אורי אוזן
אורי אוזן

שני משחקים עמדו במוקד המחזור השישי. רגע לפני היציאה לפגרת נבחרת נוספת, שתי המכביסטיות הגדולות של הליגה עמדו בפני משחקים קריטיים יחסית לשלב כה מוקדם של העונה.

מכבי הירוקה והמאוד מאוד לחוצה עלתה למשחק המוקדם מול העולה הצנועה מרמת גן. כל תוצאה מלבד ניצחון היתה גורמת לזעזוע גדול למערכת. ניצחון אכן הושג, אבל הדרך, אוי הדרך. זה היה משחק פשוט איום ונורא של חיפה, לכל אורך 90 הדקות. אלמלא חוסר האחריות הפושע של ישראל זגורי, אני בספק אם ראובן עטר היה יוצא מקרית אליעזר עם נקודה. גם מול עשרה שחקנים הירוקים נראו כבדים, אטיים, ומאוד לא מדויקים. הנעת הכדור היתה רעה, הם איחרו כמעט לכל תיקול ונתנו לסידיבה (רכש נהדר של רמת גן) לשלוט בקלות במרכז השדה.

אפילו השער שהובקע היה מכדור קרן, והכובש, אנדלובו, מהווה את אחת הסיבות העיקריות לאימפוטנטיות ההתקפית של חיפה - כל פעם שהכדור הגיע לרגליו הכל הפך למסורבל. השחקן היחיד שהפגין קלילות בהתקפה היה טוואטחה, שעשה הרבה צרות לאגף הימני של הגנת רמת גן, רק חבל שאת עבודתו ההגנתית ביצע פחות טוב. מצד שני, מכבי חיפה כבר שבועיים לא ספגה, והכי חשוב - יצאה לפגרת הנבחרת עם מעט שלווה שתאפשר לראובן לעבוד על שיפור הקבוצה בראש שקט.

עטר וקטן נושמים לרווחה, הערב בקרית אליעזרצילום: נמרוד גליקמן

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

בתקווה שבית הדין יבטל את עונש הרדיוס המטופש של הפועל תל אביב, חיפה תגיע עוד שבועיים לבלומפילד, ושם אולי יוכרע גורל העונה שלה. ניצחון יעניק רוח גבית אדירה ויחזיר לירוקים את הביטחון וכח ההרתעה; כל תוצאה אחרת תגמור לה את העונה.

הצהרת כוונות בבלומפילד

מכבי הצהובה אירחה את המוליכה הגאה מאשדוד, כשחובת ההוכחה עליה. התל אביבים הוכיחו שהשנה הם בצמרת כדי להישאר ושאליפות - כמאמר הקלישאה - אינה מילה גסה.

מי שעמד במרכז העניינים השבוע, בעיקר לשלילה, היה גונזלו גארסיה. אמרו שהוא מזלזל, שאוסקר נותן לו קרדיט מוגזם ואפילו היתה לו תקרית קטנה באחד מאימוני השבוע. כנראה שזה עשה לו רק טוב, כי בחצי השעה הראשונה של המשחק הוא שיחק נפלא ופשוט שלט במשחק. הבישול שלו לשער של מיכה היה מלאכת מחשבת והגנת אשדוד סבלה בגללו מהרבה כאבי ראש. אמנם בהמשך המשחק היתה לו ירידה מסויימת ביכולת אבל הוא הוכיח שהסבלנות של אוסקר כלפיו משתלמת.

שחקני מכבי תל אביב חוגגים. רוצים להמשיך לשמור על פער של 5 נק' מהפועל ת"א לפני הדרביצילום: שרון בוקוב

במחצית הראשונה מכבי שיחקה נהדר, עם הרבה מרץ, הנעת כדור מהירה ומדויקת, ותנועה בלתי פוסקת של שחקני החלק הקדמי, שהעלימה את מוליכת הטבלה. לעומת זאת, את החצי השני אשדוד פתחה בלחץ שמכבי לא היתה מוכנה אליו ונראתה מבולבלת. ואכן, איבוד של אלברמן הוביל לשיוויון של מקרייב. התגובה הזריזה של מכבי הוכיחה שהשנה השתנה משהו בקריית שלום.

אשדוד התבטלה מול מכבי בחצי הראשון, וחבל. החניכים של יוסי מזרחי הראו הרבה איכות במחצית השניה, לחצו נהדר ותקפו עם הרבה שחקנים. מה שעמד להם לרועץ היה תצוגה חלשה להחריד של השחקן הטוב ביותר שלהם, ניר ביטון, ושתי טעויות לא אופייניות של אופיר מרציאנו וישראל ראש. המגן הימני עופר ורטה, שהתאושש ממחצית ראשונה רעה הגנתית, נתן במחצית השניה תצוגה של מגן אירופי; היה תענוג לראות את הדומיננטיות ההתקפית שלו ב-45 הדקות האחרונות.

עכשיו אנחנו שוב לוקחים הפסקה מן הליגה ויוצאים לפגרת הנבחרת, הפעם עם הרבה פחות ציפיות ומבחינתי, עם לא מעט חששות. אני מאוד מקווה שנחזור למחזור השביעי של ליגת לוזון אחרי שהנבחרת תגרום לנו לחייך בגאווה ולא במבוכה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ