עלי חטיב מסמן את המטרה הבאה: נבחרת ישראל - כדורגל ישראלי - הארץ

עלי חטיב מסמן את המטרה הבאה: נבחרת ישראל

אחרי שהפך לאליל מקומי בגדה וזומן לנבחרת פלסטין מצא השחקו שהגיע להפועל חיפה מג'אבל מוכבר חלום חדש

משה הרוש
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה הרוש

עאהד עזאם לא כבש שער משמעותי או היה אחראי למהלך דרמטי עבור קבוצתו הפועל חיפה, אלא שללא ההמלצה שלו, עלי חטיב היה נשאר בג'אבל מוכאבר הפלסטינית ולא מגיע לקרית אליעזר. עם מינויו, החל טל בנין לתור אחר קשר שמאלי. "יש לי חבר טוב ששיחק פה בנוער", סיפר עזאם למאמנו, "אתה חייב לראות אותו". בנין הזדרז וצפה בסרטונים של חטיב ביוטיוב. משם מיהר להתקשר אל הקשר. "תגיע לחתום", אמר לו, "בלי מבחנים".

חטיב, מצדו, לא היסס. "כשאחד כמו טל בנין קורא לך, אתה מיד מתייצב", הוא מספר, "בשבילי זו היתה סגירת מעגל. גדלתי פה ועזבתי רק בגיל 18, אחרי שהיו לי בעיות עם מאמן הנוער ולא מצאתי מקום בבוגרים. לחזור לליגת העל תמיד היה החלום שלי. היו תקופות שפחדתי שזה כבר לא יקרה".

באנר ספורט

החתמתו של חטיב בינואר עוד עשויה להתברר כעסקת השנה, אם תוביל להישארותה של חיפה בליגה. בחמישה משחקים הספיק הקשר בן ה-23 לכבוש ארבעה שערים ולבשל אחד. "אם נמשיך לשחק כמו במשחקים האחרונים", מבטיח חטיב, "אין לי ספק שנישאר בליגה".

בגיל 18, אחרי שנים בקרית חיים, החליט חטיב, יליד שפרעם, לעזוב את הבית. שלומי דורה, ששלשום כמאמן סכנין ספג מחטיב ואימן אז את חיפה, פנה אליו בסיום המשחק האחרון ותהה: "איפה נעלמת פתאום? אחרי אימון אחד בבוגרים הלכת ולא חזרת".

חטיב השיב בחיוך נבוך. "רציתי ללכת לשחק במקום אחר כי בחיפה לא מצאו לי מקום", הוא נזכר, "היתה לי הצעה ממכבי נתניה, אבל לא הסכימו לשחרר אותי. ישבתי חצי שנה בבית בלי לשחק ונכנסתי להסגר. הלכתי לבוררות כדי לקבל שחרור ודחו אותי". את הבטלה קטע המאמן סמיר עיסא, שהציע לו להצטרף לפני שלוש שנים לג'אבל מוכאבר. "העדפתי ללכת לשם מאשר לא לשחק", הוא מספר, "לא הייתי צריך טובה מאף אחד, הלכתי בלי כרטיס וללא טופס שחרור. אין שם רישומים מסודרים, החוזה היה בעל פה, זה לא הכי מקצועני שם ולכן זה הסתדר לי".

כמעט שלוש שנים חרך חטיב את המגרשים בגדה המערבית, בהם זכה באליפות ובגביע, זומן לנבחרת הפלסטינית והפך לאליל מקומי. "הייתי כוכב שם", הוא מתגאה, "הבקעתי המון שערים, גם בנבחרת. הייתי השחקן הכי חשוב של הקבוצה וכולם אהבו אותי. אבל תמיד חשבתי על הרגע בו אחזור לליגה בישראל. הכסף אולי היה טוב, אבל שם לא יכולתי להתקדם ולהתפתח כי זו לא ליגה מקצוענית".

עזיבתו בחינם לחיפה השאירה אנשים כועסים בג'אבל מוכאבר. ראשי המועדון ניסו לטרפד את המעבר ומגבשים כעת תביעה בפיפ"א נגד השחקן ונגד חיפה. "אני מבין את הכעס שלהם", אומר חטיב, "הייתי שחקן חשוב והם היו במצב לא טוב בליגה. הסברתי להם שיש לי הזדמנות גדולה בקריירה, אבל הם לא היו מוכנים להבין. על מה מגיע להם כסף? הכרטיס לא שייך להם, הוא שלי. הם שילמו לי משכורות, אבל החזרתי עם אליפות וגביע".

העובדה ששיחקת בנבחרת פלסטין מטרפדת לך את החלום לשחק בנבחרת ישראל.

"בהתאחדות בודקים את העניין הזה. אמרו לי שיש סיכוי שאוכל לקבל זימון כי יש לי דרכון ישראלי. אתאכזב מאוד אם לא אוכל לשחק בנבחרת ישראל, זה החלום שלי. מקווה להיות הערבי השני בנבחרת, אחרי בירם כיאל. יש עוד שחקנים ראויים לנבחרת במגזר. אחמד סבע היה חייב לקבל זימון".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ