הדרמה בלאומית

בני לוד והפועל ר"ג בקרב חוזר

הפועל ר"ג ובני לוד יתמודדו בשבוע הבא במשחק הכרעה על הכרטיס לליגת העל לאחר מחזור סיום מותח ודרמטי במיוחד

משה הרוש
שי נמרודי
יצחק סולומון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה הרוש
שי נמרודי
יצחק סולומון

אחרי מותחן פסיכולוגי, רצוף בעצבי ברזל ולחץ אטומי, הפועל ר"ג הצליחה להשיג את תוצאה המיוחלת וניצחה 2-3 את הפועל רעננה בדרך למשחק הכרעה על הכרטיס להעפלה בליגת העל. פרדי דוד היה צריך להשתחרר מההלם שאחז בו, כדי להאמין שאחרי משחק כה משוגע, בו קבוצתו כבר כמעט והשלימה עם הכישלון להשאיר את הסיכויים לעלייה לליגת העל, מאות האוהדים שהגיעו מר"ג יחגגו מאושר ביציעים עם השריקה לסיום המשחק. במשך דקות ארוכות הלחץ הכריע את חניכיו של דוד, שהתקשו לייצר מהלכי כדורגל פשוטים, ואיפשרו לרעננה להשתלט על המשחק. בדקה ה-34 ירה אבי כנפו בעיטה חופשית מ-17 מטר והעלה את רעננה ליתרון 0-1, ומה שלמעשה פתח את הסכר למבול של שערים. ארבע דקות מאוחר יותר צ'אם ממדו איזן את התוצאה והחייה מחדש את תקוות ר"ג. שלוש דקות בתוך המחצית השנייה שוב ירד הלם על ר"ג, כשיוסי אסייג דחק מקרוב את השני של רעננה אחרי בישול של אופיר מלמד. כשלכולם כבר היה ברור כי ר"ג תהיה בליגה הלאומית גם בעונה הבאה, דאג אורן ניסים, הבלתי נגמר, לאזןבדקה ה-89 ל-2-2, והפיח מחדש את תקוות ר"ג. קרלוס צ'קאנה, האיש למשימות מיוחדות של ר"ג, השלים את המהפך ונתן את האות לחגיגות בסיום. בשבוע הבא שוב נקבל קרב חוזר בין ר"ג ללוד במאבק ישיר על הכרטיס לליגת על, כשמאורעות וינטר עדיין מהדהדות מעל שתי הקבוצות.

שחקני הרצליה מאוכזבים בסיום המשחק היוםצילום: נמרוד גליקמן

מי תעלה לליגת העל? שתפו אותנו בדף הפייסבוק שלנו

במאי 1998, במשחק השרוכים המפורסם היה שוער מכבי אחי נצרת, אוהד דוד, ילד בית שאני בן 10 בסך הכל, שראה כיצד משחק כדורגל מכתים עיירה שלמה. היום היה אוהד דוד חלק ממשחק שיכנס להיסטוריה כאחד המשחקים השערורייתים בכדורגל הישראלי.
בני לוד הגיעה לעילוט וניצחה 0-6 את מכבי אחי נצרת, שכבר איבדה עניין בליגה. אם שחקני לוד היו רוצים, התוצאה הייתה יכולה להיות גם כפולה. את השערים ללוד כבשו: ינון ברדה (דקה 5,8) אבו ענזה (17,55), יחיא עיסא (34) ואקקי מיקוצדזה (63). את חצי השעה האחרונה במשחק שיחקה לוד לרוחב, אולי כדי לא לכבוש עוד שערים.

שחקני בני לוד חוגגים עוד שער מול נצרת, יחגגו גם עלייה לליגת העל?צילום: עבדאללה שמע

יושב ראש בני לוד, אבו סובחי, שבמהלך המשחק כבר ראה כיצד קבוצתו מעפילה לליגת העל לאור התוצאות במגרשים האחרים, נראה שקט בסיום. "אני שלם עם מה שראינו על הדשא", אמר, "כשהפסדנו 5-1 אף אחד לא פתח את הפה, אף אחד לא דיבר על דברים לא כשרים, הלכתי הביתה וסתמתי את הפה. שיבואו בטענות ויבדקו איך הפועל רמת גן הכניסו שני גולים בשתי הדקות האחרונות במקום שיבואו בטענות אלינו".

מאמן בני לוד, יוסף אזברגה: "היה ברור שהמאבק יהיה בינינו להפועל רמת גן, שהקבוצה הטובה יותר במשחק המכריע תעלה לליגת העל". מנגד, באחי נצרת התגובות היו קשות. יו"ר הקבוצה מוטי נבון גילה כי פנו אליו מחברת החקירות ויצמן יער והודיעו לו כי סימנו שלושה שחקנים. "לא לתסריט הזה פיללתי, ההרגשה קשה, יחד עם זאת אני לא חושב ששחקנים שלי קיבלו כסף, אולי היו כאלה שרצו לעשות מחוות לחברים. צריך לעשות הפרדה בין אותם השחקנים למועדון ואסור להכתים את אחי נצרת. אם ימצא שהם אשמים, מצידי שירחיקו אותם לצמיתות".

מאמן אחי נצרת, שמעון הדרי: "זו ההשפלה הכי קשה שספגתי בחיים שלי.האכזבה היא עצומה כי מה שלא תגיד יישמע כתרוצים. אולי הייתי צריך לעלות עם נוער שהיו נלחמים יותר". גם שחקנים באחי נצרת הבינו שמשהו לא הריח טוב. אמג'ד סולימאן: "גם אם משחקים נגד קונוסים אסור לקבל שישה שערים". אלנתן סלמי: "התבזנו, יש לי תחושות לא טובות, חורה לי שהפסדנו בצורה כזו אחרי שעשינו עונה מצוינת".

העיר הרצליה לא התרגשה כך מכדורגל כבר שנים. כ- 2,000 אוהדים, מספר שיא במונחים מקומיים, צבעו את האיצטדיון העירוני בצהוב וציפו לראות את מכבי שלהם מסתערת על הפועל ירושלים, מנצחת בקלילות ומבטיחה לעצמה מקום במשחק העלייה לליגת העל. בפועל, הם חזו במשחק חלש ומורט עצבים, שעד לדקה ה-89 שלח אותם למשחק העלייה הנחשק. שתי דקות מאוחר אותם האוהדים נראו המומים, מתוסכלים, כואבים, ובעיקר תמהים בנוגע למה שהתרחש בלוד וברעננה.

90 הדקות שעברו על הנוכחים במגרש היו מוזרות. הן שילבו בתוכן תנודות חדות בין ייאוש לשמחה, כשעיקר האקשן כלל לא קורה על הדשא, והדמויות החשובות נמצאות בכלל ביציע – אלו שאחזו בסמארטפון בידם, ודיווחו מהמגרשים המקבילים. הקבוצה הצעירה של עופר טלקר נראתה כמי שמעמד העלייה לליגת העל גדול עליה, כשבמחצית הראשונה נדמה היה שירושלים היא זו שזקוקה לניצחון כדי לעלות. הרצליה הפגינה אדישות וחוסר עניין, ירושלים הגיעה למצבים, אולם אבי איבגי השאיר את התוצאה מאופסת. הבעיטה הראשונה של הרצליה לשער הירושלמים הגיעה רק בדקה ה-45.
מה שכן, מהר מאוד הבינו ההרצליינים שהם בעצם לא תלויים בעצמם. הדיווחים על רביעייה מהירה של לוד בעילוט, שעוררו תהיות אצל האוהדים, קבעו שבעקבות הפרש השערים - ניצחון מינימלי של הרצליה לא יספיק, והם יזדקקו לנסים ברעננה. הדקה ה-48 נשמעה שאגה אדירה ביציעים, כשרעננה עלתה ל-1-2 מול הפועל ר"ג. הקהל נכנס לטירוף. במצב העניינים הזה – שער אחד צהוב שולח אותם לקרב עלייה מול לוד. כניסתו של עמרי פרל בדקה ה-65 עוררה את המשחק ובדקה ה-74, לאחר המתנה ארוכה, הגיע השער המיוחל של ברק לביא, ששלח איצטדיון שלם לחגוג.
בהרצליה החלו לספור את הדקות לאחור, כשהם יודעים שרק מהפך דרמטי של ר"ג ימנע מהם עלייה. דקה לסיום הגיע הדיווח על ה- 2-2. דקתיים לאחר מכן האושר התחלף בתדהמה ודמעות של אושר הוחלפו בכאלה של בכי – צ'קאנה כבש ברעננה והשאיר את הרצליה בלאומית. דרמה אדירה, שהעירה אצל טלקר לא מעט נורות אדומות: "אני רוצה לדבר על כדורגל אבל מה שקרה בעילוט זה לא כדורגל, זה בושה. גם אם היינו מנצחים 0:4 שם היה נגמר 0:7. טלקר התייחס גם לקבוצתו: "ידענו שזה יוכרע על חודו של שער, הייתי דקה אחת במשחק עלייה ודקה אחרי זה בחוץ וזה כואב מאוד. אני גאה, אבל בעיקר מאוכזב. לא היה משחק גדול שלנו אבל הוכחנו המון לב ונשמה". אבי איבגי הוסיף: "זו הרגשה קשה. הגולים של ר"ג היו כמו בום חזק. לא ראיתי מה הלך בעילוט, אבל היה לי קשה לשמוע שאחרי רבע שעה היה שלוש אפס וזה היה די מוזר".



תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ