הרגע בו אפילו לאיזי שרצקי נמאס להתאפק

קרית שמונה גרמה לכם לחשוב שיש לאחרות סיכוי במשך 26 מחזורים ו-92 דקות, ואז הופיע סולארי, שיחד עם עוד גמגום של הפועל ת"א, מאששים את ההצהרה של הבעלים: "זה גול של אליפות"

משה הרוש
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה הרוש

1. בשנייה אחת נעתקה הנשימה של כולם. העיניים נפתחו לרווחה, הפה נותר פעור אחרי ששחרר "וואו" אחד גדול. כולם כבר השלימו עם התוצאה המאופסת. רק דויד סולארי חשב אחרת. הכדור שירה לחיבורים מחוץ לרחבה עמוק בתוספת הזמן, אחרי שחלף על פני שני מגנים, היה כל כך חד, שאפילו האוויר שאותו חתך חש דקירה קלה. זו לא היתה הפעם הראשונה העונה שעירוני קרית שמונה שולפת ברגע האחרון. כבר התרגלנו. כדורגל, הרי, משחקים 90 דקות ובסופן קרית שמונה זוכה בכל הקופה. אפילו לאיזי שרצקי נמאס להתאפק ובעלי קרית שמונה הצהיר: "זה גול של אליפות". אין טעם להתווכח.

החבורה המופלאה של רן בן שמעון קיבלה את החותמת הרשמית בשבוע שעבר, עם חמשת הזימונים לנבחרת הלאומית. ברגע אחד הם נפרדו רשמית ממועדון האנדרדוג והפכו לפייבוריט מובהק. חובת ההוכחה עליהם. עם חצי הרכב לאומי הם הפכו לפנים של הכדורגל הישראלי - לטוב ולרע, בעיקר לטוב. "ההיסטוריה תשפוט אם זה היה גול של אליפות", ביקש בן שמעון לצנן את ההתלהבות, "פחדתי מאוד מהמשחק הזה בגלל חגיגות הזימונים לנבחרת. צריך לדעת לנצח משחקים כאלה. גול ענק של שחקן ענק".

עבור כל היריבות, האלופה שבדרך מציבה אתגר מיוחד. רבים וטובים ניסו את כוחם מול רצף המשחקים ללא הפסד. בני יהודה היתה התורנית. דלה אינוגבה נעל את השער מפני ברק בדש ושמעון אבוחצירא, ושלח את חבריו לחפש שלל בצד השני. זה לא ממש הטריד את שיר צדק ואיתן טיבי. יוסי אבוקסיס כבר הסתפק בנקודה, סולארי שדד לו אותה. "תחושה של פספוס ואכזבה", הודה אבוקסיס, "לא היינו מספיק חכמים בהתקפה".

סולארי בשמים, גורם לנו להכריז בביטחון על האלופה צילום: שרון בוקוב

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

2. קודר, אפרורי וחסר אנרגיות. זה לא רק תיאור האווירה שמספק איצטדיון רמת גן. כך גם נראתה אמש הפועל תל אביב מול הפועל רמת השרון. לא משהו שלא ראינו כבר מחניכיו של ניצן שירזי העונה. הקיץ עדיין לא כאן, החופים עוד לא נפתחו, אבל האדומים כבר מודדים בגדי ים. הם אולי מעדיפים לשמור את האנרגיות לדרבי, שם לפחות יזדמן להם לקצור תהילה רגעית. ניצחון על רמת השרון לא יזכה אותם בכלום, למעט שלוש נקודות שאין בהן צורך מיוחד. אז טועמה יכול לחסוך קילומטרז' ולהתעורר רק בכדורים נייחים, עומר דמארי יכול לארוב לטעויות בלי לאתר אותן, יגאל אנטבי ימשיך להגביה מהאגף סתם כי ככה אמרו לו. שלא יתפלאו כשאלי גוטמן מתעלם מהם.

אם שייע פיינגבוים לא היה נבהל מעצמו ומסתגר, חניכיו לא היו תורמים נקודה להפועל. "המחצית הראשונה היתה זוועתית", הודה שירזי, "לא כיבדנו את החולצה, את האוהדים ואת הסמל. חוסר ההתלהבות צריך להדאיג אותי".

3. להיזרק למועדון השמינייה הנועלת, למאבקי הסרק - רק זה היה חסר למכבי תל אביב. זה יהפוך את העונה הזו לא רק לכושלת, אלא יכניס אותה לתיקיית הקטסטרופות. מילא להשקיף מרחוק על צלחת האליפות; לקבל סטירה מצלצלת בשלב מוקדם בגביע; לא לדגדג את המקומות שמובילים לאירופה. אבל להיתקע בפלייאוף התחתון?

גם הפועל עכו מעוניינת לברוח מגורל כזה. עבור עכו, חלוקת מטרות עם מכבי היא הישג בלתי מבוטל. במשחק עצמו, מול שמות כמו יצחקי ועטר, עכו היתה מוכנה לצאת בנזק מינימלי. אבל עם סטפן סאפוביץ', אחריו רודפת חצי ליגה, ציפינו מעכו ליותר. מכבי נעצרה פעם אחר פעם מול דודו גורש, אך יצחקי ועטר המשיכו והתעקשו. התמורה הגיעה בניצחון 0-2. חלום הפלייאוף העליון בחיים. "בשיניים השגנו את הניצחון", נאנח ניר לוין בסיום, "יכולנו גם לנצח בהפרש גדול יותר. הפנים לדרבי". אלי כהן סיכם: "ההפסד גורר אותנו להמשך המאבקים על הפלייאוף העליון. אנחנו ראויים להיות שם".

מיכה וקהת רוכבים אל השקיעה, בדרך אל הדרבי בשבוע הבאצילום: ניר קידר

4. תסריטי הבלהות של הלוזונים קורמים עור וגידים. אולי זו אחווה עירונית, שגוררת גם אותם למלחמות ההישרדות. אפקט חילופי המאמנים התפוגג סופית. את שאריות החמצן שעוד היו לחניכיו של משה סיני, שאפה בצימאון רב הפועל באר שבע, שפתאום מסתכלת על בית"ר ירושלים מלמעלה. העיקר שטל בן חיים ילבש השבוע את המדים הלאומיים. בצדק, הוא הרי עשה את שלו אתמול.

5. כל נקודה שקוזזה להפועל פתח תקוה הולידה איתה נשמה. תשע נשמות יש לה. חניכיו של גילי לנדאו מסרבים לגווע, להניף דגל לבן ולהצהיר על מועד פטירתה של הקבוצה. כמו חתול הם מתעקשים לנחות כל פעם על הרגליים, גם אחרי שהולמים בהם בעוצמה. מ.ס. אשדוד רצתה להאמין שרוחם של האורחים תישבר אחרי היתרון המוקדם, אך גילתה את מה שרבים כבר הפנימו - כניעה לא קיימת אצלם בלקסיקון. אולי הנס עוד יתרחש. בטח לא משהו שאפשר להגיד על ראשון לציון, שסיימה בתיקו ביתי מאופס עם מכבי נתניה הרבה הודות לשוער המארח, אבירן דלל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ