שוב ירוק

"דקל קינן עדיין בשיאו"

אחרי שתי עונות, ארבע קבוצות ומעט דקות משחק באנגליה, הבלם חוזר למכבי חיפה. "הפרמייר-ליג היתה קצת גדולה עליו", מסביר אביו

שי בן שושן, כלבו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שי בן שושן, כלבו

שני ההפסדים הרצופים בפתיחת העונה לא הותירו למכבי חיפה ברירה, ובמועדון הבינו שהם חייבים לחזק את החלק האחורי הפגיע. במקביל לצירופו של הקשר האחורי ג'ואל דמאו מבני סכנין, עלה שמו של דקל קינן כמועמד נוסף להצטרף למערך ההגנה של הקבוצה, והערב הוא סיכם את תנאיו לעונה הקרובה. חתימתו תלויה בבדיקות רפואיות שיערוך.

כך, הבלם בן ה-28, שגדל במחלקת הנוער הירוקה ושיחק בקרית אליעזר עד לפני שנתיים, נקרא על ידי המאמן ראובן עטר לחזור לקבוצה. קינן, שלא זכה בדקות משחק רבות בשנתיים האחרונות שלו באי הבריטי, חיפש מועדון שבו יוכל לשוב ולשחק באופן קבוע ונראה כי החיבור בין הצדדים מתבקש. גם הקהל מצדו מחכה בקוצר רוח לשובו של שחקן הבית המוערך.

אף על פי שקינן היה מעדיף להישאר בממלכה ולשחק שם בצורה סדירה, הוא יודע שהחזרה למכבי חיפה יכולה להחזיר לו צבע ללחיים לאחר שנים לא פשוטות. התרבות והמנטליות הבריטית אמנם מצאו חן בעיניו, אבל ברור שמחסור קיצוני בדקות משחק יכול להיות הרסני עבור המשך הקריירה שלו. בכפר גלים הציפיות מהבלם כפולות: ראשית, לעזור לייצב את ההגנה ושנית, ולא פחות חשוב, לשמש דמות חיובית שתתרום לגיבוש השחקנים בחדר ההלבשה.

דקל קינן. התקרית עם אלירן עטר העיבה על האווירה בנבחרתצילום: שרון בוקוב

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

תלך, תבוא
הבלם הבינלאומי, שרשם עד כה 21 הופעות במדי נבחרת ישראל (אבל לא זומן השבוע לסגל אלי גוטמן), היה שחקן מכבי חיפה במשך שמונה עונות, כשבשתיים מהן הושאל למכבי נתניה ולבני סכנין. במסעו באירופה הספיק קינן לעבור לא פחות מארבע קבוצות.

בסוף עונת 2009/2010 הגשים הבלם את חלומו הגדול - לשחק בליגה בכירה באירופה, וחתם בבלקפול שעלתה לפרמייר-ליג. אלא שהוא לא הצליח להשתלב מבחינה מקצועית ברוטציה, ובחצי שנה בשורות המועדון הוא רשם שש הופעות בסך הכל, ופתח בהרכב בשלושה משחקים בלבד. משם, מעבר לקבוצה שבה יוכל לצבור דקות משחק, היה הדבר המתבקש מבחינתו.

המעבר לתחנה השנייה התאפשר לאחר שהמאמן דייב ג'ונס התרשם ממנו והחליט בינואר 2011 להחתים אותו על חוזה לשנתיים וחצי. קינן שוב ארז מזוודות ועבר לקארדיף הוולשית, המשחקת בליגת המשנה האנגלית, הצ'מפיונשיפ. התחלת העונה מבחינת הקבוצה היתה טובה בסך הכל, אבל היא נחלשה מאוד לקראת הפלייאוף ובמועדון הוחלט לעשות שינוי מקצועי ולהחליף את המאמן. המהלך בישר את חזרתו של קינן עמוק לספסל, והמאמן החדש מלאקי מקאי לא לקח אותו כחלק מהתוכניות המקצועיות שלו.

עוד באותה עונה הושאל קינן לקריסטל פאלאס, שוב מתוך כוונה לצבור דקות משחק, אבל הספיק לשחק בשורותיה שישה שבועות בלבד לפני שנפצע וחזר לקארדיף. במרץ השנה הוא הושאל שוב, הפעם לבריסטול סיטי מהצ'מפיונשיפ. גם בבריסטול המצב לא ממש השתנה. קינן העביר שם תקופה קצרה, לא הצליח לקבל מספיק דקות ושוב חזר לקארדיף. הוא עוד קיווה להשתלב חזרה בסגל של הקבוצה לקראת משחקי הפלייאוף על העלייה לפרמייר-ליג, אבל התבשר כי הוא לא נכלל בתוכניות של המאמן ולמעשה סיים את העונה. עד עכשיו קינן מתאמן עם הקבוצה והוא בילה את הקיץ בחיפוש אחר בית חם באנגליה, קבוצה שבה יוכל להשתלב בצורה טובה הרבה יותר משהיה עד עכשיו. לא סתם הוא כינה את השנה האחרונה כ"סיוט ארוך". 

דקל קינן במדי בלקפול. חיכה להזדמנויות אך אלה לא הגיעוצילום: אי–פי

סובל בשקט
אז מה בעצם השתבש באנגליה? גם שם לא ממש מבינים מדוע קינן חימם בעיקר את הספסלים בקבוצות השונות, ויודעים לספר על שחקן מקצוען, אחד שלא מתלונן, שעובד קשה באימונים ושיש לו אופי חיובי. למרות המכשולים והאכזבות שבדרך, הוא חיכה בסבלנות להזדמנות שלו לשחק כמה שיותר, לא התמרמר ולא עשה שריפות, תוך כדי שהוא שומר על רמת רצינות גבוהה ועל מחויבות מקצועית.

אנדי מור, כתב העיתון "בלקפול גאזט" המסקר את הקבוצה: "לא ממש הספקנו לראות מספיק ממנו. הוא עבר פה תקופה קצרה מאוד. הוא פשוט לא התאים למאמן מבחינה מקצועית. צריך להבין שיש פה קבוצה גדולה והמאמן מחזיק בקאדר רחב, וקינן היה חלק מהרוטציה. נקודת המוצא של בלקפול היא להביא צוות רחב ככל האפשר בתחילת כל עונה, מתוך הבנה שחלק מהשחקנים ייפצעו או יוחלפו. דקל היה שייך לאלה שהוחלפו. לא היו שום מניעים אישיים להחלטה לא לשלב אותו בהרכב, ואם היו כאלה, הם מעולם לא התפרסמו ואני לא מכיר אותם. היתה פשוט בעיית התאמה מקצועית. צריך להבין שיש תחרות גדולה באנגליה על תפקידי ההגנה. המאמנים בוחרים את מי שהכי טוב באימון. האמת, חבל שלא יצא לנו לראות ממנו יותר".

אדם בייקר, קצין העיתונות של בריסטול סיטי: "ביום שבו הוא הוחתם היתה בעצם החתמה של שחקן אחורי נוסף. דקל ערך את משחק הבכורה שלו מול מידלסברו כשהקבוצה היתה עם הגב לקיר. מבחינה מקצועית היה נראה שהוא יתאים מאוד למועדון, אבל הוא הספיק להיות פה רק משהו כמו חודש וחצי. לא היתה איתו אף פעם בעיה מקצועית או אישית. מדובר בשחקן שתמיד הגיע בזמן לאימונים ועבד בצורה מאוד מקצועית. נראה שהדרך שלו בבריסטול היתה פשוט רצופה בחוסר מזל, וזה גם משהו שקורה, אני מניח. אנחנו מאחלים לו בהצלחה בהמשך הדרך".

עכשיו, אחרי שגם לקינן וגם למכבי חיפה ברור שהשידוך הזה מתבקש, שאלת המחיר נותרה פתוחה. קינן מחזיק ביד חוזה המוערך ב־400 אלף יורו בעונה, ובחיפה מקווים שקארדיף תסכים להשתתף בחלק מהעלויות ושכך העסקה תיסגר.

"ההחלטה היא לא בלב שלם"
מי שלא עזב את קינן לרגע אחד בכל הקדנציה המסובכת בחו"ל הוא אביו חומי, שמלווה מקרוב את הקריירה של הבן מהרגע שקרע את השרוך הראשון. "בסך הכל אני חושב שהחזרה למכבי היא צעד נכון עבורו, צעד נבון", הוא אומר, "מכבי זו לא עוד קבוצה. יש כאן בית שיכול לקלוט אותו וזה חשוב מאוד".

איך אתה מסכם את התקופה של דקל בחו"ל? היא פגעה בו מבחינה מקצועית?
"תמיד אמרתי שהוא בחר במקצוע אכזרי מאוד עם תנודות עצומות, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ברגע. זה מקצוע שדורש אופי וכישורים, אבל גם הרבה מזל. הפעם לא כל כך הצליח מבחינת המזל כי המאמן שבסך הכל רצה אותו בקארדיף, דייב ג'ונס, פוטר והגיע מאמן חדש. המאמן החדש שהגיע אחריו לא נתן לו לדעתי הזדמנות הוגנת להיאבק על מקום בהרכב".

ואיך דקל הגיב?
"כדאי שבארץ יידעו משהו על דקל. אף משחק שבו הוא לא שותף לא שבר את רוחו. את כל התסכול מחוסר הדקות על הדשא הוא תמיד פרק בחדר הכושר או באימון ודאג לשמור על אורח חיים ספורטיבי".

קינן. תגיד לו שהוא מלךצילום: ספי מגריזו

מה מבחינת היחסים שלו עם הקהל המקומי?
"הקהל לא ממש הבין למה דקל לא משחק. הוא מוערך מאוד על ידי הקהל, בכל קבוצה שבה עבר בתחנות השונות באנגליה. יש לקארדיף, למשל, כמה אתרי אוהדים שאני מנוי עליהם ושם תמיד מפרגנים לו, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. הוא אף פעם לא מסרב כשמבקשים ממנו להצטלם או להעניק חתימה. הוא צנוע מאוד וסופר מקצוען למרות החוסר בדקות המשחק. בכל הקבוצות שבהן הוא שיחק לאורך הקריירה, דקל מגיע לאימון לפני האפסנאי וחוזר אחרי המנקות. זה דקל".

היה הבדל מבחינתו בין הליגות השונות שבהן שיחק?
"בפרמייר-ליג, בבלקפול, הוא לא הרגיש שהוא בא מספיק לידי ביטוי. אם אתה שואל אותי, הצ'מפיונשיפ היא הליגה בשבילו. הפרמייר-ליג היתה קצת גדולה עליו. מבחינה מקצועית הוא מתאים מאוד לליגת המשנה. יש לו משחק ראש מצוין וזו ליגה עם המון הגבהות, ועל הקרקע היא קשוחה ומתבטאת בתאקלים חזקים, שגם כאן דקל בולט מאוד".

אז הצ'מפיונשיפ היא המקום שהתאים לו מלכתחילה?
"כן, זו האמת. תראה, כל הורה יגיד לך שהילד שלו הכי טוב בעולם. פשוט היה לו מזל נאחס והוא לא קיבל מספיק הזדמנויות. היתה גם פציעה בקריסטל פאלאס שהפריעה להתקדמות שלו. בבריסטול הוא לא הצליח כל כך לשחק, אבל כל זה כבר מאחוריו. היו לו ימים יפים בקארדיף אבל היה גם הרבה ביש מזל. ככה אני מגדיר את זה".

אתה לוקח חלק משמעותי בהחלטות המקצועיות של דקל. מה אמרת לו על ההחלטה העקרונית שלו לחזור למכבי?
"זה בעיקרון נכון, אבל משנה לשנה ההשפעה שלנו כמשפחה הלכה ופחתה. הוא יותר עומד על דעתו ומחליט לבד. הוא כמובן עדיין שומע בעצתנו אבל ההחלטה הסופית היא שלו".

ואיך הוא מרגיש לגבי החזרה?
"שגם אם היא תקרה, ההחלטה מבחינתו היא לא בלב שלם".

למה?
"אם התנאים היו אופטימליים והוא היה משחק, אז אין ספק שהוא היה ממצה את עצמו בליגת המשנה באנגליה. זה מבחינה מקצועית. נוסף על כך, הוא מאוד התחבר למנטליות והוא אוהב את התרבות שם. הוא מאוד אוהב את ההתייחסות המקצועית למשחק, את היחס שמקבלים השחקנים גם מהתקשורת. זה משהו שהוא היה מאוד ביקורתי כלפיו כשהוא היה בארץ. כל התנאים היו טובים לכך שיצליח שם, אבל עד עכשיו זה לא כל כך הסתדר".

ומה היו האפשרויות בארץ? קבוצות נוספות, כמו הפועל תל אביב שהוזכרה, הביעו בו התעניינות?
"כן. האמת, הוא קיבל כמה שיחות מכמה קבוצות מעבר למכבי חיפה. לא ארחיב בשמות, רק אומר שמדובר בקבוצות הבכירות בארץ. מבחינת דקל, הוא תמיד אמר שאם הוא מגיע חזרה לארץ אז האופציה הראשונה והמועדפת היא כמובן מכבי חיפה, וזה הדדי עד כמה שאני מבין. גם במועדון רוצים אותו מאוד".

אז ההחלטה נכונה לשני הצדדים?
"מבחינה מקצועית בטח שכן. השנה האחרונה עשתה לדקל רע, ואם היא היתה חוזרת על עצמה גם השנה, היה לו כבר קשה לשחזר את היכולת הגבוהה שלו. באותה נשימה צריך לזכור שבשנה הקשה הזו הוא עדיין היה בליגה טובה מאוד, שיחק עם קבוצת המילואים ושמר על הכושר הגופני. גם מבחינת הגיל הוא עדיין בשיאו. במכבי יכולים להיות רגועים שמבחינה מקצועית דקל מוכן ונמצא בכושר טוב. לצערי, הרבה אנשים בארץ לא מכירים מספיק טוב את דקל ושמעתי שיש חששות לגבי מצבו. הם לא יודעים שדקל חי חיים ספורטיביים לאורך כל התקופה ושומר על כושר משחק גבוה. זה חלק מהאופי שלו".

מה הוא יביא למכבי חיפה מעבר לחיזוק החלק האחורי?
"זו נקודה לא פחות חשובה. היתרון הגדול של דקל זה שהוא שחקן בית של מכבי חיפה שנמצא בקשר עם האוהדים והקהילה. אלה הם דברים שלא פחות חשובים לקבוצה. גם כאן החלק שלו יכול להיות משמעותי מאוד".

איך התרשמת מפתיחת העונה של מכבי חיפה?
"האמת, מי אני שאבקר? ממה שראיתי אני בטוח שמדובר בקבוצה טובה שתדבר חזק בליגה. אני לא יכול להגיד בוודאות שהיא תיקח אליפות כי זה לא תפקידי, אבל לדעתי מהר מאוד היא תעלה על דרך המלך ותשמח את האוהדים שלה".

אז לסיכום, הוא יהיה הפתרון בהגנה?
"תראה, דקל יעזור מאוד לקבוצה והקבוצה תעזור לו. לא על שחקן אחד הנושא ייפול או יקום, אף על פי שזו הציפייה. הפן המקצועי הוא לאו דווקא החשוב ביותר. דקל הוא דמות חיובית ויש לו מילה עם הצעירים. אף שאני לא רוצה להעיד על בני, אני חושב שיש בו מנהיגות חיובית ושהוא יתרום מאוד מבחינה זו, לא פחות מהעניין המקצועי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ