מכבי חיפה דועכת, עם עטר ובלעדיו

מי שציפה לחזרת הקסם, היופי והדורסנות עם חזרתו של המאמן המתולתל, מוטב שיתפכח - לירוקים סגל מביך ושיטה לא ברורה

שלומי ברזל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שלומי ברזל

1. בימיו כמאמן מכבי נתניה, כאשר כולם דיברו על כך שעוד רגע הוא חוזר למקום הטבעי עבורו, נשאל ראובן עטר תדירות אם הוא עוסק במכבי חיפה. עטר תמיד הודה בסנטימנט שיש לו לקבוצת נעוריו, אבל הבהיר כי אינו עוסק במכבי חיפה. האמנתי לו. השאלות המטרידות יותר הן האם בארבעת החודשים האחרונים מצא עטר את הזמן לעסוק במכבי חיפה, הקבוצה אותה הוא מדריך, ואם כן, אז איך לעזאזל זה ההרכב שלו, זה הסגל שלו וזאת שיטת המשחק שלו.

עטר הוא האחרון שהיית מצפה ממנו להאמין במגע קסם כלשהו. ודאי מאז הפך למאמן. סיפור החזרה שלו למכבי חיפה מכיל המון מרכיבים רומנטיים, אבל אף אחד מהם לא יעניק לקבוצה שלו אפילו נקודת ליגה אחת. אם כבר, הרומנטיזציה הזאת רק תקשה עליו, כי בגללה יצפו ממנו תמיד ליותר. העבר שלך מסדר לך חזרה לקבוצה בה עשית לעצמך שם, והוא בעיקר ממשיך לרדוף אותך בה.

עטר חייב לקחת את הקיץ האחרון ואת שני משחקי פתיחת העונה וללמוד אותם היטב. ומוטב שלא יספר לעצמו כי כבר עשה זאת. עליו לנתח כל מסירה, לבחון כל תנועה, להתמקד עד כלות בכל שחקן שיש לו. ואז, עליו להתייצב בהקדם מול הבעלים של המועדון - יעקב שחר או בנו אור - ולספק להם את חוות הדעת האמיתית והמלומדת, אם כי המאוחרת מעט, על השחקנים שנמצאים היום במכבי חיפה. השיחה הזאת לא תהיה נעימה לאף אחד מהצדדים.

עטר. מנסה למצוא פתרונות לבעיות ההגנה והקישור האחורי של חיפהצילום: נמרוד גליקמן

כאיש מקצוע, חייב עטר לומר לשניים, כי הסגל שעומד לרשותו מביך במונחים של מכבי חיפה. עידן ורד הוא שחקן בינוני לכל היותר, שמסוגל לנפק משחק מרשים אחת לעשרה משחקים במקרה הטוב, כך גם גולסה, משומר, טוואטחה, תמיר כהן, תורג'מן ואזולאי. החבורה הזאת הראתה בדיוק מה היא שווה בעונה שעברה, ורק קסמים של אלישע לוי הוציאו ממנה יותר בעונות קודמות. 

אם אוהדי מכבי חיפה ציפו לחזרת הקסם, היופי והדורסנות עם השיבה של עטר הביתה, מוטב שיתפכחו מהר. ודאי אם הם אוהבים את מאמנם ורוצים בהצלחתו. די אם יביטו בסגלים ובשחקנים שהיו בתקופה של אלילם כשחקן, כדי להבין את המרחק האדיר והבלתי עביר בין מה שיש כרגע לבין אותה חיפה קסומה. גם אם היה לחיפה הנוכחית שחקן ברמתו של עטר, אפילו את עטר ההוא, הוא לא היה יכול לסדר לעטר המאמן אליפות בלתי נשכחת. תשכחו מזה, הוא אפילו לא היה מספיק כדי לסדר לו מקום בין שלוש הראשונות. 

2. אין לי מושג מה קרה ליעקב שחר. אבל משהו קרה לו, בכך אין ספק. בכל פעם שאני מביט על הרעב של איזי שרצקי, על ההתלהבות הכמעט ילדותית שלו, אני נזכר שפעם כל זה היה מנת חלקו של שחר. ייתכן ששבע. ייתכן שממשיכיו לא ניחנים בתכונות שסייעו לו להפוך את חיפה למועדון הכדורגל הכי מצליח כאן בשני העשורים האחרונים, וזה שכר הלימוד.

ייתכן שאיבד את זה. את היכולת להבחין באמת בין שחקן טוב לבינוני, בין שחקן שחייב להיות שלו לבין שחקן שאפשר לוותר עליו, בין מעידה חד פעמית של מועדון לבין דעיכה שלו. ובכן, מכבי חיפה דועכת, אדוני. בלי עטר, ואתו. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ