שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

העניין האמיתי מאחורי המתעניינים

בהיעדרן של העברות משמעותיות, הלהיט של הכדורגל הישראלי הוא רוכשים פוטנציאליים למועדונים, אך לרוב מדובר בתעלול יחסי ציבור

משה בוקר
משה בוקר

בעונות האחרונות סובל הכדורגל הישראלי מתקופות העברות רגועות. ביחס לעבר, נדיר למצוא כוכבים - גדולים יותר מחן עזרא, עם כל הכבוד - שעושים את דרכם מקבוצה אחת לאחרת והופכים לדיבור הגדול של הקיץ. נראה שאת מקומן של ההעברות הגדולות ממלאים אנשי עסקים, ששמם עולה השכם וערב כמועמדים לרכוש מועדון זה או אחר בכדורגל הישראלי. בית"ר ירושלים, בני יהודה, מכבי נתניה, הפועל חיפה והפועל ת"א - אלה המועדונים בהם מגלים עניין. טרם נמצא רוכש, אבל דיבורים יש בשפע.

בית"ר, למשל. היו"ר איציק קורנפיין יכול לחבר דו"ח באורך אלפי עמודים שמגולל פגישות שונות ומשונות עם עשרות אנשים שהביעו עניין ברכישת המועדון. בחודש יולי 2011 הגיעו לישראל שני אנשי עסקים אמריקאים, דן אדלר ואדם לוין, שחגגו את רכישת בית"ר בריצה על מדשאות בית וגן. כמה ימים אחר כך, למרות שקורנפיין כבר הספיק לנהל משא ומתן עם שחקנים ובהנחיית הרוכשים אף שדרג חוזים, התגלה כי השניים נעלמו. אדלר ולוין לימדו את קורנפיין לפקפק בכל רוכש פוטנציאלי.

דן אדלר ואדם לוין בסיבוב המפורסם בבית וגן, אי שם ביולי 2011. התברר אחרי מספר שבועות כסתם עוד "סיבוב דאווין"צילום: אמיל סלמן

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

תקנון ההתאחדות בנוגע להעברת זכויות בעלות הוא פשוט מאוד - כל אדם, בתנאי שאינו מחזיק בעבר פלילי עד לתקופת זמן של שבע שנים, יכול לרכוש קבוצת כדורגל. הוועדה להעברת זכויות של ההתאחדות (בה חברים היועץ המשפטי עו"ד משה אביבי, המנכ"ל אורי שילה, הסמנכ"ל רותם קמר ויו"ר הבקרה עופר אורליצקי) רשאית לפסול רוכש פוטנציאלי על פי הסוגייה הפלילית או במקרה שאדם עזב קבוצה אחרת ללא שנת הצינון הדרושה. כך נפסל אלי טביב מלכהן כבעלי הפועל תל אביב מיד אחרי עזיבתו את הפועל כפר סבא. הרוכש לא חייב להוכיח יכולות כלכליות יוצאות דופן, מלבד הפקדת הערבויות בסך כחמישה מיליון שקל, אותן יוכל למשוך בחזרה אחרי שלוש שנות בעלות.

וכך מוצאים עצמם קורנפיין, משה דמאיו (מנכ"ל בני יהודה), קובי בלדב (מנכ"ל נתניה) וטביב (בעלי הפועל ת"א) נפגשים עם אנשי עסקים, מעבירים להם פרטים ועונים להם על שאלות בנוגע למצב המועדון. במקרים רבים, הם מצאו אחר כך את אותם פרטים מפורסמים בעיתונים ובאתרי האינטרנט. בשנה שעברה ניסו אנשי העסקים שון מקייטן וברק אברמוב לרכוש את בני יהודה. ההסכם מול דמאיו קבע כי השניים יעבירו דמי רצינות ויקבלו אחרי שנה אופציה לרכוש את המועדון. מקייטן החליט בינתיים לנטוש, אברמוב הצטרף אליו רק לאחרונה וצפוי להסתפק בתרומה למועדון.

"התקשרו אלי המון אנשים לאחרונה", מספר דמאיו, "מהר מאוד למדתי כיצד להתנהג מולם. היו כאלה שקבעו אתי פגישה וקראתי עליה מיד בתקשורת ובחלק מהמקרים הגעתי וראיתי צלמים במקום. מהר מאוד הבנתי מול מי אני עומד וביטלתי. מי שפונה מיד לתקשורת רוצה לצבור פרסום, ועם אדם כזה אני לא מדבר. מי שרוצה לעשות עסקה, שומר על חיסיון". בלדב מוסיף: "בכל פעם אני שומע פרסומים על מישהו אחר שרוצה לקנות את נתניה. לפעמים זה קורה עוד לפני שדיברו אתי. המועדון מתנהל בשקיפות מלאה, אבל אין מצב שניתן לכל מתעניין לבצע בדיקת נאותות. לא כל אדם שמרים טלפון מקבל מיד נתונים".

דמאיו (מימין). האוהדים טוענים כי אינו משקיע ברכשצילום: ברני ארדוב

בשל אותם מקרים, נוהגים כעת בעלי ומנהלי הקבוצות לדרוש מהמתעניינים להפקיד סכום בגובה 10% מתקציב המועדון אצל עורך דין כדמי רצינות. בנוסף, חותמים הרוכשים הפוטנציאלים על הסכם חיסיון בנוגע לנתונים הנחשפים בפניהם. אלי טביב נפגש לאחרונה עם מספר מועמדים לרכוש את הפועל תל אביב, אבל טוען כי רובם "לא היו רציניים. היו יותר מדי אנשים שחיפשו כותרות וניסו להוציא ממני נתונים. חשבו שאני פראייר, שכחו שבאתי מהשטח ושאני מכיר את כל התרגילים. משא ומתן צריך להיות דיסקרטי ומהיר. מי שרץ לתקשורת מוכיח שהוא לא רציני. לאורך השנים פעלתי בחשאיות ואף אחד לא ידע על המהלכים שלי, כולל בעסקת הבמבי מול מוני הראל".

עוד מוקדם לקבוע מה יעלה בגורלה של הפועל תל אביב, שככל הנראה תלווה על ידי נאמן לפחות בשבועות הקרובים. אצל בני יהודה ונתניה המצב טוב הרבה יותר, שהרי הן יכולות להתקיים גם ללא בעלים. לשתיהן אין חובות עבר או גרעונות ולכן דמאיו ובלדב יכולים להחזיק את הקבוצה ללא גב כלכלי. "בני יהודה מייצרת הכנסות של 14 מיליון שקל בשנה", מספר דמאיו, "תקציב המינימום בליגת העל הוא 11.5 מיליון. התקנון לא קובע שהבעלים חייב להיות עשיר, הרוכש צריך להיות בעיקר בעל כושר ניהול".

בבית"ר המצב סבוך יותר. המשא ומתן עם רוכש פוטנציאלי מתקיים בשני ערוצים - גורמים מסוימים פונים לעורך הדין ישראל שלו, הנאמן מטעם ארקדי גיידמק, בעוד אחרים נפגשים עם היו"ר איציק קורנפיין. "אנחנו מאמינים כי בתקופה הקרובה יימצא רוכש", אמר גורם בבית"ר, "אם יהיה אדם רציני שיוכיח יכולות כלכליות, הוא יקבל את המועדון תמורת העברת סכום של כ-400 אלף דולר לנושים של גיידמק".

מי שמתכוונת לעמוד על המשמר בכל הקשור להעברת הבעלות בבית"ר היא חברת החקירות "ויצמן יער", שתנסה למנוע כניסה למועדון של גורמים מפוקפקים. "אנחנו כבר לא מסתכלים רק על עברו של הרוכש", אומר עופר אורליצקי, "תעודת יושר כבר לא מספיקה. אנחנו בודקים כעת מה היכולות הכלכליות של הרוכש הפוטנציאלי, מה התכניות שלו ומי הם האנשים שמאחוריו. במקרה של בית"ר, בגלל אנשים מסוימים שמקורבים אליה, נבדוק היטב כל אדם שירצה לרכוש את המועדון. אין סיכוי שנעביר את המועדון לכל אדם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ