משה הרוש
משה הרוש

כמו טייל מושבע שתר אחר הדיל הזול הבא, בן שהר מחפש את עצמו מדי קיץ. אספניול, ולפני כן צ'לסי, משחררות אותו בהשאלה לכל אשר יחפוץ ושהר בן ה-22 בוחר קבוצה חדשה שתתאים לו על פי פרמטרים מקצועיים וכלכליים. אשתקד קלטה אותו הפועל תל אביב, העונה זו אוקזר הצרפתית.

לחלוץ ייעדו באוקזר תפקיד חדש, בכנף, והעניקו לו זמן וסבלנות. "העונה דווקא נפתחה טוב", מספר שהר. הצרות החלו להגיע יחד עם התוצאות העגומות של הקבוצה כולה, שנדחקה למאבקי תחתית. השאיפות ההתקפיות של המאמן לורן פורנייה, שפוטר לאחרונה, פינו מקום למשחק הגנתי. שהר, שכבש העונה שלושה שערים ובישל שלושה, שילם את המחיר על כך. החל מלפני חודשיים, החל להכיר מקרוב את הספסל. "החליטו לשנות מערך ושיטה", הוא מסביר, "זו היתה סיטואציה קשה עבורי ואני בהחלט מאוכזב".

את הנחמה יכול שהר לשאוב מהעובדה שהוא לא לבד. כמוהו, גם רבים מחבריו הליגיונרים בליגות הבכירות נמצאים כעת בעיצומה של מלחמת הישרדות - מצרפת (אוקזר של שהר וברסט של עדן בן בסט), דרך גרמניה (קייזרסלאוטרן של איתי שכטר ונירנברג של אלמוג כהן) והולנד (דה חראפשחאפ של גילי ורמוט) ועד ספרד (שם מאיורקה של תומר חמד ודודו אוואט עדיין נמצאת בסכנה תיאורטית). אם נכניס למשוואה גם את ערן זהבי (פאלרמו) ודודו ביטון (ויסלה קרקוב), נגלה שהליגיונרים שהציפו את הליגות האירופיות בקיץ סבלו מחורף די עגום מבחינה מקצועית.

בן שהרצילום: אי–פי

"אצל כולם", טוען גילי ורמוט, שהושאל בינואר מקייזרסלאוטרן לדה חראפשחאפ ההולנדית, "העונה התחילה טוב מאוד, ועם הזמן כולם צללו לקרבות תחתית". פחות או יותר בזמן בו ורמוט התייאש ונטש להולנד, איתי שכטר התנדנד בין הדשא לספסל והיה מסופק. הצלילה של לאוטרן למקום הכי נמוך בבונדסליגה הביאה עמה, כמו במקרה של שהר ואוקזר, שינויים מקצועיים. חלוץ הנבחרת לא נכלל בהם. מאמנו מרקו קורץ, גם הוא פוטר לאחרונה, עבר לשחק עם חלוץ יחיד ושכח משכטר. תואר מלך השערים של הקבוצה (3) לא סייע לחלוץ הישראלי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות של ספורט הארץ ישירות לפייסבוק

"פתחתי טוב יחסית", אומר שכטר, "אחר כך הגיעה הרחקה ופציעה (צפוי לשוב בעוד שבוע) ונפגעתי מזה. אני בהחלט מאוכזב. ידעתי שיהיה קשה בעונה הראשונה בבונדסליגה, אבל ציפיתי לשחק יותר. כל הקבוצה לא מציגה יכולת טובה, וזה פגע בי". דרכה הבטוחה של הקבוצה לליגה השנייה - בשילוב עם שכרו, כ-700 אלף יורו בעונה - תביא כנראה להשאלתו. "אני לא חושב על העונה הבאה", אומר שכטר, "אלא רוצה קודם לחזור לשחק ולסיים טוב. לא בטוח שירצו להשאיר אותי בליגה השנייה".

גם אלמוג כהן מנירנברג ציפה לעונה אחרת לגמרי בבונדסליגה. עונת הבכורה אשתקד, בה כבש פעמיים, גרמה לו להאמין שישדרג השנה את מעמדו, אך כהן נכלל בהרכב רק ב-13 מ-29 המשחקים. "ציפיתי לשחק יותר וקיבלתי פחות", הוא מתלונן, "קיוויתי לעשות קפיצת מדרגה העונה, אבל זה לא קרה. מצד ההנהלה והאוהדים, המעמד שלי דווקא התחזק. התחברתי מאוד למועדון ולא נראה לי שישחררו אותי בקיץ".

אלמוג כהןצילום: אי–פי

המעבר של זהבי לפאלרמו לווה ברעש וצלצולים. העובדה כי עוד לפני תחילת העונה החליפה הקבוצה מאמן, לא גררה פיחות במעמדו של הקשר. זהבי כבש במהירות את מקומו בסגל וזכה לדקות משחק משמעותיות. היבול שלו - שני שערים ושלושה בישולים - סייע לקליטה. "נכנסתי טוב לעניינים", משחזר זהבי, "אבל אז עשיתי טעות וחזרתי מהר אחרי פציעה. לחצתי לשחק למרות שעוד הרגשתי כאבים. פחדתי שאם אצא לכמה משחקים אאבד את המקום בהרכב. זו היתה טעות".

הפציעה, קרע קטן בתחילה, החמירה והביאה להשבתתו של זהבי לחודשיים. "אז היה כבר קשה לחזור", הוא מספר, "יש פה עדיפות לשחקנים שראשי המועדון מעוניינים למכור, אז אין הרבה סבלנות. אם אתה לא טוב, מחליפים אותך מיד. אני צריך ביטחון ולא לחשוש שעל כל טעות יוציאו אותי. ברור שאני רוצה לשחק יותר, אבל לא בטוח שירצו לשחרר אותי".

דודו ביטון, בניגוד לקודמים שהוזכרו כאן, לא יכול להתלונן על מיעוט הזדמנויות, וגם קבוצתו, ויסלה קראקוב, לא הסתבכה בתחתית. החלוץ הבקיע בצרורות - 11 פעמים בליגה, שלוש פעמים בליגה האירופית - והפך לשם החם לצד חברו לקבוצה מאור מליקסון. "משהו השתבש בדרך", הוא אומר בניסיון להסביר בצורת כיבושים בת ארבעה חודשים, שנקטעה רק בחודש שעבר, "יש לנו בעיות מקצועיות קשות והודחתי מההרכב כי סבלתי מתקופה פחות טובה. רק לאחרונה התחלתי לחזור לעצמי".

הליגיונרים הבכירים בדרך למטה. לחצו להגדלה

גם העונה של ורמוט מספרת סיפור שונה מזה של האחרים. הנחיתה בדה חראפשחאפ היוותה שיפור מבחינה אישית. "לא לשחק שנה שלמה זה משהו שהיה מחסל לי את הסיכוי להמשיך באירופה", אומר הקשר, "אבל לא האמנתי עד כמה הקבוצה כאן חלשה. ההצטרפות שלי לא שיפרה משמעותית את הקבוצה, אבל מצבה עוד לא אנוש. מתפקדים אותי כקשר 50/50 שזה חדש לי, אבל לפחות אני רץ המון ומשפר את הכושר. אני מקווה להישאר באירופה, אבל לא בכל מחיר".

לרוני רוזנטל, מבכירי הליגיונרים ומפורצי הדרך באירופה, יש הסבר לדיפרסיה שמופיעה בעקבות המאניה שהתחוללה עם התפשטות הישראלים ביבשת. "לדעתי העניין קשור בעיקר לעלויות הנמוכות שבהן הגיעו השחקנים האלה לאירופה", אומר מי שכיכב, בין השאר, בליוורפול ובטוטנהאם, "הקבוצות החתימו את רוב הישראלים בידיעה שהן לא משקיעות כסף גדול ולכן אין בכך סיכון. רובם הגיעו בהעברות חופשיות או בעלויות נמוכות, כשחקנים משלימים. אם הקבוצות היו צריכות לשלם עליהם מיליון יורו, הם פשוט לא היו מגיעים".

מה הליגיונרים עשו השבת? לחצו להגדלה

אלי אוחנה, כיום מאמן נבחרת הנוער ובעבר ליגיונר מוצלח, מחזק את רוזנטל: "מי שיצא בעבר לאירופה היה טוב ומוכשר באמת. עם כל הכבוד לליגיונרים היום, הדור שלי היה מוכשר יותר והיווה פקטור משמעותי יותר בקבוצות שלו. הליגיונרים היום מוכשרים, אבל לא מספיק כדי להצדיק קריירה טובה באירופה. יש להם סוכנים טובים, אבל התחרות קשה. בכל זאת, לא צריך למהר לשפוט אותם. חלקם צריכים עוד זמן להתאקלם".

ומה יהיה בהמשך? "הם יצטרכו למצוא את דרכם חזרה לישראל", סבור אוחנה. "אחרי עונה כל כך מאכזבת", אומר סוכן השחקנים רונן קצב, שאחראי בין השאר על ההעברות של שכטר, ורמוט, זהבי ושהר, "רובם יצטרכו למצוא קבוצות אחרות באירופה. חזרה לישראל היא אופציה אחרונה. ורמוט ושכטר לא יישארו בלאוטרן, שהר לא יישאר באוקזר וגם זהבי יצטרך לחשוב בנוגע לפאלרמו. בכל מקרה, תהיה לי הרבה עבודה בקיץ".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ