פרשנות

מכבי חיפה והפועל ת"א כבר לא כל כך גדולות

הירוקים והאדומים ממשיכים להציג יכולת מאכזבת, אולם בעוד חיפה צונחת במורד הטבלה, מחזיקת הגביע לפחות מנצחת

אורי אוזן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי אוזן

שתי קבוצות עמדו במוקד העניינים במחזור החמישי בליגה של אבי לוזון. שתיהן - מכבי חיפה והפועל ת״א - אמנם רחוקות זו מזו מבחינת התוצאות, אך לפחות מבחינת יכולתן - המצב דומה ורמת המשחק שהן מציגות נמוכה מהצפוי, במיוחד בהתחשב ברכש המאסיבי שנעשה בקיץ.

הפועל ת״א קיבלה אולי את המשחק הנח ביותר על הנייר בכדי להתאושש מהשבוע הלא פשוט שעברה, בבית מול בני סכנין המפורקת. היא אמנם ניצחה 0-1, אבל עם סגל משופע בשחקנים מוכשרים, היא פשוט נראתה איום ונורא מהדקה הראשונה ועד לאחרונה. מלבד אפולה אדל, שמחזיק את כל הקבוצה על כתפיו הרחבות, כל מערכי הקבוצה כלל לא תפקדו.

הפועל הביאו ארבעה זרים חדשים העונה, שניים ישבו ביציע והשניים האחרים, ג'ון פנסטיל ואריק ג׳מבה ג׳מבה, פשוט מביישים את עברם ואני מקווה בשביל האדומים, שהסבלנות כלפיהם תשתלם (כרגע זה נראה רע מאוד). גילי ורמוט שחזר מגרמניה, אמור להנהיג את הקישור ולספק את הכדורים לחלוצים, אבל הוא אפילו לא קרוב לכושרו מלפני שנתיים, מכדרר את עצמו לדעת ומעכב את כל משחק ההתקפה של מחזיקת הגביע.

הפועל ת"א חוגגת את הניצחון הדחוק מול סכנין. אמנם 3 נקודות, אבל אם לא יתרחש שינוי משמעותי - האוהדים יכולים לשכוח מאליפות צילום: ניר קידר

במקום לנצל את יתרון המהירות המשמעותי של החלוצים עומר דמארי וטוטו תמוז על בלמי סכנין, הפועל שיחקו באיטיות מחרידה ולא יצרה מצב טוב אחד מול השער של קנדיל. לא ברור לי מדוע אלרואי כהן חסר הביטחון (שהורחק לא בצדק) הועדף על פני טל בן חיים שפתח את העונה טוב יותר מכל חבריו לחלק הקדמי. הדבר הטוב היחיד שאפשר לקחת מהמשחק הזה הוא את שלוש הנקודות, אך לא לעולם חוסן ואם לא יתרחש בהקדם שינוי משמעותי ביכולת של הקבוצה - הפועל תמצא את עצמה רחוקה ממאבקי האליפות. 

מהעבר השני של הטבלה, הגיעה מכבי חיפה למשחק חוץ בעכו, כשיא בלחץ אטומי (אחרי הדיאגרמה של ביבי באו״ם בחירת המלים אינה מקרית). בחלומותיו השחורים ביותר לא האמין ראובן עטר שכך הוא יפתח את עונת החזרה המיוחלת שלו לירוקים. ראובן נטל שתי החלטות משמעותיות לפני המשחק. הראשונה, לפחות על הנייר, הוא הפנים את הביקורת ופתח עם שני קשרים אחוריים טבעיים, ג'ואל דמאו ואביחי ידין.

השנייה, העדפתו של יניב קטן על פני אייל גולסה בעמדת עושה המשחק. בפועל, עטר המשיך להיות נאמן לשיטתו ושיחק עם שלושה קשרים, כשדמאו משחק במרכז, ידין מימינו וחן עזרא משמאלו. בתחילת המשחק זה נראה טוב, ההגנה נראתה יציבה, חיפה שלטה במרכז השדה והתקפה רדפה התקפה, בעיקר דרך האגפים.

ידין נראה דומיננטי ואפשר למגן אוראל דגני לתקוף ולהביך את הגנת עכו. גם עזרא וקטן התחילו טוב את המשחק, והיה נראה שהשער החיפאי באוויר. אבל ככל שהמשחק התקדם עכו למדה את חיפה, קיבלה טוב יותר את המגנים, ובעצם הוציאה את העוקץ מהתקפת חיפה.

דקל קינן וג'ואל דמאו יורדים מאוכזבים מהמגרש בעכו, הערב. במחצית השנייה חיפה התעייפה ונחלשהצילום: נמרוד גליקמן

משה מישאלוף ואדי גוטליב המצוין הסתדרו בקלות עם אלון תורג׳מן ודינו אנדלובו, שאולי רצוי שיעלה מהספסל כי חוסר הביטחון שלו ממש פוגע בהתקפת חיפה. במחצית השניה, צפו כל הבעיות שגרמו לחיפה להגיע למשחק הזה עם נקודה אחת בלבד. הירוקים איבדו את מרכז השדה, ידין התעייף, קטן ניסה אך נראה חסר אונים, עזרא אמנם מסוכן ומשחק לעומק אבל הוא מאבד יותר מדי כדורים והוא לא תכליתי מספיק.

טאלב טוואטחה לא קיבל מספיק עזרה בהגנה, ותמיר כחלון פשוט חגג באגף והיה שחקן השדה הטוב ביותר בעכו. גם כשנכנס גולסה, ניכר היה שהוא שוב לא משחק בתפקיד שלו, מה שפגע בביטחונו לחלוטין וחיפה נראתה מבולבלת ואובדת עצות.

אמנם העונה רק התחילה אבל נראה שמכבי חיפה שקועה עמוק עמוק בבוץ, וסביר להניח שסיפור האליפות מבחינתם גמור. אולי ההכרה וההבנה שזה המצב תוריד לחץ ותגרום למשקולות לרדת מרגלי השחקנים. אני ממליץ לעטר לעשות מינימום שינויים לקראת המשחק הבא מול הפועל ר״ג בקרית אליעזר, לייצב את הספינה ולקוות שהניצחון הראשון, בתקווה שיגיע בשבוע הבא, יחזיר את הבטחון לשחקנים, ויאפשר להם למצות את הכשרון הגדול שטמון ברגליהם.

אני חייב לסיים את הטור הזה במילה טובה לשחקן המצטיין במשחק הזה, קפטן עכו, השוער דודו גורש, שמוכיח בכל שנה מאז שקבוצתו חזרה לליגת העל איזה שוער ליגה נהדר הוא, וכמה פספסנו אותו בכל השנים שהוא דשדש בליגה הלאומית. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ