לירון סובול, מלאבס
לירון סובול, מלאבס

בראשית חודש ינואר 2010, כשהוא בן 17 וחצי בלבד, ערך אוהד אדלשטיין את הפרמיירה כשחקן בוגרים וכבר אז אותת שצומח כאן כישרון שכדאי לשים אליו לב. אדלשטיין, שהיה אז בשנתו הראשונה כשחקן נוער בהפועל קרית אונו, התבשר שהוא מוקפץ לסגל של הגדולים לקראת משחק החוץ מול הפועל מחנה יהודה במסגרת ליגה ב’. בדקה ה־60, במצב של 0:0, הוזנק הנער הדתי עם הציצית למגרש. אחרי רבע שעה בדיוק הוא כבר סידר לקבוצתו שער יתרון. בהמשך הוסיף אדלשטיין עוד צמד וסגר בכורה חלומית עם שלושער.

שבועות ספורים חלפו מאז אותו משחק ואדלשטיין כבר זכה לשדרוג. הפועל פתח תקוה לא היססה ובסיומו של משא ומתן עם הפועל קרית אונו מצא השחקן בית חדש. למשחק הבוגרים הראשון שלו בהפועל פ"ת, אדשלטיין כבר נאלץ להמתין בסבלנות. בחודש מאי 2012 הוא קיבל דקות ראשונות אצל גילי לנדאו כשעלה מהספסל לרבע השעה האחרונה במשחק ליגת העל מול הפועל ראשון לציון. העונה החלוץ זוכה לדקות משחק רבות יותר וכבר הפך לאחד הפייבוריטים של האוהדים.

אל תטעו, אדלשטיין בן ה־20 עובד קשה מאוד בשביל להצדיק את הקרדיט ממאמניו, ועבורו העיסוק בכדורגל דורש לא מעט הקרבות ותמרונים. החלוץ גדל בבית דתי ומקפיד כמובן גם על שמירת השבת. וכך, בנוהל קבוע לפני כל משחק חוץ, אדלשטיין צריך לשריין לעצמו מראש מקום לינה לליל שבת סמוך למגרש שאליו תגיע קבוצתו. ישיבה, בית מלון או לינה אצל מכרים רחוקים, הכל מבחינתו בא בחשבון, העיקר שלא יחלל את היום הקדוש.

“לפני שלוש שנים, עוד בקבוצת הנוער של קרית אונו, היה לנו משחק חוץ בבאר שבע”, שחזר השבוע אדלשטיין, “כמה שניסיתי פשוט לא הצלחתי למצוא סידור לינה קרוב למגרש. בסופו של דבר ישנתי בבית מלון מרוחק. בשבת בבוקר מצאתי את עצמי הולך במשך שעה וחצי ברגל כדי להגיע למשחק שהתחיל ב־10:30. בוא נגיד שחימום כבר לא הייתי צריך לעשות”.

אדלשטיין. רוצה להחזיר את הפועל פ"ת לליגת העלצילום: זאב שטרן

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

הדת והכדורגל נמצאים לא פעם במסלול של התנגשות. איך בכל זאת מצליחים לשלב ביניהם?

“זה לא קל, אבל זה עניין שאני מתמודד איתו כבר לא מעט שנים והוא רק מחשל אותי. בעצם, מאז הילדות בכל שבת שנייה אני נמצא מחוץ לבית. אני ישן לבד בבתי מלון ולא פעם מעביר את יום שישי אצל אנשים שאני בכלל לא מכיר. אני יכול לומר שברוב המקומות קיבלו אותי בצורה מדהימה ולפגוש אנשים חדשים זה תמיד כיף גדול. אני גם מתארח לא פעם אצל רבנים ולומד איתם תורה בערבי שבת. האמת היא שכשהייתי בקבוצות הצעירות הנושא הזה היה הרבה יותר בעייתי, כי המשחקים היו נערכים בשבת בבוקר ואני כמובן הייתי צריך לקום לתפילה מוקדם עוד יותר. אם עברתי את זה, אז בקבוצת הבוגרים זה כבר פשוט יותר. אבל זה לא רק עניין ההגעה למגרש, יש עוד לא מעט עניינים שדורשים טיפול מראש. הנה, העונה למשל, יש לי סעיף בחוזה שאומר שבמשחקים שנערכים בשבת ואני משתתף בהם, לא אקבל פרמיה ורק בהמשך העונה הפרמיות יועברו אלי כחלק משכר הבסיס. בעיות תמיד יש, החוכמה היא למצוא את הפתרונות”.

אנשים בסביבה הקרובה שלך לא ניסו לשכנע אותך לעזוב את הכדורגל?

“בקטע הזה דווקא המשפחה שלי היא זו שהכי תומכת בי. גם ברגעים שהיה לי קשה, וגם כשהייתי בלעדיהם בימי שישי, הם תמיד דאגו לתמוך ולחזק אותי. מאוד יכול להיות שבלעדיהם כבר הייתי מוותר. מחוץ למשפחה היו המון אנשים שאמרו לי כבר מגיל צעיר שכדאי לי לפרוש ושאין סיכוי שאצליח לשלב את הכדורגל עם הדת. הרבה אנשים אמרו לי שמתישהו אצטרך לבחור. בשנה שעברה, כשעליתי להופעת בכורה בהפועל פ"ת במסגרת ליגת העל, זה בעצם היה הניצחון שלי. הוכחתי שגם אם אני אדם דתי, אני יכול להגשים את החלום שלי להיות שחקן כדורגל. אני בהחלט מאמין שאוכל להסתדר עם העניין של הדת לאורך הקריירה, אבל כבר קיבלתי החלטה מראש שאם זה יפגע לי בדת, אני אפרוש. אם בסופו של דבר אצטרך לבחור בין כדורגל ובין הדת - אז אין ספק שהדת אצלי נמצאת במקום הראשון”.

בעונה הנוכחית אדלשטיין הוא כבר חלק לגיטימי מהסגל של אלי מחפוד. החלוץ עלה כמחליף בארבעה משחקים העונה במסגרת הליגה ובגביע הטוטו, והותיר רושם חיובי במיוחד. הוא מהיר, זריז ותחבולן, שחקן שמסוגל לעשות כאב ראש לכל הגנה שעומדת מולו.

אדלשטיין אמנם נמוך יחסית לשחקן התקפה, 1.69 מטרים, אבל הוא טוען שנושא הגובה הוא דווקא היתרון שלו. “הדבר שאני הכי אוהב הוא שברגע ששחקן יריב שלא מכיר אותי בא לסגור אותי, הוא אוטומטית מזלזל בי בגלל הגובה”, מספר אדלשטיין, “אז לי יש את גורם ההפתעה ובעזרת הזריזות והיציבות שלי על הדשא אני מצליח להתגבר עליו. אף אחד לא אמר שצריך להיות גוליית בשביל להצליח בכדורגל ואני לא חושב שהגובה שלי משחק לרעתי. קח לדוגמה את ברצלונה, קבוצת הכדורגל הכי טובה בעולם. אם תשים לב, רוב השחקנים המובילים שם נמוכים: ליאו מסי, צ’אבי, פדרו, אנדריאס אינייסטה, אלכסיס סאנצ’ס - אף אחד מהם לא עובר את ה־1.70 מטרים”.

זו תהיה עונת הפריצה שלך?

“העונה הזאת מאוד חשובה לי. אני אחד שמציב לעצמי מטרה ועושה הכל כדי לעמוד בה. המטרה שלי היא לעזור להפועל פ"ת לחזור לליגת העל. למועדון הזה מגיע להיות בליגה הבכירה, הליגה הלאומית ממש לא מתאימה לו. לקהל כזה אסור להתבזבז בליגה השנייה. בכלל, אי אפשר שלא לפרגן לאוהדים שלנו. גם השחקנים החדשים שהגיעו במשך הקיץ לקבוצה אומרים שאחת הסיבות לכך שהם כאן זה הקהל. מגיע לאוהדים שאפו רציני על התמיכה והעידוד בכל משחק מחדש”.

בניצחון מול בני לוד, בסוף השבוע האחרון, לא היית בסגל.

“זה מאוד מאכזב. אני חושב שדווקא כשעליתי בשבועות האחרונים מהספסל הייתי טוב והצלחתי לשנות משהו במשחק של הקבוצה. אבל המאמן הוא זה שמחליט ואני מצדי אמשיך לעבוד קשה ולחכות להזדמנויות”.

לפני פתיחת העונה היו פרסומים על כך שאדלשטיין קרוב למעבר להפועל כפר סבא, אך השחקן החליט בסופו של דבר להישאר בהפועל. “אני ממשיך בקבוצה”, מבהיר אדשלטיין, “אני אוהב את המועדון הזה ומרגיש מאוד מחובר אליו”.

אתה יכול להבטיח לאוהדים שתישאר בהפועל בשנים הקרובות ולא תעזוב כמו רבים מהחלוצים ששיחקו פה באחרונה?

“אני מבחינתי רוצה להמשיך לפחות עוד שלוש או ארבע עונות בהפועל. אבל אם בכל משחק, במשך תקופה ארוכה, אני אשב באופן קבוע על הספסל ולא אקבל הזדמנות, אז ברור שבשלב מסוים ארצה לעזוב ולא להרוס לעצמי את הקריירה. אבל כרגע זה ממש לא המצב והשאיפה שלי היא להתקדם ולהצליח עם הפועל. אני רוצה להוכיח שאפשר להיות כדורגלן דתי ומצליח בליגת העל”.

בשנים האחרונות שיחקו בקבוצה לא מעט חלוצים יוצאי בית”ר טוברוק דוגמת שלומי ארבייטמן, שמעון אבו חצירא ועכשיו רועי זכרי. לא הגיע הזמן לתת הזדמנות לשחקני התקפה שגדלו בהפועל?

“אין ספק. להפועל יש מחלקה צעירה כל כך מוכשרת, עם שחקנים מעולים שמשום מה ברגע שהם מסיימים גיל נוער הם נעלמים בליגות הנמוכות. חלק מהשחקנים הללו היו בנבחרות ישראל וחבל שבמקום לטפח שחקני בית, הפועל משביחה שחקנים מקבוצות אחרות. אגב, לגבי רועי זכרי ספציפית, אני דווקא חושב שלהביא אותו למועדון היתה בחירה מצוינת. הוא באמת שחקן מעולה שיכול להועיל לקבוצה, אבל כואב לי שתוצרת מקומית של הפועל מתפספסת”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ