ניר צדוק
ניר צדוק

1. במשך שבוע שלם, לקראת המשחק מול בני לוד, הופנה זרקור – בערבון מוגבל, כן? – לכיוונם של שחקני אחי נצרת. החשש היה שיפתחו רגליים. אחווה פנים מגזרית או הניואנסים הרגילים על עייפות החומר – היינו הך, קיים חשש. ההתאחדות הלכה על בטוח ושלחה חוקרים מטעם חברת ויצמן-יער לאחד מאימוני הקבוצה ואף הושיבה נציגים מטעמם בסמוך לספסל בזמן המשחק. באמת מרתיע. עכשיו הכל ידפוק כמו שעון.

מה עשו שחקני נצרת בתגובה? קיבלו שישייה תוך שהם מדדים בחוסר חשק מופגן, בלתי משתמע, בתוך הרחבה שלהם, הופכים בעצלותם את שחקני לוד – ינון ברדה, כן? לא דויד וייה - לאשפי כדורגל. מסקנה: הם לא שחקנים מי יודע מה, אלו בירוק, גם לא במובן הקולנועי של המלה. לכל היותר גיבורים בפרק של "הפושעים הטיפשים בעולם".

הסייפא של המפגש ברורה ומטרידה: תשאלו שאלות, תחקרו – אמרו בהופעתם שחקני נצרת - אנחנו עדיין נעשה מה שבראש שלנו. יש לפחות להעריך את האומץ, גם אם לבכות את המצב. כמובן שייתכן שפשוט "כך יצא". את ה"רצו פחות" במקרה של שחקני נצרת ניתן בקלות להפוך ל"רצו יותר" בהתייחס לשחקני לוד, ואם לשאול את יקיר שינה, לדעתו זה הכל בזכות ה-4-2-4 אתו פתחו את המשחק. חסידיו השוטים של הכדורגל הישראלי הם לרוב גם סנגורים מדופלמים. הוכחות לדבר עבירה, משפטיות לפחות, הרי אין. ולעולם גם לא יהיו. ועדיין, האף לא יכול להמשיך ככה.

מפתה לומר שהכרעה על בסיס הפרש שערים היא פרצה הקוראת לגנב כשמדובר בליגה הלאומית - אותו שטח הפקר, לא מצולם ברובו, שתלוי על התפר שבין מקצוענות לחובבנות. אולי, יאמרו, דרושה הכרעה על בסיס שוברי שוויון אחרים: מספר ניצחונות, מאזן פנימי, מאזן חיצוני, צבע עיניים – כל דבר חוץ מצמצום עונה בת 35 מחזורים לפריזמה הצרה של בלם שנמצא כבר מזמן בחוף הים.

13 מתוך 13 |
צילום: שרון בוקוב
1 מתוך 13 |
אין אפשרות להגיע לסיום החקירה בתקופה הקרובה ולכן לא ניתן לדחות את מועד המשחקצילום: עבדאללה שמע
2 מתוך 13 |
צילום: עבדאללה שמע

גם זה לא יעזור. מי שחושב שבמשך 34 מחזורים כולם שם מתאפקים ורק במחזור האחרון פורקים עול – תמים. או מלה מעליבה יותר. בליגה הלאומית, מה שצריך לקרות קורה. זה לא עיקרון תיאולוגי, זו המציאות. התסריט נכתב מראש וכל שנותר הוא לבצע אותו בשידור ישיר. WWE. שם, לפחות, ברור שהכל הצגה.

ביום שישי ייפגשו רמת גן ולוד, שוב, כדי להכריע מי תעלה ליגה. מה הם לא עשו, השתיים הללו, בחודש האחרון. כמה סירחון אופף אותן, כמה מיאוס. מי יותר ומי פחות. אפשר רק לבקש מהן, מהכדורגל הישראלי בכלל, שתי בקשות: תסיימו כבר, ותעזבו אותנו בשקט.

2. בערב שבת הורגשה רעידת אדמה בכמה מוקדים ברחבי הארץ. ובמוקדים אחרים לא. יש לכך שני הסברים אפשריים: או שהיסודות של הבניין הזה יציבים מספיק כדי להעלים את הטלטלה, או שזה כבר התמוטט מזמן. מעניין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ