בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוכרים את רובי שפירא

רן בן שמעון מדבר על האיש שהיה בעיקר אדם של רגש וג'ובאני רוסו מתגעגע לאבא הישראלי שלו. עשור למותו של רובי שפירא

תגובות

איש משפחה. קשה להאמין, אבל כבר עבר עשור מאז אותו רגע טרגי שבו התבשרתי לראשונה על ההתאבדות של רובי. כמה הרבה עברתי בכדורגל וכמעט בכל מה שעברתי יש לרובי חלק מרכזי בקריירה שלי הן כשחקן והן כמאמן. היה בינינו חיבור נהדר, תמיד חשתי קרוב אליו. היום, כשעבר כבר עשור מאותו יום ארור, אני נזכר איך הכל התחיל. כבר הייתי שחקן של הפועל חיפה כשרובי רכש את הכרטיס שלי. הוא הזמין אותי להגיע לביתו לפגישה בארבע עיניים, הגעתי חצי שעה לפני השעה היעודה ובמשך כמחצית השעה עשיתי ביני לבין עצמי סימולציות של מה ואיך אני הולך להגיד לאיש הגדול הזה. נכנסתי אליו ורובי קיבל אותי בנעלי בית. חיבוק ראשוני חזק וכל המבוכה נעלמה. זה היה רובי, איש של רגש.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות לפייסבוק שלכם

אני לוקח איתי הרבה מהתקופה של רובי בהפועל, אבל הרגע הזכור ביותר הוא רגע האליפות. ראיתי את רובי באותן שניות והתחושה היתה שהוא במין סערת רגשות פנימית, מצד אחד הוא שמח שהגשים את החלום, אבל כבר אז הבנתי כמקורב אליו שהשמחה שלו לא שלמה. מי שיאמר היום שידע כבר אז על המתרחש אצל רובי, לא ידבר אמת. לא היינו בכלל בכיוון לחשוב שהמצוקה שלו כל כך קשה, הייתי בטוח שהשמחה לא שלמה כי הוא פשוט עובר נפילת מתח אחרי שהגשים את מה שחלם עליו שנים ארוכות.

מוטי קמחי

לא אשכח את הרגע שבו הודיעו לי שרובי לא איתנו. חשבתי בבלבול ובו זמנית המחשבות נדדו לרחל ולילדים ולכמה שהוא יחסר להם. רובי חסר לכולם אבל במיוחד להם, כי מעל הכל הוא היה איש משפחה.

שואלים אותי הרבה פעמים אם יש עוד אנשים כמו רובי בכדורגל שלנו, ואני תמיד עונה שזה לא משהו שצריך לבחון בכלל. רובי היה איש נהדר וגם כיום יש אנשים נהדרים בכדורגל.
אני שמח, ובטוח שרובי שמח גם כן, שגם בחלוף עשר שנים יש המשכיות למפעל החיים שלו, הפועל חיפה, ואני מקווה שההמשכיות הזאת תהיה לעולמים.

רן בן שמעון שימש כקפטן הפועל חיפה בתקופתו של רובי שפירא.

יתום מאב. לפני עשר שנים הרגשתי שאיבדתי אבא. התחושה הזו שרובי איננו מלווה אותי עד היום. הוא היה עבורי באותם ימים לא כמו בעלים של קבוצה, לא כמו בוס, אלא כמו אבא.
רובי היה קודם כל בן אדם ואחרי זה כל דבר אחר. עם רובי היה אפשר לצחוק והיית יודע שכשתצטרך עצה טובה בימים קשים, הוא יהיה שם.

התקופה איתו בהפועל חיפה היא התקופה היפה ביותר בקריירה שלי בכדורגל הישראלי ובכלל. איזו קבוצה היתה לו באותם ימים, איזו אהבה הוא נתן לקבוצה ואיזה כבוד אנחנו השחקנים רחשנו לו. זה היה בשבילו הכל, מפעל חיים אישי, ומההתחלה ראיתי את הניצוץ הזה שהיה לו בעיניים. אי אפשר היה לדמיין לאן זה יגיע. הוא נתן את כולו להצלחת הקבוצה, וכנראה הכל מבחינתו היה יותר מדי.

מוטי קמחי

אצל רובי היית מרגיש מיד אם טוב לו או לא, כמו שבימים הטובים ראינו על הפנים שלו כמה הוא נהנה מהקבוצה, כמה הוא חי וכמה הוא נושם אותה, כך לקראת הסוף ראינו עד כמה המצב שלו לא טוב. רובי לא היה מאלה שאומרים משהו וחושבים משהו אחר. כאבנו באותם ימים את הכאב שלו, אבל לא היינו יכולים לעשות הרבה.

גם היום, עשר שנים אחרי, אין לי ספק שהרגע שבו שמעתי שהוא התאבד היה הקשה ביותר בחיי.המחשבות מה יהיה עם רחל והילדים לא עזבו אותי, אבל היה ברור שכולנו חייבים להמשיך, בעיקר בשבילו.

היה לי עצוב לפעמים לשמוע מה עבר על הפועל חיפה במהלך העשור האחרון, אבל מה שחשוב זה שהקבוצה קיימת ושורדת גם בלי רובי. כמו שאני מכיר אותו הוא יושב שם למעלה עם הסיגר, מחייך ומבסוט לראות את הקבוצה בליגת העל.

ג'ובאני רוסו כיכב בעונת האליפות של הפועל חיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#