שי בן שושן, כלבו
שי בן שושן, כלבו

גם לאחר ארבעה מחזורים שבהם השיגה מכבי חיפה נקודה אחת בלבד, אפשר היה לשמוע שהקהל המקומי לא איבד את האמון בראובן עטר. בסוף המשחק קיבל הסמל הירוק קריאות עידוד מהקהל, אבל ברקע נשמעו גם קולות אחרים שקוראים לו לפנות את המקום. דבר אחד בטוח לכולם - ימי החסד של עטר עומדים להסתיים. אולי אפילו עם שריקת הסיום למשחק מול הפועל עכו.

דודו אלימלך, האוהד שבמשך עשור החזיק את התמונה של עטר ביציע ג' וקרא בכל הזדמנות להחזיר למועדון את הסמל, לא זוכר סיטואציה שכזו: "אני 25 שנה הולך למשחקים ופעם ראשונה שאני נתקל במצב כזה. יש הרבה לחץ במועדון ורוצים רק ניצחונות. אני מקווה שראובן הוא האיש הנכון להוציא אותנו מזה".

גם הוא שמע בשבת האחרונה את הקולות להחלפת עטר כבר בשלב זה של העונה, אבל לא תשמעו אותו מצטרף לקריאות כאלו, גם אם הניצחונות לא יגיעו בקרוב: "תראה, אם מול עכו ורמת גן לא ננצח אני מאמין שיצעקו ביציע להחליף אותו. אני לא אצעק אבל לא נראה לי שהקהל יקבל את זה. אני בהחלט מאוכזב מהפאניקה שיש במועדון. מבחינתי, גם אם נפסיד כל העונה לא תשמע ממני 'ראובן הביתה'. כרגע הוא לוקח אחריות, ואני מקווה שהוא יחבר את כל השחקנים שבאו". ויש לו גם המלצה קטנה: "הוא צריך לדעתי לשחק עם שלושה חלוצים. חייבים לכבוש יותר. אני אופטימי ובטוח שאחרי הניצחון הראשון לא יעצרו אותנו".

עטר הגיע למכבי חיפה לאחר שהצליח לבנות קבוצה בצלמו ובדמותו בנתניה. אבל היום כבר מבינים כאן שמה שמתאים לנתניה לא בטוח שמתאים לסיר הלחץ המקומי. אורן ורד, שמשוטט במגרשים משנת 1971, מעריך את התקופה של עטר בנתניה אבל טוען שבלי ניצחונות ומהר, צפוי בלגן: "את נתניה של השנים האחרונות ראובן עשה. אצלנו זוכרים לו חסד נעורים ואם יעקב שחר תומך בו עדיין, מי אנחנו שנגיד אחרת? אף אחד לא מושלם והוא מנסה דברים. אני מקווה שלא נצטרך לדבר ככה שוב אחרי המשחק עם עכו, ואנחנו מאוד מאמינים ביכולת שלו. עם יד על הלב, אם לא ננצח את שני המשחקים הקרובים תהיה רעידת אדמה, וראובן יצטרך לתת הסברים, אבל אני אופטימי".

ראובן עטר חוזר הביתה, והאוהדים באקסטזהצילום: שרון בוקוב

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

כרגע נדמה שכל קול ביקורת שעולה בקהל נגד עטר מושתק במהירות, ושעדיין קשה לרבים לתפוס כל פגיעה בסמל הגדול. אליאב אלימלך בטוח שהמאמן לא אשם במצב ומספר על הרחשים שעלו מהיציע: "את ראובן תמיד נאהב. הוא סמל. זה לא אבי נמני או אלי אוחנה. אותי לא תשמע אומר להחליף את ראובן. לדעתי הוא לא אשם במצב. אני מסכים שהיה לו די זמן להכין את הקבוצה אבל אנחנו סובלים מחוסר מזל לא ברור. כבר מול קרית שמונה היה אצלנו קומץ שקרא לפטר את ראובן, אבל לא נתנו להם לדבר ככה והשתקנו אותם. גם לי ברור שמאמן אחר לא היה שורד כזאת התחלה מבחינת היציע. תמיד קראנו להביא את ראובן, ואני זוכר שעוד בתור מאמן נתניה הוא ישב ביציע ואכל את הלב שהפסדנו בגמר גביע".

ובכל זאת, הקולות האופטימיים הולכים ופוחתים ביציעים, והמשחק האחרון מול אשדוד הוציא את הרוח מהמפרשים ללא מעט אוהדים ותיקים. ברק כהן יודע שגם הקהל עלול לאבד סבלנות, והוא מספר על התחושות שמסביבו: "התחושות הן קשות. הקהל המום קצת, אבל חיכינו לו כל כך הרבה זמן ולא נהרוס את זה מהר. אם בחודש בקרוב לא נראה תוצאות, לדעתי כבר אף אחד לא יוכל לראות את ראובן על הקווים. לכל דבר יש גבול, אתה יודע".

בעוד האוהדים הוותיקים מביעים סבלנות כלפי עטר, הקהל הצעיר לא מכיר את ימיו כשחקן על הדשא. דודי "גופייה" חושב שהאוהדים הצעירים הם יותר אוהדי אליפויות ושהם כבר מאבדים סבלנות. עם זאת, גם לו יש ביקורת כלפי ההתנהלות של עטר: "ראובן עושה טעויות ולא נראה לי שהשחקנים נלחמים מספיק או נותנים 100 אחוז. מבחינתי עטר הוא לא הסמל הכי גדול של הקבוצה. הוא לא קטן או דוידוביץ' שמעולם לא עזבו אותנו. קטן הוא היחיד היום שלוקח מנהיגות".

באותה נשימה הוא בטוח שהמאמן אדיש מדי ושהוא חייב להיות יותר אסרטיבי מול השחקנים: "כמה שאני אוהב את ראובן, אם אייל ברקוביץ' היה מאמן, אז במחצית הוא היה שובר רגליים לכל השחקנים בחדר הלבשה. עטר חייב להיות עם יותר פלפל, שיראה שאנחנו במלחמה".

בשבועות האחרונים הועלו טענות רבות כלפי שיטת המשחק של עטר, אבל עד כה הוא לא שינה את השיטה שהביאה לו הצלחה בנתניה, וגם בשבת הוא עלה עם קשר אחורי בודד. אלי הרשקו, שנמצא 30 שנה ביציע ג', חושב שבניגוד לשנים עם אלישע ועם רוני לוי, השנה סוף סוף נהנים לראות את הקבוצה.

עם זאת, הוא מציין שהרכש של עטר לא ממש מתאים למועדון גדול כמו מכבי חיפה: "הקהל לא יצטרך לתת גיבוי אם המצב יימשך. לדעתי ראובן לבד ישים את המפתחות. הוא בחר שחקנים בינוניים מאוד שלא מתאימים כמו פילאבסקי, אזולאי ותורג'מן. הם יכולים לשחק בקבוצות קטנות יותר. חוץ מעזרא וידין לא ראיתי רכש ברמה. לא ברור גם למה הוא הוציא את גולסה בשבת, שהיה הכי טוב במגרש, במקום להוציא את עזרא או את קטן, שכולם יודעים שלא יכול לתת יותר מ־70 דקות טובות למרות כל האהבה שלי אליו. גם לדעתי ראובן הוא פחות סמל מדוידוביץ' או מקטן. אל תשכח שהוא עזב לקבוצות אחרות. הקהל ביציע ג' עדיין לא איבד סבלנות, אבל זה זמני לשלושת־ארבעת המשחקים הקרובים. ההערכה שלי היא שעוד נצליח בגדול עם ראובן העונה". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ