך ששניהם מהווים דוגמה ומופת לאנשים שהלכו נגד הזרם ומימשו את מאווייהם גם במחיר של נידוי חברתי; או לכך ששניהם אמיצים מספיק כדי לעמוד על שלהם ולא להעניק לו שני כרטיסים ל"משחק העונה".

אילן אסייג

לא שוחחתי עם הבעלים של הפועל אשקלון בנושא, ולכן קיים סיכוי מסוים, לא גבוה במונחים סטטיסטיים, שאזגי מכיר את פועלה הענף של דיפרנואה, ושמלבד תסכול רגעי שאחז בו משום שלא קיבל כרטיסים למשחק, הוא בכלל חובב נלהב של תרבות מועדוני הלילה, ושבזיכרונו עדיין מרצדות - בחיות שמסרבת לדהות כבר שנים - תמונותיה של "קוקסינל" משנות ה-60' הממזריות ההן, כשהיא מופיעה בישראל הקטנה, במועדון הלילה "אדריה", הטרנסקסואלית הראשונה שהופיעה בארץ במופע בידור.

אם אכן זה המצב, סליחתי נתונה לו כבר בשלב זה. ובכל זאת, העובדה ש-53 שנה לאחר בחירתה ההיסטורית להפוך לאישה משתמש אזגי במלה "קוקסינל" כדי להעליב אנשים שסיננו אותו, מלמדת משהו על אזור המחייה התרבותי שבו משתכשך הכדורגל הישראלי.

2. צדק "הדוקטור" כשהתעקש שמדובר בקטע יוצא דופן - גם ביחס ליוצאות הדופן הרגילה של אזגי - ושאין לי ברירה אלא להקשיב לו באמצעות האינטרנט. האמת היא שכבר בערב שני, כשנסעתי הביתה, סימס לי שלומי: "אתה חייב לשמוע את אזגי ב-103FM. זה מוסף, לא טור!". העברתי ל-103, אבל הצלחתי ללקט רק את פירורי סיום הראיון. "אני לא רואה אף אחד בעיניים", צעק פרוספר אזגי, "טביב ואוסידון קוקסינלים".

אחר כך הקשבתי לראיון המלא (באתר 103FM) ולמדתי שיותר מאשר העובדה שלא קיבל כרטיסים למשחק, אזגי נפגע מכך שטביב ואוסידון לא ענו לשיחות טלפון ממנו ("מעל מאה שיחות, לשניהם יחד"). לאחר מכן שטח את ה"אני מאמין" שלו: "כשמרימים טלפון לבנאדם, ואתה רואה את השם שלי על הצג, ואני בעלים של קבוצה, וחבר ההתאחדות לכדורגל... מינימום של דבר תענה. אתה יכול להגיד כן ואתה יכול להגיד לא, אבל זה שאתה מסנן אותי - אין לך זכות קיום בכדורגל הישראלי, כי אתה לא מכבד את הקולגות שלך. בסוגריים, אתה קוקסינל".

במשפט הזה מונחים כל החלקים שמרכיבים את המטאפורה "פרוספר אזגי", שאינה אלא ייצוג פשוט - המלה הלא מכובסת תהיה "פרימיטיבי" - למה שמאפשר, מסיבות רבות ושונות, הכדורגל בישראל.

3. ברמה הספרותית, כדאי לשים לב בעיקר לשילוב שבין גבוה ("זכות קיום") לנמוך ("מינימום של דבר"), בין הקניית צווים מוסריים החלטיים ("אתה לא מכבד את הקולגות"), לבין הרחבת תחום הרצון החופשי של ה"אחר" ("אתה יכול להגיד כן ואתה יכול להגיד לא"). מובן מאליו שגם השימוש המרובד בסוגריים ("בסוגריים, אתה קוקסינל") ראוי להערכה.

אבל מעבר לניתוח הפואטי, אנו למדים בעיקר שהאיש הזה - שעולה לדבר ברדיו ולא מפסיק לצרוח "קוקסינלים"; שדוחף את אוסידון כי "הוא יותר גבוה, זה לגיטימי"; שנכנס למשרדים של הפועל, לוקח כרטיסים בכוח ומקמט אותם ("בפורום הזה אני מתנצל בפני רחל המזכירה"); שלא מוכן לעזוב את מתחם חודורוב "למה העובד שלך הצ'יוואווה הזמין משטרה ואני לא בורח ממשטרה" - האיש הזה הוא אכן "בעלים של קבוצה" ואכן "חבר ההתאחדות לכדורגל". אכן חלק חשוב מהכדורגל הישראלי.

4. העובדה ש"הדוקטור" התעקש שאאזין לקטע אמורה ללמד שמדובר בסצנה לא שגרתית, בחריגה מהנורמה. בשמיעה ראשונה הקטע אכן נקלט כשונה, כיוצא דופן. אלא שמדובר בחריגה אסתטית בלבד. מה שמקפיץ את האוזניים אלו "הסוגריים של אזגי" - כלומר, השימוש התכוף במלה "קוקסינלים". שפת הרחוב כל כך בוטה, שאי אפשר להמשיך הלאה.

אילן אסייג

אבל מעבר לחוויה האסתטית ולתדהמה מעצם הדיבור היומיומי הזול שמופגן מעל במה פומבית, הראיון עם אזגי - האיש, התופעה, ספק התוכן - אינו חריגה מהנורמה אלא חלק מהנורמה עצמה. זו לא הפעם הראשונה שאזגי עולה לשידור, וזו לא הפעם הראשונה שהוא מרים את הקול ומנמיך את הרמה. למעשה הוא אחד המרואיינים הפופולריים ביותר. העובדה שהפעם הוא אמר "קוקסינלים" היא רק כוויה בעין. עין שכבר התרגלה לכוויות.

הכדורגל הישראלי - מטוטלת עיוורת שנעה בין שתי נקודות קיצון - מחבק את כל האזגים, והמאיר יצחקים, והעמוס לוזונים, והדני לווים, והתומר סיניים, באותה מידה שהוא מחבק את כל הגולדהארים, והגיידמקים, והאגייארים, באותה מידה שהוא מחבק את היעקב שחרים והג'קי בן זקנים והיואב כצים. החיבוק הזה, ההכלה הזאת, אינם סממנים של ליברליזם ופתיחות, אלא של מקום ללא תרבות, אזור נטול בקרה, אזור הפקרות. גמד וענק יושבים שם על אותו ענף; חכם וטיפש זוכים למידת הערכה זהה; רשע וצדיק נתקלים באותן פסיקות בבית הדין. "פרוספר אזגי" הוא בסך הכל תולדה של הפקרות. פצע שגדל על גוף חולה.

יסודות המחקר | ללמוד את קובי

שלשום קראתי בעמודי החדשות של עיתון זה על מחקר שנעשה ב-NBA ולפיו "דווקא לאחר קליעה מוצלחת, כדאי להותיר את המשך העבודה לשחקנים האחרים", לשון כותרת הידיעה.

אי-פי

המחקר, בו נותחו ביצועיהם של 291 שחקני NBA, קובע ששחקנים שקלעו מטווח של שלוש נקודות, ינסו לקלוע שוב מאותו מרחק ואז סביר שיחטיאו. בהמשך עובר הפוקוס לקובי בראיינט: מתברר שאחרי קליעה מוצלחת משלוש, הוא ניסה ב-53% מהזריקות הבאות שלו לקלוע מאותו מרחק. לעומת זאת, מלמד המחקר, כשהחטיא משלוש, הזריקה הבאה שלו היתה מאותו מרחק רק ב-14% מהמקרים. משמעות הנתונים היא שבראיינט "אינו לוקח בחשבון שהסיטואציה שבה הצליח בעבר, עשויה להיות שונה מהסיטואציה הנוכחית".

בקיצור, מה שהמחקר בעצם אומר זה שכל תפיסת ה"מומנטום" ("זון") בכדורסל מופרכת מיסודה, וששחקן רציונלי אמור לוותר על הרגעים הכי מרגשים במשחק. אלה שבהם מייקל ג'ורדן תופר לבדו את יוטה, שלארי בירד מחסל את הלייקרס, שהאקים אולאג'וואן קובר את הניקס, שדירק נוביצקי משפיל את מיאמי.

בקיצור, מה שהמחקר אומר, זה שאין צורך במחקרים מהסוג הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#