באמנות, אין דבר כזה שאין כדורגל ישראלי

בשבוע הבא תיפתח תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל שתציג את תולדות הכדורגל הישראלי מימיו הראשונים ועד היום. אפילו משה דדש שם

משה הרוש
משה הרוש

מספרים שפעם, לפני המון שנים, היה פה כדורגל הרבה יותר רומנטי, הרבה יותר אטרקטיבי ומרגש, כדורגל שחדר עמוק לתוך לבבותיהם של האוהדים. אגדות חיות התרוצצו להן על הדשא, הקפידו להתרברב בפני הדור שלא ידע את יענקל'ה חודרוב.

החל מה-13 במארס תינתן לכל שוחרי הכדורגל (והאמנות) בארץ אפשרות להתרשם ולהתרפק על זיכרונות נוסטלגיים אלה בתערוכה חדשה שתיפתח במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. "יש אליפות! מאה שנים של כדורגל ישראלי" היא תערוכה ראשונה ותקדימית מסוגה, שמציגה את תולדות הכדורגל הישראלי מימיו הראשונים - אי שם מתחילת המאה הקודמת - ועד היום.

אוצרת התערוכה, דנה הלר, ריכזה באולם אחד מיצגים נדירים לצד עבודות אמנות, תמונות ארכיוניות בשחור לבן, פינות הנצחה לאבות המייסדים של הענף, גזרי עיתונות מימים עברו. המיצגים מאפשרים הצצה נדירה על ראשיתו של הכדורגל בישראל עוד מהימים שלפני מלחמת העולם הראשונה, דרך תקופת המנדט הבריטי, בואכה לימים שאחרי קום המדינה ועד העידן המודרני - עידן ה- HD.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

12 מתוך 12 |
מתוך תערוכת "יש אליפות! 100 שנים של כדורגל"צילום: התחנה לעיצוב
1 מתוך 12 |
עבודתו של אודי שרבני, טרם הצגתה
2 מתוך 12 |
עבודתו של אודי שרבני, טרם הצגתה

התערוכה מהווה בעצם סיפור על הישגי הקבוצות בעבר ובהווה (כל מועדון ותור הזהב שלו), התפתחות הענף שהפך עם השנים לתרבות של ממש, ופינה שכולה כבוד והדר לגדולי הכדורגלנים שצמחו כאן. גם את האוהדים לדורותיהם לא שכחו.

אני, משה דדש וחוזה על מפית

אודי שרבני, כותב הספר "למה אתה לא מחייך" ופרשן ב"ספורט הארץ" מספר על המיצג שלו בתערוכה: "האגדה מספרת כי משה דדש, יו"ר בית"ר ירושלים בדימוס, נהג לחתום חוזים עם שחקנים על מפיות של מסעדות. כמה מורכב, ככה פשוט. כמעשה אמנות, המתייחס אל אותה אגדה לא אגדה, החתמתי את דדש על מפית במפגש מקרי בבית קפה תל אביבי ובכך הגשמתי, כביכול, את אחד מחלומות ילדותי: לחתום חוזה עם משה דדש ולשחק באותה קבוצה עם אורי מלמיליאן.

"מכאן, לקחתי את הרעיון קדימה והחלטתי לאסוף מפיות באופן רנדומאלי ועליהן לכתוב טיוטות לחוזים פיקטיביים והיפותטיים ביני לבין הכדורגל הישראלי והווייתו; אם תרצו, המשך ישיר לדיאלוג בין 'האוהד', לבין 'המשחק' באשר הוא, בדיוק כמו אמנות הרדי-מייד של משה דדש והמציאות הישראלית".

תגובות