"כשהאוהדים ייענשו בבתי משפט אזרחיים, זה ירתיע. מקנסות הם לא מתרגשים"

אחרי 25 שנה בבתי הדין של ההתאחדות מספר נשיא ביה"ד העליון הפורש, יהושע גלברד, על פתרון שהציע לפני שנים וזכה להתעלמות: "הנענש המרכזי חייב להיות האוהד המתפרע"

משה הרוש
משה בוקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה הרוש
משה בוקר

לעתים תכופות - בימים אלה, למשל - מוצאים עצמם בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל תחת ביקורת. טוענים כי מדובר בגוף ארכאי, מיושן ומנותק. לעו"ד יהושע גלברד, שכיהן ב-25 השנים האחרונות בתפקידים שונים בבית הדין ועד תחילת השבוע היה נשיא בית הדין העליון, דווקא היתה תכנית מפורטת לשינוי הענישה והטיפול בפורענות. בנובמבר 2007 הגיש גלברד לראשי ההתאחדות מסמך מפורט שגיבש, תחת הכותרת "שינוי בשיטת השפיטה/ענישה כלפי אוהדים מפרי חוק".

המסמך מונה תשעה סעיפים ליישום ועונשים מפורטים בגין עבירות שונות, ובראשו הצעה להעמדת המתפרעים לדין בבתי משפט השלום, מול שופט בדימוס, שיטיל עונשים כבדים - מקנס ועד מאסר בפועל. הרעיון מאחורי המסמך, כפי שמסביר גלברד, היה להטיל אחריות על המתפרעים ולא רק על הקבוצות.

"יש לנו כמערכת בעיה קשה אחת שהיא התפרעות האוהדים", מסביר גלברד, "לא פעם שברנו את הראש מה לעשות כדי למצוא דרכי ענישה אחרים. רציתי להקים ועדה כדי למצוא דרכים חדשות וזה לא יצא לפועל. סברתי שהנענש המרכזי חייב להיות האוהד המתפרע. זה לא אמור להחליף את ענישת הקבוצות, אבל צריך להילחם באלימות, גם ובעיקר דרך ענישה של האוהד היחיד. כשהאוהדים ייענשו בבתי המשפט האזרחיים, זה ירתיע. בהתפרעויות יוצא שצדיקים נענשים עם עבריינים. ההצעה שלי באה לבודד את המתפרע מרוב הקהל".

ומה עשו עם המסמך הזה?

"הוא שוכב במגירה, לא עשו אתו כלום. המדינה צריכה להתייחס ברצינות לענף הכדורגל, כי זו הוויה חברתית שסוחפת מאות אלפים".

אתה יכול להבין את הטענה שבתי הדין מיושנים?

"מה זה מיושנים? דרכי הענישה שלנו לא שונות מבמדינות המפותחות ותואמות את תקנוני אופ"א. אני בעד הטלת עונשי משחקים ללא קהל בנסיבות המתאימות. לאסור על האוהדים להגיע למשחקים זה העונש האפקטיבי ביותר. מקנסות, בהן הנפגע העיקרי הוא הבעלים, האוהדים לא ממש מתרגשים. העונש הישיר ביותר על האוהדים הוא להטיל משחקים ללא קהל, גם אם הצדיקים נענשים. עונש הפחתת נקודות גם מדבר אליהם, הרי מדובר באוהדים שרופים. אם בית הדין מתייחס אל זריקת כוס כמו אל התפרעות המונית, אז הוא לא צודק".

עו"ד יהושע גלברד."יש בזה סיפוק גדול ואתגר עצום. את הכל עשיתי בהתנדבות והגיע הרגע להפסיק"צילום: שרון בוקוב

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

בתחילת השבוע פרש גלברד (81) מכס נשיאות בית הדין העליון, ופינה את מקומו לעו"ד בן ציון כהן. למעלה מרבע מאה כיהן גלברד, שופט בית משפט מחוזי בדימוס, בבתי הדין השונים של ההתאחדות. בארבע השנים האחרונות שימש כנשיא בית הדין העליון. עד היום גזר על עצמו התנזרות תקשורתית, שהגיעה לקיצה עם פרישתו. "יש בזה סיפוק גדול ואתגר עצום", הוא מסכם, "העניין הוא שזה גוזל ממני זמן רב. את הכל עשיתי בהתנדבות והגיע הרגע להפסיק. אף אחד לא עושה זאת כי מישהו מצמיד לו אקדח לראש. אתה בא לתפקיד הזה רק מרצון ומאהבה לספורט. הקושי הוא דווקא החלק הטכני, הניירת וכל מה שמסביב. זה הכביד עלי, במיוחד כנשיא בית הדין העליון".

לבתי הדין נוצר דימוי של כמי שפועלים בשירות ההתאחדות ומקבלים תכתיבים מלמעלה.

"מזהים את בתי הדין עם ההתאחדות. אם יוצא פסק דין שאינו לרוחה של קבוצה כזו או אחרת, מיד מאשימים את ההתאחדות ואת הזיקה של בית הדין לאנשי ההתאחדות. אני אומר זאת בצורה חד משמעית: יו"ר התאחדות - לא אבי לוזון ולא קודמיו - מעולם לא דיבר אתי על מקרים שעמדו לדיון. מעולם לא ניסו לדבר אתי או עם חבריי על דיון שמתנהל, או על החלטה ועונש. די טבעי שיש חשבונות לאנשים עם ההתאחדות, אבל שלא יערבו את בית הדין בזה. יש ביקורות על החלטות בית הדין, וזה לגיטימי, אבל שיהיו ענייניות. להתאחדות אין יד בעונשים שבית הדין מטיל על הקבוצות".

אבל לאווירה הציבורית בוודאי יש משקל בהחלטות.

"מהניסיון הרב שלי, האווירה הציבורית או עליהום תקשורתי לא משפיעים על החלטות. אנחנו מנותקים מהאווירה הציבורית. לדוגמה, הביזיון שהיה במשחק בחיפה, כשאוהדי בית"ר ירושלים שרקו בוז בטקס לזכר יצחק רבין. זה היה ביזיון גם להרגשתנו. אם היינו מושפעים מדעת הקהל, היינו צריכים לגזור מוות על האוהדים. החלטנו, עם כל הביקורת שידענו שתבוא, לא ליצור עבירות שאינן קיימות בתקנון וזיכינו את בית"ר. זה היה בניגוד גמור לאווירה ולתחושה האישית של כולנו. באשר לעונש שקיבלה עכשיו הפועל תל אביב, לא היה צריך להיות גאון הדור כדי להעריך שיוטל עליהם עונש חמור".

אבל אז מגיעים לערעור בעליון, שנוטה לרוב להקל בעונשים.

"אני מכיר את הטענה כאילו העליון נחשב למוסד של חנינות. חיים אלחדיף (אב בית הדין המשמעתי) הביא לי פעם סטטיסטיקה והראה לי החלטות של בית הדין המשמעתי לעומת העליון - יש אחוז גבוה מדי של עונשים ששונו בעליון. יש בזה משהו, אבל זה קורה בתום לב גמור. כנראה שדייני העליון יותר רחמנים. כתבתי פעם לחבריי בעליון שראוי להתייחס לפסקי הדין של בית הדין המשמעתי בצורה אחרת - לא מה הם חושבים שהיה ראוי לתת, אלא אם העונש שהוטל כל כך חריג, חמור ולא מידתי, שיש להתערב בו".

שופטי הדרבי ביציאה מהמגרש מתחת לשער 5צילום: ניר קידר

יכול להיות שידם של דייני בית הדין המשמעתי פשוט קלה יותר על ההדק מתוך הערכה שהעליון יחתוך בעונש?

"אני לא בטוח שההתייחסות של דייני בית הדין המשמעתי לעונשים הנדרשים פחות טובה מזו של דייני העליון. הם ממש לא מחמירים כי הם סבורים שהעליון יקל. זו טעות חמורה לחשוב כך".

כולם סבורים שבית הדין העליון יקל בעונש שהטיל בית הדין המשמעתי על הפועל ת"א.

"אני לא הייתי חותם על זה. ייתכן שהעונש אכן יוקל, אבל לא הייתי חותם שכך אכן יהיה. יש לפעמים הרגשה שהדיינים בוחנים מחדש את מידת העונש בהתאם לנסיבות, כאילו הם היו צריכים לתת את העונש, ואז לעתים קרובות מדי נותנים עונש אחר. המבחן צריך להיות אחר. יש לבדוק מה הטיל בית הדין המשמעתי ולהחליט אם חייבים לשנות את העונש. בסופו של דבר אנחנו לא אלוהים, אלא בני אדם שטועים".

אז אתה מבין את הביקורות הקשות שנמתחות על בתי הדין?

"ביקורת לגיטימית, בתנאי שהיא עניינית. לעתים מביעים ביקורת על פסקי דין בלי לקרוא אותם וזה מקומם. לבתי הדין ראוי שיהיה דובר, שישפוך אור על ההחלטות, כי הדיינים בצדק לא מתראיינים. זה גם פוגע בעקיפין בהתאחדות, לא רק בבית הדין. חשוב שמישהו יבהיר את הניתוק המוחלט בין בתי הדין לראשי ההתאחדות ואין מי שיעשה זאת. ישנן גם ביקורות שמגיעות מגורמים אינטרסנטים, אבל זה מקובל כל עוד הדבר נעשה באופן ענייני ומנומק. לא רואה בזה פגיעה אישית, התרגלתי לזה".

החלטות בתי הדין לא עלולות להיות מושפעות מזיקה ואהדה של דיין לקבוצות? נוצר רושם שגורל חלק מהקבוצות מוכרע על השולחן הירוק ולא על הדשא.

"לא היה ולא נברא. אין דיין שהשייכות הקבוצתית שלו, אם ישנה כזו, משפיעה על החלטותיו. אין שנאה או העדפה מצד הדיינים לאף קבוצה. קשקוש. אם שלוש הנקודות שהופחתו להפועל ת"א ישפיעו על מיקומה בליגה, אז לא להעמיד לדין? התפרעות כמו שהיתה בדרבי כן מתיישבת עם רוח הספורט? בכל העולם מורידים נקודות. רציתי חשיבה מחודשת לגבי הענישה, אבל לא את ביטול הקיים".

אתה מאמין שבתי הדין יכולים למגר את האלימות מהמגרשים? אם לא, אולי יש לשקול להחזיר את המשטרה ליציעים?

"בתי הדין לא ממונים על מיגור האלימות. ההחלטות שלנו לגבי ענישה צריכות להיות מתוך חשיבה הרתעתית. עד היום יש המון גנבים ורוצחים, שנשלחים למאסרי עולם וזה לא ממגר את התופעה. הענישה עדיין קיימת. יש בענישה הרתעה, אבל היא לא מוחלטת. אם לא היתה ענישה מרתיעה, כנראה שמקרי האלימות וההתפרעויות במגרשים היו רבים יותר. מאז שהמשטרה יצאה מהמגרשים, התרחשו פחות אירועים אלימים. כרגע, במקרים נקודתיים, הייתי מחזיר את המשטרה ליציעים, אבל בזהירות ובאופן מושכל. נראה לי שצריך לטפל בבעיות ההתפרעויות הספציפיות ביד קשה יותר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ