בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשחק בו החלה מורשת הכשלונות של הנבחרת

המפגש ההיסטורי בין נבחרת ארץ ישראל למצרים נתן למדינה שבדרך דריסת רגל בכדורגל העולמי, אך זו גם היתה תחילתה של מסורת ארוכה ומפוארת של כישלונות וביקורת מבית

9תגובות

16.3.34

מאות אוהדי כדורגל התקבצו ביום שישי בערב באזור "קפה ספיר" בתל אביב. כולם התעניינו במשחקה של נבחרת ארץ ישראל מול מצרים. העומס שנוצר ברחובות אלנבי וביאליק היה כה גדול, עד שהמשטרה נאלצה לפזר את הקהל.

בבית הקפה המיתולוגי (כיום "קפה ביאליק") לא שידרו את המשחק המדובר בטלוויזיה - שעדיין לא הגיעה לארץ - וגם לא ברדיו. למעשה, המשחק כבר הסתיים, אבל נציג התאחדות הכדורגל הארץ ישראלית חיכה לקבל טלפון מאחד מראשי הנבחרת כדי להתעדכן. בתחילת הערב נפוצה שמועה כי ישראל ניצחה 1-0, אבל כעבור שעה קלה התברר שהתוצאה האמיתית שונה בתכלית.

32 נבחרות נרשמו למוקדמות הגביע העולמי השני ב-1934. הן חולקו ל-12 בתים לפי יבשות. בבית 12 היו טורקיה, מצרים והמנדט הבריטי של פלשתין (השם הרשמי של ארץ ישראל בפיפ"א). הטורקים פרשו לפני תחילת הטורניר, וכך הפכה ישראל לנבחרת האסייתית הראשונה שמשחקת במפעל.

התמודדות כפולה בין ארץ ישראל למצרים היתה אמורה להכריע מי מהשתיים תיסע למונדיאל באיטליה. זה לא היה המשחק הראשון בתולדות נבחרת ארץ ישראל, אבל בניגוד לזו שנסעה ארבע שנים קודם לכן למצרים עם אנגלים, יהודים ואפילו ערבי אחד בסגל, כללה הנבחרת הנוכחית רק שחקנים יהודים.

הנבחרת, שהודרכה על ידי שמעון רטנר, התחילה להתאמן חודשיים וחצי לפני ההתמודדות הראשונה. היא קיימה משחקי אימון נגד נבחרות צבא בריטיות וניצחה בכולם. שלושה ימים לפני המשחק היא נסעה למצרים ללא רטנר, שלא הסדיר את ענייניו הביורוקרטיים. במקומו הדריכו את הנבחרת יהושע אלוף ואריה בן גד. מולם התייצב המאמן הסקוטי ג'יימס מקריי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות של ספורט הארץ ישירות לפייסבוק

באותה תקופה היו היחסים בין ארץ ישראל למצרים חמימים. מצרים אף עזרה לישראל להתקבל לפיפ"א ב-1929, והנבחרת זכתה ליחס חם בקהיר. למשחק, שהתקיים לפני כניסת השבת, הגיעו גדולי העדה היהודית ובראשם הרב הראשי של מצרים - הרב חיים אפנדי נחום - שבאותם שנים היה חבר בסנאט המצרי. גם חברי ממשלה ופקידים מצריים רמי דרג הצטופפו יחד עם עוד 13,000 איש.

ההתמודדות לא היתה צמודה. כבר בדקה ה-11 כבש מחמוד מוכתר, שהחזיק בכינוי "אל-תיץ" ("נסיך הנילוס"), ובדקה ה-21 הבקיע מוסטפא כאמל טהא. בדקה ה-35 הבקיע "אל-תיץ" שער נוסף ועד המחצית כבש גם מוחמד לטיף. בהפסקה ביקשה ישראל מהשופט האנגלי סטנלי וולס לבצע מספר חילופים, אבל מצרים לא הסכימה.

הבליץ נמשך במחצית השנייה. בדקה ה-51 השלים "אל-תיץ" שלושער, וכאמל טהא הבקיע שער נוסף בדקה ה-79. כעבור שתי דקות פגעה בעיטה חזקה של אברהם נודלמן במגן מצרי והפכה לשער הכבוד של ישראל. לטיף השלים צמד בדקה ה-87. 7-1 מוחץ למצרים בסיום.

עם שובה של הנבחרת לארץ החלו לצוץ ביקורות מבפנים. מנהל מדור הספורט של "הארץ", שמעון סאמט, דיווח כי ממידע שקיבל מגורם בנבחרת, המצרים היו הרבה יותר מהירים ומאומנים. "ניכר שהנבחרת כמעט לא התאמנה לקראת המשחק", כתב סאמט, "המגרש היה רחב ידיים, הרבה יותר מהמגרשים בארץ. הוא היה זרוע עשבים והשחקנים החליקו. ההרכב לא היה מוצלח, אברהם רזניק סבל מחולשה וגרם לשיתוק בנבחרת. זו היתה טעות להציב את אמנון חרל"פ כקיצוני ימני. הצד השמאלי בהתקפה לא היה פעיל. השוער וילי ברגר מילא את תפקידו. רוב השערים הובקעו מקרוב, שלא באשמתו".

בגומלין, שהתקיים ב-6 באפריל במגרש התמרים, ניצחה מצרים 4-1. יוחנן סוקניק מהפועל תל אביב התכבד בשער ניחומים לזכות ישראל. מצרים נסעה למונדיאל, הפסידה 2-4 להונגריה והודחה.

נבחרת ארץ ישראל קיימה עוד שלושה משחקים רשמיים לפני קום המדינה. היא הפסידה פעמיים ליוון במוקדמות הגביע העולמי 1938 ורשמה ניצחון יחיד על לבנון, 5-1 באיצטדיון המכביה באפריל 1940. למרות התוצאות החלשות של הנבחרת, יוסף קבנצל כתב במאמר ב"הארץ": "כולנו מקווים שהתחלה זו תביא בעקבותיה את ההמשך שיהיה בעוד שנים לנבחרת ארץ ישראל בספורט העולמי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#