נבחרת ישראל מציגה: הקרקס הנודד

שחקני הנבחרת צחקקו בזמן הרצאה על השואה? אנחנו נגחך ונתבדח על היכולת המביכה של ההתקפה ועל הגמלוניות של ההגנה

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

דבר המצאה של נבחרת ישראל בהונגריה נודע לחלק לא מבוטל מאוהדי הכדורגל רק עם פרסום דרכם הייחודית של חלק משחקניה לכבד טקס זיכרון שנערך בבית כנסת מקומי. מצחקקים בזמן הרצאה של הרב של בודפשט על שואת יהודי הונגריה? רגע, רגע, מה הם בכלל עושים בבודפשט? יש משחק? הכנה? הכנה למה? מוקדמות מונדיאל? מונדיאל? אנחנו? מה לנו ולזה? מי יודע, אולי מדובר בכלל במלאכת מחשבת, תעלול פרסומי ופרובוקציה שמטרתן למשוך תשומת לב נדירה לעבר מוצר שנמצא כבר שנים בדעיכה.

"בכל אופן", התגוננו השחקנים לאחר הפרסום, "זה לא כולם, ונכון שלא היינו צריכים לעשות את זה בבית כנסת, אבל זה לא שצחקנו מהעניין הזה, של השואה. צחקנו מהמבטא של המתורגמן". עד שיוסקו המסקנות לגבי אותם אנשים מכובדים וייצוגים (אחת מהן תציע סיורי מורשת ישראל אלטרנטיביים, בקזינו למשל) - קדימה, נצחק יחד.

איתי שכטר מסתבך ברגליים של עצמו. סיבה טובה כדי לצחוק, לא?צילום: אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

נצחק על משחק ההתקפה של הנבחרת, או לפחות על מה שנשאר ממנו כשהכדור כבר הגיע לאזור הרחבה ההונגרית; איך היה מוגבל רוב הזמן בעיקר לשכטר, איך מה שעשה שם החלוץ היה בעיקר להיתקל ברגליים של עצמו, כאילו גם הן, ולא רק אלו של הבלמים ההונגרים, מכבידות עליו. נגחך, מתחת לשפם, בלי שישימו לב, על היציאה ההיא של אוואט, במחצית הראשונה, כששוב חיפש כדור ומצא אוויר.

נתבדח על חשבונם של רפאלוב החלש, שלא עשה דבר במחצית הראשונה, ועל מליקסון הבינוני, שלא עשה הרבה בפרק זמן כמעט כפול. ומה עם טיבי ומורי? גמלוניים, מבולבלים, טעויות שרק מחכות להתרחש? לא מצחיק? וההרחקה המגוחכת ההיא של גבאי, שהובילה לשער הראשון? פיליטון של ממש. גרשון, מאבד כדורים סדרתי שמישהו החליט כי הוא מגן שמאלי כשספק אם הוא בכלל בלם? קומדיה מבדרת שמתחילה כעת את הקמפיין השני שלה. ידין, שאת הכדורגל היחיד שלו בארבעת החודשים האחרונים שיחק במדי הנבחרת, לא מטופש שהוא עדיין בהרכב? מטופש. לפחות כמו המבטא של המתורגמן.

ארבעה משחקי הכנה, והישג השיא - תיקו מול נבחרת גרועה עוד יותר. בעוד שלושה שבועות יחזור הקרקס הנודד ויתאחד באזרבייג'אן. זו, אומרים, שעת הש"ין. אין מקום למשחקים, אין מקום לטעויות. יפספסו שם, והכל, עם האריזה, לפח. אין ברירה, הגיע הזמן להיות רציניים. מסוגלים?

נבחרת ישראל בבית הכנסת בבודפשט. "צחקנו מהמבטא של המתורגמן", טענוצילום: אתר ההאתחדות לכדורגל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ