"כולם יודעים שאנחנו במלחמה על החיים שלנו "

אלי כהן מוכן מאמין שהקהל הצהוב יכול לסייע לבית"ר י-ם להישאר בליגה, ובטוח שגם הכיבושים יגיעו. עכשיו, כל שנותר הוא לנצח את מכבי פ"ת ולעלות מעל הקו האדום

יואב בורוביץ
"כל העיר" ירושלים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יואב בורוביץ
"כל העיר" ירושלים

"פסיכולוגיה, המון פסיכולוגיה. לא פחות מכדורגל. וגם על הכדורגל צריך לעבוד המון" - כך מזקק אלי כהן את תמצית עבודתו בבית"ר ירושלים. כהן (61) חזר לפני ארבעה שבועות לבית"ר לקדנציה שלישית. הוא כבר הוליך את המועדון לזכייה באליפות (1997) ועזר לו להינצל מירידה לפני עשר שנים, אך נדמה כי הפעם הוא הגיע לאתגר גדול יותר. "הסיכון גדול מאי פעם, אבל ידעתי לתוך מה נכנסתי ועשיתי זאת מתוך בחירה", מבהיר כהן, שלא אימן בשלוש השנים האחרונות.

הוא אינו מעוניין לדבר על החזרה שלו לכדורגל. מבחינתו אף פעם לא עזב. כמעט כל חייו הם סביב הכדור - שיחק 18 שנים ואימן 13 מועדונים. מן הסתם, הקשר שלו לבית"ר מאוד מיוחד. הוא חרד מלהיות מי שהוריד את הקבוצה ליגה, אך גם מברך את ההזדמנות שיש לו לחזור לקבוצה שכל כך יקרה ללבו ולנסות להציל אותה במה שעלולה להיות שעתה הקשה ביותר אי פעם.

"המון דברים עובדים נגד הקבוצה עכשיו, אבל זו עדיין בית"ר", הוא אומר, "זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר גם לשחקנים. אתם שייכים למועדון ענק. אתם בית"רים. יש לכם קהל שידחוף אתכם ומדינה שלמה שעוקבת אחריכם. אבל התפקיד שלכם הוא להכניס את הקהל למשחק. אנחנו יודעים כמה פעמים הקהל לא תמך בקבוצה כי הוא הרגיש שהקבוצה לא נותנת לו סיבות לתמוך בו. אז אני אומר לשחקנים - קודם כל אתם חייבים להכניס את האוהדים למשחק. אם לא באמצעות כדורגל יפה, אז לכל הפחות באמצעות לחימה. זה האל"ף-בי"ת. לא יכול להיות שאתם תהיו על הדשא ולא תתנו את הכל בכל רגע נתון. בטח לא במצב שאתם נמצאים בו עכשיו. לשמחתי, אני רואה את השחקנים קולטים את המסר, מתגבשים ונהיים לוחמניים יותר ממשחק למשחק".

"כל משחק עכשיו קריטי. אי אפשר להוריד רגל מהגז או להיכנס לשאננות". כהןצילום: שרון בוקוב

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

כהן מגלה כי הגיע ל"קבוצה עם הרבה מאוד שחקנים מפוחדים, שחקנים שמפחדים לעשות פעולות פשוטות מהחשש שהם ייכשלו בהן והקהל יבוז להם. אי אפשר לשחק כך כדורגל, ודאי לא קבוצתי. הפעולה הפשוטה היא בדרך כלל למסור את הכדור לשחקן פנוי ולהמשיך לנוע, אבל השחקנים שלנו לא עשו זאת ונכנסו להמון כדרורים מיותרים, כאלה שנובעים מלחץ ולא יכולים ליצור שום דבר טוב. לכן אנחנו כמעט לא מבקיעים".

כמובן שמשבר ההבקעה, 723 דקות נטולות שערים עד הפנדל של ערן לוי בדקה ה-93 נגד עירוני קרית שמונה, החל זמן רב לפני הגעתו של כהן. "כפי שאמרתי, זו גם תולדה של לחץ, בעיקר תולדה של לחץ, אבל גם של חסכים פרסונליים, שמונעים מהקבוצה להבקיע הרבה שערים. אמרו לי שבית"ר איבדה בקיץ האחרון שחקנים שהיו אחראים ל-30 שערים. אתה קולט מה זה? והשנה הקבוצה לא הצליחה לכפר על כך. היא מבקיעה מעט. מעט מאוד. אז נכון שמההיבט הפרסונלי אין הרבה מה לעשות, ולמרות זאת, אני עדיין מאמין שעם כוח האדם הנוכחי אנחנו בהחלט יכולים להבקיע יותר שערים. אבל מה זה להבקיע שערים? רק עבודה של חלוצים? ודאי שלא. התקפה מתחילה מהשוער כמו שהגנה מתחילה מעבודה של החלוץ. אצלנו בתקשורת מדברים רק על התקפה חלשה או על הגנה חלשה ומאשימים רק את החלוצים במקרה הראשון או את הבלמים במקרה השני. אבל זו שטות גמורה. כי ההתקפה שלנו לא יכולה לתפקד בלי משחק התקפי שמתחיל מהמגינים, שצריכים לתקוף, והם עושים זאת עם הקשרים שדוחפים למעלה ועם החלוצים שעושים תנועה ופותחים שטחים. אנחנו שיחקנו בלי מספיק תנועה בכל החוליות ולכן בלי מספיק שטחים פתוחים. אז אמרתי לשחקנים שלי: אל תפחדו לעשות את העבודה שלכם. לזוז כל הזמן. למסור פשוט. לא לפחד לעלות למעלה, כמובן שבלי להזניח חלילה את צמצום הפערים בין השחקנים ושמירת קו אחד בהגנה וחיפוי של שחקנים כשהחברים שלהם עולים למעלה. אבל היה כאן פחד לשחק את הכדורגל הפשוט והנכון. לכן אנחנו עובדים על כך המון באימונים. לצערי עדיין לא הצלחנו להבקיע, למעט הפנדל, אבל לפחות רואים פחות פחד. וגם משחק ההגנה שלנו כבר נראה הרבה יותר מסודר ופחות מפוחד. אבל הכדורגל הוא משחק נזיל וצריך לעבוד כל הזמן ולנסות להיות מושלמים עד כמה שניתן כדי להביא תוצאות טובות.

"עדיין לא הצלחנו להבקיע, למעט הפנדל, אבל לפחות רואים פחות פחד". ערן לוי חוגג אחרי הניצחון על ק"ש בטדיצילום: שרון בוקוב

"בינתיים התוצאות שלנו לא רעות", מדגיש כהן, "אמנם הפסדנו למכבי חיפה, אבל הגענו ללא מעט הזדמנויות בסיום. אני לא משקר. גם חיפה הגיעו להזדמנויות נהדרות והרוש הציל אותנו כמה פעמים. אבל גם אנחנו תקפנו ויכולנו לסיים בתיקו בקרית אליעזר. מול מכבי תל אביב לפני כן היה לנו מזל לסיים בתיקו אבל ראית המון לחימה. ומול עירוני קרית שמונה פתאום ראינו גם דרך יותר טובה, גם כדורגל יותר משכנע, וגם התוצאה הגיעה בסוף".

כהן מבטיח כי "אין אופוריה במועדון אחרי הניצחון על קרית שמונה. חלילה וחס. השחקנים מבינים שהם עוד לא עשו כלום. כל משחק עכשיו קריטי. אי אפשר להוריד רגל מהגז או להיכנס לשאננות. אבל הניצחון על קרית שמונה, אני מקווה לפחות, הביא לנו ביטחון. שיחקנו נגד קבוצה מצוינת, שלוקחת אליפות בהפרש גדול בצדק רב. קבוצה עם שלושה חלוצים, שמשחקת גם עם לא מעט קשרים התקפיים. ואנחנו היינו מוכנים להם. למעשה ביטלנו אותם כמעט לחלוטין. וגם ככל שהמשחק התקדם הגענו ליותר הזדמנויות מהם. אז נכון שהגול הגיע בפנדל, אבל הוא לא היה מנותק מההתרחשות על הדשא. אני שמח מאוד שניצחנו, כי זה גם עזר לי להוכיח לשחקנים שלי שאנחנו באמת מסוגלים לנצח כל יריבה אם אנחנו מרוכזים ועושים את העבודה. זה כמובן לא אומר שננצח כל יריבה, אבל אנחנו יכולים לשים את עצמנו במצב שאנחנו מסוגלים לנצח, וזה חשוב. שום דבר לא אבוד מראש".

כהן מודע כמובן לעובדה שהגיע למועדון שנמצא במשבר די קטטוני מכל הבחינות. אולם מבחינתו אין לו קשר לכך. הוא הגיע לכאן כאיש מקצוע פרופר, מאמן, כזה שאפילו לא דורש חוזה לעונה הבאה כי הוא יודע מה מידת הרלוונטיות של דרישה זו. כהן הגיע לכמה חודשי עבודה, שהמשימה היחידה בהם היא להינצל מירידה. רבים מהמאמנים היו רואים בכך פחיתות כבוד ולראיה - אפילו מוטי איוניר, מאמן הרבה פחות מנוסה ומעוטר מהשריף, לא הגיע ללא הבטחה להמשך עבודה בעונה הבאה, אך מבחינת כהן אין דבר שקשור לבית"ר שהוא מתחת לכבודו.

"אני מאוד קשור למועדון הזה, שבאמת נתן לי הזדמנות ראשונה לאמן ברמות הגבוהות. בחיים לא אשכח זאת למועדון וגם לא אשכח זאת לאוהדים. יש לי כאן חיבור מיוחד. אבל אלו דברים שעכשיו הם מסביב. הם לא קשורים לעבודת היום יום. עכשיו יש אימונים ויש שיחות ויש וידאו, וגם שם אני רואה כל מיני דברים מעניינים. אתה רואה בווידאו ובסטטיסטיקה שאנחנו מאבדים לא מעט כדורים, אבל שיחסית חלק קטן מאוד מהשחקנים אחראי לאיבודים. אני לא נכנס לשמות כמובן, אבל השחקנים האלה שמעו ממני הנחיות איך לשחק פשוט יותר, איך לשחק עם יותר ביטחון. וראיתי תוצאות כבר מול קרית שמונה. כעת אני רק מקווה שעם הביטחון הנוסף ואולי קצת מזל גם נבקיע יותר. אבל אסור לשכוח שהבסיס של הכדורגל הוא לא לספוג. אם אתה סופג מעט תמיד אתה שם את עצמך במצב של ניצחון. ובהגנה בהחלט השתפרנו מאוד".

כהן דורש משחקניו להכניס את האוהדים למשחקצילום: אילן אסייג

היריבה הבאה שלו, מכבי פתח תקוה (שבת, 20:00, באיצטדיון המושבה), היא קבוצה שכובשת לא מעט אך גם סופגת בצרורות. "אני מודע לסטטיסטיקות של פתח תקוה, אבל אי אפשר לדעת מה מידת הרלוונטיות למשחק הקרוב. אני למדתי את הקבוצה הזאת ואני מדבר עם השחקנים שלנו על היריבה לפרטי פרטים. כמובן שלא אחשוף כאן את המפתחות למשחק, אבל חייבים לזכור שבסופו של דבר חייבים לעלות לדשא ולשחק טוב ועם הנשמה. זה לא תמיד קשור למפתחות. אני רק מקווה שמול פתח תקוה כן נכבוש וגם נגביל את הכיבושים שלהם, למרות שזאת קבוצה בהחלט מוכשרת ומסוכנת מההיבט ההתקפי, שמשחקת בבית".

בכדי לצפות בפתח תקוה דאג כהן לקבל מערוץ הספורט את כל קלטות המשחקים האחרונים שלהם, "כי זו קבוצה שכמעט אף פעם לא משודרת". בית"ר כן משודרת כמעט תמיד - עדיין. וכמובן שהמשחק הקרוב ישודר לייב. "יש הרבה דיבור סביב המשחק", מוסיף כהן, "אני מקווה שנהנה בפתח תקוה מאווירה ביתית. אני מקווה שאלפים ילוו אותנו למושבה. אפילו 5,000 אוהדים. כל העיניים עכשיו מופנות כלפי בית"ר. כולם יודעים שאנחנו במלחמה על החיים שלנו וכל משחק מרתק, ודאי מול יריבה לתחתית כמו מכבי פתח תקוה. אבל צריך לזכור, בסוף זה משחק של פעולות פשוטות ועבודה קבוצתית. ואנחנו קבוצה, שלמרות שהיא משופרת לאחרונה, משחקת עדיין עם לא מעט שחקנים שבקושי שיחקו בזמן האחרון. תומר בן יוסף לא שיחק כמעט שלושה חודשים עד לא מזמן. חיים מגרלשווילי לא שיחק כבר כמה שנים באופן סדיר. דריו פרננדז לא שיחק כמעט מאז תחילת העונה בקפריסין. לאונרדו פאסוס לא שיחק ארבעה חודשים כדורגל. אז גם זו סיטואציה שאני כמאמן צריך להתמודד איתה, שחקנים שבקושי שיחקו. חוץ מזה יש שחקנים מפוחדים, שחקנים שנמצאים באווירה של פחד כשהם בקבוצה עם כל כך הרבה ציפיות שנלחמת בתחתית וכבר הודחה מהגביע. לא קל להיות היום בבית"ר. אבל כמו שאני אומר תמיד לשחקנים - תבינו, אתם בבית"ר. יש לזה חסרונות מסוימים אבל יש גם יתרונות מאוד גדולים. אני אעשה הכל כדי שננצל את היתרונות וננסה למחוק את החסרונות. בכל מקרה, זה מצב מאוד מעניין".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ