משה בוקר
משה בוקר

אולי זו היתה הציפייה המוגזמת והתיוג של המשחק הזה כ"משחק עונה", שהרסו את החגיגה הערב (שני) באשדוד. יוסי מזרחי ורן בן שמעון אולי רצו מאוד לנצח, אבל בפועל עשו הכל כדי לא להפסיד. ה-0-0 בין אשדוד לקרית שמונה היה כנראה טוב לשתיהן, אבל הרבה פחות טוב לליגת העל.

לשתי הקבוצות יש שחקנים פשוטים, מוכשרים, נטולי אגו. כנראה שהפסטיבל התקשורתי בימים האחרונים היה קצת גדול עליהם, ובעיקר על אלה של אשדוד. בדקות הראשונות העריכו בתא הכבוד כי במשחק ייפלו שערים. גם כשהמחצית הסתיימה ב-0-0 חלש, הבטיחו המקומיים שאשדוד תתעורר כהרגלה במחצית השנייה. אבל ככל שחלפו הדקות, הלך והתברר שהלחץ הוציא לכולם את העוקץ.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות לפייסבוק שלכם

רביד גזל (מימין) ובן בוטבול בטנגו צמרת, הערבצילום: ניר קידר

קרית שמונה הגיעה ללא שלושה שחקני הרכב, לוקסוס גדול מדי עבור הסגל הקצר שלה. חסרונם של ברק בדש ושמעון אבוחצירא הוציא מההתקפה שלה את החדות, והפחית משמעותית את סיכוייה להגיע למצבים מסוכנים ליד שערו של אופיר מרציאנו הצעיר, שבקושי זז במשך 90 דקות.

בצד השני, דוד רביבו, שכל כך רצה להוביל את אשדוד לניצחון, הציג הערב את משחקו החלש ביותר העונה. וכשרביבו לא פוגע, האדומים-צהובים מתקשים לייצר מהלכים יצירתיים, וליוסי מזרחי נותר רק לצעוק ולהעיר על הקווים.

לחצו להגדלה

בן שמעון, מצדו, העיר כהרגלו לשופטים. בדקות האחרונות נדמה היה שהוא מסתפק בנקודה. גם החיוך של הבוס שלו, איזי שרצקי, שנראה קורן בסיום המשחק בתא הכבוד, בהחלט העיד על כך שקרית שמונה רצתה בעיקר לא להפסיד.

הקבוצה הראתה הרבה אופי, נחישות ועמידה נכונה על המגרש, אבל לא יצאה מהתבנית ומתכנית המשחק המסודרת שלה. וכשכן ניסתה לצאת קדימה, היא גילתה שהגנת אשדוד השאירה לא מעט שחקנים לפני מרציאנו, על כל צרה שלא תבוא. היא מעולם לא הגיעה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ