ניר צדוק
ניר צדוק

דרכו של אבו סובחי להסתלק מראש סדר היום של הכדורגל הישראלי, כשרבע מיושבי הספסל של בני לוד נתלים על צווארו לאחר שאפילו לוח התוצאות, להרגשתו, התגרה בו - זהה לדרך בה השתחל לתוכו, אז, מול בית"ר ירושלים. היו שם תנועות חדות וגסות, מרפקים, שנועדו לצמצם את המרחק הגדול שבינו לבין מרכז הבמה, וחשיפת יצר הישרדותי מפותח. במובנים רבים העלה אבו סובחי בדיוק את אותה הצגה, הייתה זו רק זווית הצילום שהתהפכה. הדקה של המשחק הייתה ה-84, אבל העונה כבר מזמן הסתיימה. המסך ירד. היו שם למעלה מ-9,000 איש אבל אבו סובחי הרגיש הכי בודד שאפשר, פועל במה שמפרק בעיקר את עצמו. מי שירצה יוכל להבין לליבו. מי שלא, יראה זאת נכוחה - זוהי צעקת הברבור.

בעונה הבאה כבר לא יזכה לשלושה מפגשים עם בית"ר ירושלים, כאלו שבכוחם להאיר את דמותו באור הלפעמים אידיאולוגי שנוצר מכורח המציאות הלא פשוטה שבתוכה המדינה הזו מתנהלת - אלא לשניים, לפחות, עם מכבי יבנה. כאלו שלא מאירים אור בכלל, על שום דבר. רמת גן עלתה, אבו סובחי נשאר באותו מקום. במקרה שלו זה מרגיש כמו ללכת אחורה. במובן מסוים, בני לוד ירדה ביום שישי ליגה. האם תחזור ללא מאמן, כוכב שצפוי לעזוב ומומנטום שאבד? אם אבו סובחי יצליח להיגמל מהצורך לחשוף את עצמו – לא. אם לא יצליח – יספר על הרצון לקנות את הפועל תל אביב.

אוהדי הפועל ר"ג. מדוע הם אשמים?צילום: שרון בוקוב

מה דעתכם על סיום העונה בליגה הלאומית? שתפו אותנו בדף הפייסבוק שלנו

את הפועל רמת גן קנתה משפחת ארקין. לאחר אירועי המשחק בוינטר הודיע ניר ארקין על עזיבתו. הוא נשמע נחרץ. דיבר על דברים שמעבר לכדורגל. 'מעבר לכדורגל' זה כולל גם עליית ליגה, ועדיין, עם גב של 4,000 אוהדים שהמשיכו לחבק את הקבוצה על אף המראות המכוערים, יצרה ביום שישי רמת גן תחושה של קהילה; מבוגרים, צעירים, עניים ועשירים שמחו כולם בשמחתה. תמהיל מדויק של ארטיקים וצעיפים. איש מהם לא הלך מכות אז בוינטר. איש מהם לא עזב אותה, ולא מגיע לו להיעזב. גם אהבה שאינה תלויה בדבר, לא תזיק לה מעט רווחה. טוב יעשה ארקין אם במקום לעזוב את הקבוצה, יעזוב רק את אלו שעזבו אותה בעצמם, באותה זירת אגרוף. רמת גן, ראו כולם, הרי מסתדרת היטב בלעדיהם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ