בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשמים ראשונים מהטיול לאירופה

איתי שכטר מצליח, אך מאמין שהיה יכול לכבוש יותר. תומר חמד מפתיע אפילו את עצמו. השקט בקור הרוסי עשה לדני בונדר רק טוב. העמדה החדשה של בן שהר מרחיקה אותו מהצלחה. הפוטנציאל של מאור בוזגלו לא בא לידי ביטוי גם בבלגיה. ולגילי ורמוט נמאס להיות נער פוסטר בן 26. שחקנים ישראלים רבים נדדו בקיץ ליבשת הישנה, פגרת החורף היא זמן טוב לבחון מה עבר עליהם עד כה

2תגובות

חודשי הקיץ מביאים עמם תנועה ערה בטרמינל 3 בנתב"ג. משפחות נוסעות לקלאבים, משוחררים טריים מחפשים שלווה, צעירים רוצים להתאוורר רגע לפני הגיוס. ובין כל אלה נרשמה ביולי-אוגוסט גם הגירה המונית של כדורגלנים ישראלים שיצאו לכבוש את אירופה.

חלק מהם קיבלו חוזה מכובד בזכות כישוריהם, אחרים אמרו תודה לסוכן שהביא אותם עד הלום, היו כאלה שנעזרו בדרכון זר שפתח בפניהם שערים, וכמה תפסו טרמפ על גבם של אחרים. כמעט חצי שנה עברה, ערב חג המולד בפתח, והגיעה העת לבחון מה הם עשו עד כה - האם מימשו את הפוטנציאל, הצדיקו את הדקות ושדרגו את יכולותיהם, ולא רק את חשבון הבנק.

חיים את החלום

את איתי שכטר למדה אירופה להכיר עוד לפני שחתם שם קבע - מהתמונה המפורסמת בה הוא כורע ברך ושולף כיפה מהגרב. קייזרסלאוטרן הניחה עליו 2.5 מיליון יורו, והחלוץ הישראלי לא היה צריך זמן רב כדי להצדיק את תג המחיר ולקבע את מעמדו.

רויטרס

"יכולתי להיות הרבה יותר מרוצה", אומר שכטר, "קצת ריכוז והיו לי עוד 3-4 שערים (בנוסף לשלושת השערים שהבקיע, מ"ה). הגעתי אחרי פציעה ולקח זמן עד שנכנסתי לעניינים. אני בין הבודדים בקבוצה ששותף בכל המשחקים, ובחלקם גם הביא לשינוי. יש קאדר עצום של שחקנים ובכל זאת הצלחתי להתברג. לאחרונה קצת איבדתי מומנטום. אני מרגיש את ההערכה והאהדה, צריך לראות כמה חולצות שלי נמכרו פה כדי להבין. אני עוד צריך לשפר את סוגיית ההבקעות, לקחת על עצמי יותר ולקבע עוד קצת את מקומי בהרכב. נותנים לי את הביטחון לעשות את זה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות אליכם

בניגוד לשכטר, רבים הטילו ספק ביכולתו של תומר חמד לפלס דרך להרכב מאיורקה הספרדית. מאז, הגבות שהורמו הספיקו לשוב למקומן. את כל חמשת שעריו הוא אמנם כבש מהנקודה הלבנה, אך גם היותו בועט הפנדלים האולטימטיבי של הקבוצה מראה על האמון שניתן בו.

"היו כמובן המון חששות, לצד ציפיות", מספר החלוץ, "לא ידעתי איך דברים יתקדמו. המעמד שקיבלתי בקבוצה אינו מובן מאליו. יש תחרות גדולה על ההרכב ולאף אחד לא מובטח לשחק. חייבים כל הזמן להוכיח ולעבוד קשה, אי אפשר להוריד רגל מהגז אפילו לשנייה. בזכות דודו אוואט התאקלמתי יפה, מקצועית וחברתית. אני בהחלט מופתע לטובה, זה מעבר לציפיות שלי, אבל חשוב לקחת הכל בפרופורציה ולהמשיך להוכיח כל הזמן שאני ראוי לרמות האלה".

הרבה מרורים אכל דני בונדר לאורך השנים בהפועל תל אביב. המגן של וולגה ניז'ני הסתובב כאן זמן רב בתחושת קיפוח. הנטישה לרוסיה הקרה ללא ספק עשתה לו טוב. הצוות המקצועי של קבוצתו דאג מיד להביע בו אמון וזרק אותו ללא היסוס למים העמוקים. הביצועים שלו גררו גל מחמאות וגם שני תארי "השחקן המצטיין של המשחק". אפילו חילופי מאמנים לא גרמו לפגיעה במעמדו. "הוא מרכיב חשוב ביציבות הקבוצה", אומר המאמן הנוכחי, דימיטרי צ'רישב. רק הפציעה בבוהן לפני כחודש וחצי עצרה לו את המומנטום.

אי-פי

"זו החוויה הכי טובה שהיתה לי בחיים", מספר בונדר, שכבר מצוי בפגרת החורף, "הצטיינתי בלא מעט משחקים, סוף סוף כולם מחזיקים ממני. אני סוג של ראש העיר כאן, זה לא ייאמן. נותנים לי פה את הביטחון, השקט והאמונה. אני מרגיש יותר חופשי לתקוף ולחפש את השער. כל עוד אני כשיר - אני שחקן הרכב קבוע. רק הפציעה הוציאה אותי החוצה. זו התקופה הטובה בקריירה".

גם ערן זהבי הצליח במידה לא מבוטלת להטביע חותם בפאלרמו. הוא אמנם סובל מנדנדה מקצועית, אך תעודת החצי שלו בליגה האיטלקית בהחלט משביעת רצון. חילופי המאמנים שהתבצעו לאחרונה מעמידים אותו בפני מבחן לא קטן להמשך הדרך.

אבל ההפתעה הכי נעימה מגיעה דווקא מכיוונו של דור מלול, שכבש בסערה את המשבצת שלו באגף של בירסחוט הבלגית. נכון, זו רק בירסחוט, אבל גם רועי דיין משחק שם, ומצליח הרבה פחות.

רגל פה, רגל שם

הקריירה של בן שהר רצופה בנדודים. כבר שנים הוא מחפש בית חם ומפנק שיעניק לו את הבמה. אוקזר, באדיבות קשריו של הסוכן פרנק בלחסן, הנחיתה אותו אצלה בתקווה לקבל ממנו תפוקה. שהר השתוקק לפרוע שטרות ולסתום פיות, אך המכשול הראשון לא איחר להגיע. מאמנו לורן פורנייר הסיט אותו מעמדת החלוץ לטובת האגף. משם התקשה שהר להרעיד את הרשת ולזכות באהדת היציעים.

"היו לי עליות וירידות בחודשים האלה", מסביר שהר, "פתחתי טוב, אבל נפצעתי ונעדרתי כמה שבועות. אני מצפה מעצמי להרבה יותר ומקווה שזה יבוא בחצי השני של העונה. התפקיד שאני משחק בו חדש לי, צריך זמן להתרגל אליו ולהבין את השיטה. יכול להיות שלא ארשום מספרים כמו שיכולתי לרשום כחלוץ, אבל זה מה שהמאמן החליט".

לכולם ברור כי אם לא ישדרג את ביצועיו, שהר, שמסיים חוזה בתום העונה, ימשיך לנדוד גם בקיץ הבא. "יותר קשה להבקיע מהכנף מאשר כחלוץ", הוא אומר, "המאמן מבקש גם הרבה הגנה ואת זה גם אצטרך ללמוד פה. ברור שהייתי מעדיף לשחק כחלוץ, אבל זה מה שרוצים ממני. אני מרוצה פה ומאוד רוצה להוכיח את עצמי כדי להמשיך בקבוצה".

מה לעזאזל אבד ליוסי שקל בקזחסטן, תהו כולם לאחר שהשוער חתם בקבוצת קייראט אלמטי. כנראה שקודם כל כסף, ואולי הרבה. המאמן ג'ון גרגורי היה שם כדי לדאוג לו. הצטרפותו לאלמטי הגיעה בעיצומו של מאבק הישרדות בליגה המקומית. שקל עלה על האפודה הראשונה בארבעת המשחקים האחרונים בליגה ולא הצליח לסייע לחבריו לשרוד את המאבקים בתחתית.

"שקל שיחק אחרי שהשוער הראשי נפצע", מספר העיתונאי אריק סאדיקוב, "באחד ממשחקי ההכרעה הוא יכול היה לעשות יותר, אולי להציל את קבוצתו, אבל לא עמד בלחץ ברגעים החשובים. היו ממנו ציפיות גבוהות, אבל במצבי הלחץ הוא לא הקרין ביטחון".

למרות זאת, ועל אף ירידת הליגה, ראשי המועדון הודיעו לשקל על רצונם לראות אותו בשורותיהם גם בעונה הבאה, אך השוער מסרב כרגע לשחק בליגה השנייה. "הם מאוד רוצים אותי, אבל לא אשאר שם בכל מחיר", הוא מספר, "אני מחכה לתשובות בשבועיים הקרובים, ואז אקבל החלטות. יש לי הרבה מה לתת, עוד לא ממש קיבלתי הזדמנות להוכיח את עצמי".

גם לירוי צעירי קיווה כי החלום האירופי יאיר לו פנים. הוא העדיף את מכלן על פני הפועל ומכבי תל אביב, וגילה כי הרבה יותר קשה להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים. דקות משחק לא חסרות לו אמנם, אך עמודות הכיבושים והבישולים המאופסות יכולות להוות זרז לחזרה מוקדמת הביתה.

החלום ושברו

לא לילד הזה פילל מאור בוזגלו כשנטש בחמת זעם את הליגה הישראלית לטובת סטנדארד ליאז'. הפוטנציאל הכה מדובר שלו עמד לראשונה למבחן אמיתי. הטענות השחוקות לעייפה על המכשולים שהציב אביו יעקב בוזגלו לקבוצות בארץ נדחקו הצדה ופינו את הבמה לביצועים על הדשא נטו. אך גם לבלגיה הרחוקה הגיעו הקשיים. בוזגלו מצא עצמו לרוב ביציע והוסיף עוד כמה סימני שאלה לקריירה המדשדשת.

"לא עשיתי הכנה מסודרת בטרום העונה. דיברו אתי על סבלנות, וזה לא פשוט לשחקן שרגיל לשחק רוב הזמן", אומר בוזגלו, "הייתי צריך זמן להיכנס לעניינים ועשיתי את הכל בלחץ ובצורה לא מסודרת. היה לי ברור שיהיה לי יותר קשה מלכולם. הייתי מאוד מאוכזב שלא קיבלתי דקות משמעותיות. חשבתי על המשך דרכי, על אפשרויות אחרות ושוב דיברו אתי על סבלנות. מצד אחד נתנו לי תחושה שמאמינים בי, ומצד שני זה לא תורגם על הדשא. ציפיתי ליותר הזדמנויות ולא קיבלתי את הצ'אנס להוכיח את עצמי. הקבוצה רצה טוב וקשה מאוד לפלס את הדרך להרכב".

לפני כשלושה שבועות גם האופציה לעזוב ירדה מהפרק עקב פציעה קשה - שבר בקרסול ובשוקית - שהשביתה אותו לחודשים הבאים. "כרגע כל מה שמעסיק אותי זה לחזור לכשירות", הוא אומר, "חלמתי לא מזמן שאני חוזר לקראת הפלייאוף, מבקיע שערים ומראה מה אני שווה".

בוזגלו לא לבד. הוא בחברה טובה יחד עם גילי ורמוט, שנחת בקייזרסלאוטרן רק כי ראשי המועדון הגרמני השתכנעו ששכטר זקוק לו כדי להתאקלם. ספק אם אחרי ינואר השניים ימשיכו להתמסר באימונים. ורמוט כבר שוקל תקופה ארוכה את עתידו, אחרי שגם את ספסל הקבוצה הוא כבר הפסיק לקשט. לטענתו, חזרה לארץ אינה אופציה כרגע.

גם עבור משה אוחיון הגיחה לפולין היא הקפיצה השנייה לחו"ל, אחרי הניסיון השווייצי. גם הוא, כמו ורמוט שכבר שיחק בבלגיה, קיווה שבלגיה ורשה הוא יצליח יותר. "לצערי לא יוצא לי לשחק הרבה", מעיד אוחיון, "הייתי צריך זמן להתאקלם ולגשר על פערים גופניים. אני מאוד מאוכזב כי אני יודע שאני יכול לתרום יותר. אני משוכנע שאני לא צריך להיות ביציע, אלא לשחק הרבה. אני לא יודע מה יהיה בינואר. לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שאם אני לא משחק הרבה כנראה שלא מעריכים אותי מספיק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#