איתי מאירסון
איתי מאירסון

איזי שרצקי לא זקוק לשונאים מושבעים כדי להרוס את מה שהוא בונה. כמו רבים לפניו, הוא עושה זאת לבד. סילוקו של גילי לנדאו מקרית שמונה עושה צדק עם חובבי הכדורגל בישראל, מהטעם הפשוט שהוא חשף לעיני כל את מה שעד לשבוע האחרון היה ידוע רק לחלק מאתנו: איזי שרצקי מעריץ רק את איזי שרצקי.

אם תשאלו את שרצקי מיהו האיש שהכי השפיע על חייו, הוא יגיד איזי שרצקי; אם תשאלו אותו מיהו האיש שהוא הכי היה רוצה לפגוש אחד על אחד, תשובתו שוב תהיה איזי שרצקי. ההערצה העיוורת הזו של איזי שרצקי לאיזי שרצקי גורמת לו להתערב בעניינים מקצועיים, להכתיב למאמן את מהלכיו ועוד להתרברב על כך באוזני חבריו. הרי שרצקי תמיד יהיה הסיפור המרכזי, גם אם שרצקי הוא לא הסיפור המרכזי.

יום אחרי תצוגת כדורגל לא רעה בכלל של קרית שמונה נגד מועדון שגדול על מידותיה פי כמה וכמה, ברשימה זו לא תקראו על הצמד של שמעון אבוחצירא, על השער המרהיב של ליאור לוי או על ארבעת הסנטימטרים שהיו חסרים לגובהו של רביד גזל כדי למנוע את שער הניצחון של ליון בתוספת הזמן. לא. במקום כל זה תקראו על איזי שרצקי. זה מה שהוא ביקש, זה מה שהוא רצה. והרי בעל המאה הוא בעל הדעה, לא?

שרצקי. יחסי אב ובןצילום: דרור ארצי

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

איזי שרצקי נהנה מעמדת הגביר הנערץ על ההמונים. השר משה מונטיפיורי של המאה ה-21. רגע אחרי שריקת הסיום, מול עמדת הראיונות של הטלוויזיה, כשפניו ספוגים בזיעת מאמץ, הצהיר אבוחצירא שהוא וחבריו רצו את התיקו הזה, כי תיקו זה נקודה, ו"נקודות זה כסף, שזה המעט שאנחנו יכולים להחזיר לאיזי". להחזיר על מה? על זה שהוא מוכן לסבול אתכם ולשלם לאנשים שהוא מעסיק?

אירופה לא היתה ולא תהיה המגרש הביתי של קרית שמונה. כמו כל קבוצה אחרת בישראל, כולל גדולות ממנה, קרית שמונה צריכה להשתמש במפעל האירופי כדי להתחזק בליגת העל. אלא שבשביל זה צריך מאמן דומיננטי, ואיזי שרצקי עשה השבוע הכל כדי לשים בעמדה הזאת אדם בלתי דומיננטי בעליל. ולכל היהודים שמחה וגאווה, וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר.

שירו של הגביר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ