אפקט נוסף של הדרבי התל אביבי - כדורגל ישראלי - הארץ

אפקט נוסף של הדרבי התל אביבי

מכבי ת"א שמעה על העונש שספגה הפועל ובמשך מחצית אחת רקדה על המגרש. זה הספיק ל-0-2 על הפועל חיפה לפני שהמחצית השנייה החזירה אותה למה שהיא היום - במרחק נקודה אחת מהפועל

תמיר כהן
תמיר כהן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תמיר כהן
תמיר כהן

עוד לפני שריקת הפתיחה של זיו אדלר נראו הערב (ראשון) הרבה חיוכים במכבי תל אביב. בעיקר ביציעים, אבל גם אצל השחקנים. רק שאצלם, החיוכים באו לידי ביטוי במשחק נינוח. קליל. כאילו אין מה להפסיד. הרי אי אפשר להפסיד בערב בו הפועל רושמת הפסד כל כך כואב בבית הדין. הפסד שמקרב את הצהובים, לפחות זמנית, למרחק נקודה מהאדומים. הפסד שמעצים את שמחת ניצחון הדרבי.

אמנם מכבי תל אביב שיחקה הערב מול הפועל חיפה אבל כולם חשבו, דיברו והרגישו דבר אחד: הפועל תל אביב. עם ובלי קשר לבית הדין של ההתאחדות, עם ובלי קשר לבלגן בוולפסון שמזכיר בעוצמות שלו רק את הבלגן מהעשור הנוכחי בקרית שלום. עם הרבה קשר לפנדל ההוא של אלירן עטר.

כ-6,000 צופים צהובים הרגישו שהנטל הוסר, המשא הכבד של המחסום הספק פסיכולוגי - ספק בהבדלי הרמות הוסר והוחלף בגאווה. משא אותו כל אוהד מכבי שמח להתעורר ולהירדם איתו. משא שהוא פק"ל חובה לכל צהוב שגדל על מכבי ההיא של שנות התשעים.
לאוהדי מכבי יש זיכרון סלקטיבי. הוא ארוך ונקמני בכל הקשור לפגיעה בכבוד - מה שהתבטא בשריקות לשוער הפועל חיפה קאלה ש"סרח", "בגד", ו"מכר" את הקבוצה עבור הכסף של ארקדי. והוא קצר בכל מה שקשור לניצחונות. לא צריך יותר משניים כאלה רצופים כדי להחזיר את הקהל למגרש יחד עם החיוך הגאה, המתנשא, המכביסטי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

וזה המשחק שהציגה מכבי הערב. כבר מדקות הפתיחה הצהובים רקדו על המגרש והזכירו את הקבוצה ההיא, לא זו של שנות התשעים, אלא זו של פתיחת העונה עם כל הסממנים הנלווים; דור מיכה והביטחון, עטר קליל ועוצמתי באחת, ויצחקי - כן יצחקי - מהיר ושמח. היתרון בשמחת החיים של הצהובים לעומת האדומים של טל בנין תורגם לשער כבר אחרי 7 דקות. חילופי מסירות ברחבה תוך פרגון גדול בין החוליה הקדמית של מכבי, מצאה את עטר שהסתפק בהטעיה קצרה והכנעה קלילה של קאלה. 0-1 צהוב.

השער נתן את האות לרבע שעה של כדורגל גדול של מכבי. הנעת כדור של ימי איוניר, אך ניצול מצבים של ימי לוין. את רבע השעה הזאת מכבי היתה צריכה לגמור עם שלושה שערים ברשת של קאלה, אבל עקבים מיותרים של עטר-יצחקי וטעויות של יואב זיו נגמרו בפספוס אחד גדול. האדומים התאוששו מעט וסחטו מגיא חיימוב המצוין שתי הצלות גדולות זכר לדרבי. כדורגל זה עניין של ביטחון, יש למכבי שוער.

בדקה ה-36 מכבי גמרה את המשחק. רצף של שלוש קרנות של אלירן עטר מצא את הראש של שרן ייני וזה כבר 0-2. היה אפשר לצפות שההגנה של הפועל חיפה תלמד את ההגבהות של מכבי, אבל גם טל בנין יודע שאי אפשר לצפות לדבר מקבוצה שלא הגיעה לאצטדיון.

לא היה שחקן שהיה ראוי יותר משרן ייני להתכבד בשער הזה. ייני הוא העומר גולן של הקבוצה. הוא יהיה טוב בכל עמדה, אבל רק תשים אותו בעמדה שלו וקיבלת שחקן מחייך. מגע בכדור שמחייך. סיבוב על קו האמצע בין שלושה שחקנים והוא מרגיש שהוא התגעגע. בעיקר לעצמו. בעיקר לקישור, למרות שהוא הסתפק ב-45 דקות בלבד. 45 דקות וגעגוע.

המחצית השנייה היתה מכבי תל אביב של טרום "עידן הדרבי"; חצאי מצבים, גילוח משקוף, דור מיכה נעלם, גם יצחקי, עטר נבלע. רועי קהת ומונאס דאבור הוסיפו מימד של רעב אבל כשהקבוצה שמולך מגיעה שבעה וחושבת בעיקר על הפלייאוף התחתון אין רצון גדול כל כך לאכול. זה הספיק לניצחון 0-2, וחגיגות סולידיות. או שבעצם הכל סולידי אם משווים לשמחת הדרבי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ