משה הרוש
משה הרוש

לא כך תכנן ניר ענבר, מנכ"ל הפועל תל אביב, לסיים את דרכו במועדון. העיתוי קצת הפתיע אותו. תכניתו המקורית היתה להודיע בקרוב על סיום ההתקשרות עם הפועל רק בתום העונה, עם סיום חוזהו. בימים האחרונים הוא נועץ במקורביו ובבני משפחתו. גם היו"ר דורון אוסידון היה בסוד העניין, אך ביקש מענבר להמתין. "אל תעשה שום דבר פזיז", אמר לו אוסידון, "אלי טביב לא יפטר אותך כל זמן שאני פה".

שיחה שקיימו השניים ביום חמישי שעבר הביאה לטוויסט. ענבר ואוסידון הסתובבו בשבועות האחרונים כשחרב הפיטורים מרחפת מעל צווארם. הם רק לא ידעו מתי הבעלים טביב ינחית אותה. "אוסידון סיפר לי שהוא היה עד לשיחה טלפונית שקיים טביב עם גבי קצרה (המנכ"ל לשעבר, מ"ה)", גולל ענבר את השתלשלות האירועים, שהביאה את שניהם, יחד עם הדובר קובי ברדה, להודיע אתמול על התפטרותם המיידית, "זה קרה במקרה, כי טביב השאיר את הסלולרי שלו פתוח, כשאוסידון מאזין ושומע אותו מדבר עם קצרה. בשיחה נשמע טביב אומר לקצרה לבוא מהר כדי לסגור את עסקת טל בן חיים. בהמשך הוא נשמע מלכלך על אוסידון, כמה הוא לא סומך עליו יותר, כמה אין לו אמון בו ושהוא כבר לא יכול להמשיך לסבול את מה שקורה. הוא נשמע אומר לקצרה: 'יאללה גמור כבר עם העיסוקים שלך בגן האירועים והקייטרינג שלך ובוא להפועל. אני לא יכול לעבוד יותר עם האנשים שנמצאים שם ורוצה להעיף את המפגרים האלה. גמור עם העניינים שלך ובוא'".

בעקבות אותה שיחה, החליט אוסידון "להקדים תרופה למכה ולהתפטר כדי להרגיש שלפחות בעניין הזה הוא לא ייתן לטביב את האפשרות להשפיל אותו שוב", כדברי ענבר, שהגיע לאותה מסקנה בעצמו. ענבר רק ביקש לחשוב על העיתוי יממה נוספת. "ביום שישי", סיפר ענבר, "התייעצתי עם המשפחה, אמרתי להם כמה רע לי במקום הזה, כמה זה הפך להיות כבר בלתי נסבל. כולם יעצו לי להתפטר".

ענבר. "לא כך רציתי לגמור עם הפועל, למרות שירדה לי אבן גדולה מהלב"צילום: דניאל בר-און

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

בשבת בצהריים רקח אוסידון את התבשיל שיתפוצץ למחרת. טביב לא ידע דבר. אתמול התעורר ענבר והחל להרהר שמא נחפז. עם ההחלטה הוא שלם, אבל לא עם הדרך. "לא היתה לי ברירה אלא ללכת בעיניים עצומות אחרי אוסידון", הוא מספר, "נגררתי אחריו. דורון גרם לי לחשוב שטביב הולך לחתוך אותנו בכל רגע. הוא מניפולטור לא קטן בכלל. אני כבר לא יודע למה להאמין. אני שלם עם ההחלטה, אבל לא עם הדרך שבה זה נעשה. זה לא טיפוסי לי, כל הפסטיבל הזה. לא כך רציתי לגמור עם הפועל, למרות שירדה לי אבן גדולה מהלב. באתי עם כוונות טובות ויצאתי עם תחושות קשות".

"לא עלה תאנה"

לא רק אותה שיחה בין טביב לקצרה הביאה לצעד שעשה ענבר. "אני כבר לא יכול לעבוד אצל טביב", אמר לא פעם לסובביו מאז מונה למנכ"ל בקיץ האחרון. "כל ההתנהלות שלו בענייני כספים פשוט בלתי נסבלת", הוא מוסיף, "תמיד היתה תחושה שצריך לעשות הכל כדי לדחות תשלומים וחובות, לריב ולהסתכסך עם כולם, עד שתצא להם הנשמה. בעלי חוב היו רואים את הכסף רק אחרי תביעות ובוררויות. אף אחד לא מקבל כספים בלי תביעות. לא מבין את הדרך השערורייתית הזו, הרי בסוף כולם מקבלים את הכספים עם ריבית ושכר טרחה. טביב לא רק היה משלם בסוף, אלא מוציא יותר כסף ממה שהיה מוציא אם היה מתנהל נכון. הכל בהפועל התנהל כמו שוק, פשוט בושה למועדון הזה.

"במקום לכבד הסכמים ולשלם חובות בצורה מסודרת, הולכים לריב עם כל העולם רק כי ככה רוצה טביב. אפילו הנשיא של גנט אמר לי בשבוע שעבר 'האנשים בהפועל כבר רימו אותי, כולם משקרים ומורחים אותי. עד שלא אראה את הכסף (על החוב בגין מכירתו של גילי ורמוט לקייזרסלאוטרן, מ"ה), לא אעביר את טופס השחרור של מרקו שולר'. בגלל ההתנהלות של הפועל הוא קיבל רושם רע על כל הקבוצות בישראל, כאילו כולם מתנהלים בצורה שערורייתית כזו".

טביב (משמאל) והמנכ"ל אוסידון בימים טובים יותרצילום: שרון בוקוב

ענבר טוען כי גילה שבמשרד הכרטיסים "לאן" נמצא סכום של כ-12 מיליון שקל - הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים - ולא הבין מדוע כספים אלה לא מועברים לקופת המועדון. בכל פעם שניסה לדחוק באנשי המשרד להעביר את הכספים לקופת הפועל, שמע כי טביב הורה להם להותיר את הכספים שם. "זו דוגמה להתנהלות מקולקלת", אומר ענבר, "לא ברור למה כספים ששייכים למועדון לא עוברים למועדון. כל פעם שפניתי לטביב בנושא, הוא התעצבן ואמר לי לעזוב את זה בשקט ולא להתערב. זה שיגע אותי. רק פעם אחת הוא הסכים להעביר חלק מהכסף, כארבעה מיליון שקל, כי זה היה נחוץ לעניינים דחופים ובקופה לא היו כספים. עד היום יש שם מיליוני שקלים ששייכים למועדון ולא עוברים כפי שמתבקש".

מה עוד הפריע לך?

"נעשו עסקאות הזויות. על מריו פצ'אלקה ביקשה ז'ילינה 300 אלף יורו וקיבלה 650 אלף יורו, אלוהים יודע למה. על אלרואי כהן שילמו לקרית שמונה 800 אלף יורו ו-20% מכרטיס השחקן של איתי שכטר. זה פשוט בלתי נתפש. העסקאות שהפועל תל אביב עשתה בתקופה הזו פשוט הזויות, זה פשוט לא נורמלי. לא יכולתי לסבול את ההתנהלות הזו. טביב ראה באנשים רק שטרות כסף מהלכים. לא יכולתי לסבול את זה עוד, לא יכולתי לבגוד עוד בעקרונות ובערכים שלי. הזדעזעתי מדברים שקרו במועדון. יש פה עניינים ש'ויצמן יער' (חברת החקירות שההתאחדות עובדת עמה, מ"ה) צריכה לחקור".

לא התנגדת, שאלת שאלות?

"טביב לא הסכים לתת לאף אחד גישה לחשבונות ולכספי המועדון. הוא מידר את כולם מכל מה שנעשה בענייני כספים. אולי הכל כשר, אבל הרבה דברים פה מסריחים. רכישת מירקו אורמוש היתה דוגמה לחלמאות מוחלטת. ממש ברגע האחרון, לפני סגירת חלון ההעברות, זרקו לנו את השם שלו, בלי לבדוק כמו שצריך מי הוא, מה הוא עשה, מה הרזומה שלו. ישר הלכו וסגרו אתו בגלל לחץ של זמן. זו לא התנהלות מסודרת, ככה מתנהלת שכונה. זה מועדון רקוב מהשורש, אי אפשר לעשות בו כלום. אין בו מישהו שנותן גב ושקט לעבוד, להזיז דברים ולהצעיד אותו למקום טוב. כל דבר שאתה רוצה לעשות צריך לריב עם כל העולם עד שזה יוצא לפועל. כל יום מריבות ושריפות חדשות. תמיד אמרתי לטביב שלא באתי להיות היפיוף שלו או עלה התאנה שלו. באתי להיות מנכ"ל. לא הביאו אותי כדי להיות עציץ. הבעיה שאצל טביב היא שמי שלא מתיישר עם הקו שלו, הוא נגדו".

"זה שיגע אותי"

ענבר מכנה את התנהלותו של טביב בעניינים כספיים ככזו ש"גובלת בקמצנות": "הרעיון למנות את הסקאוט יעקב הלל גם למנהל הקבוצה נועד רק כדי לחסוך בתפקיד ובמשכורת נוספת. על כל שקל שיוצא היתה יוצאת לכולם הנשמה. טביב חיפש רק איפה אפשר לחסוך, איפה אפשר לקצץ. חיפשנו תמיד איך לחסוך. בטיסות לאירופה, צריך לחפש בתי מלון הכי זולים. מנכ"לים של מועדונים אחרים צחקו עלי שאני ואוסידון יושבים בטיסות עם השחקנים כי חוסכים עלינו כרטיסים למחלקה הראשונה. לא במקרה יש פה שחקנים ממורמרים ומתוסכלים, שרודפים בלי סוף אחרי הכסף שמגיע להם. כל המריבות עם השחקנים - שי אבוטבול, סלים טועמה, אביחי ידין, דדי בן דיין, טוטו תמוז - כולם בגלל הרצון של טביב לחפש איפה אפשר לחסוך. זה שיגע אותי. לטביב אין מחשבה ארוכת טווח בקשר למועדון, אלא מחשבה לוגית עסקית נטו. זה שורש הבעיה במועדון. רבים מאמינים שטביב יילך ברגע שתהיה לו אפשרות, ביום שיבוא איש עסקים ויציע לו למכור.

"ניסינו לדבר עם טביב הרבה פעמים, אבל הבנו בשלב מסוים שזה בלתי אפשרי לשנות את הבנאדם. זה הטיפוס. לדוגמה, העימות עם האוהדים. ניסינו כל הזמן לרכך את טביב, להסביר לו שהחמצן של כל מועדון זה הקהל, שבלי אוהדים אין עתיד. אבל הוא הלך עם הראש בקיר. הוא בנאדם עקשן שלא מוכן לשמוע עצות. הוא מתייחס לכולם בזלזול, כאילו כולם בכיס שלו, כולם תלויים בו. עם אדם כזה אני לא רוצה שום עסק. לא מעט עימותים היו לי אתו על איך דברים צריכים להתנהל. בסכסוך עם אבוטבול הוא טען שאני בעד השחקן ואני טענתי שאני בעד הפועל. היינו כבולים בלי יכולת לעשות שום דבר. טביב לא נתן בנו אמון, לא סמך עלינו, הוא תמיד נראה פרנואיד למה שמתרחש במועדון. הוא הנחית את הבת שלו ליהי (כבעלת זכות חתימה, מ"ה) כדי שתפקח על כל דבר הכי קטן - החל מרכישת נייר טואלט ומוצרי ניקיון ועד דברים גדולים יותר. היא מתפקדת כ'אח הגדול' שכל הזמן בוחן מי עושה מה, כמה ולמה".

ואיפה היה אוסידון בכל התמונה?

"הוא היה חייל שלו. אוסידון בלע לא מעט עלבונות, שתק והבליג. אוסידון, למשל, דחף את טביב לפטר את קשטן, הרעיל אותו והתסיס נגדו. דורון לא יכול היה לסלוח לקשטן שהאשים אותו בהדלפות נגדו וגרם לטביב לצאת נגדו ולהשפיל אותו. אבל טביב כבר חודשים ארוכים רק השפיל את אוסידון והפך אותו לחותמת גומי, לא יותר מפיון.

"בשבועות האחרונים, מאז שליהי הגיעה, דורון פשוט לא עשה כלום. אין לו מושג בניהול עסקי ספורט, הוא עצבני, מפוזר, לא שולט בכלום. כל ענייני המועדון נפלו עלי בטלפון שבור, כי עם טביב אי אפשר היה לדבר. עשיתי דברים שבמכבי חיפה עושים שלושה בעלי תפקיד. שימשתי אפילו כסקאוט, מחפש שחקנים, מאתר מועמדים, בודק סטטיסטיקות. דברים נעשו פה בצורה לא מקצועית, זה מדהים. בקיץ הצוות המקצועי לא נותן שמות, לא שם על השולחן מועמדים שהוא רוצה. היינו צריכים לחפש בעצמנו מועמדים ולעניין את קשטן. זו היתה התנהלות שכונתית גם של דורון וגם של טביב. פשוט בושה איך שהמקום הזה התנהל. היתה סביבת עבודה נוראית. שיטת עבודה דפוקה מהיסוד. הפועל תל אביב נראית ומתנהלת בדיוק כמו האישיות של טביב, וזה מזעזע. כל פעם שאני נזכר שעבדתי אצלו, אני נחרד".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ