בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת הדרבי

השוער הראשון של תל אביב

הוא חסר מניירות, שמו לא ברור, גילו האמיתי לוט בערפל, אך אפולה אדל ירצה להוכיח הערב בדרבי (20:50) שהוא השוער הטוב בעיר ובליגה

5תגובות

עצבים רופפים היו בחדר ההלבשה של הפועל תל אביב בסיום ההפסד בשבוע שעבר בנתניה. שחקנים היו באמוק, זרקו כיסאות והשליכו נעליים, אך דווקא אפולה אדל נראה רגוע. במשחק הוא אמנם לא הפסיק לדבר עם השופט איתן תבריזי והתלונן בפניו גם בירידה מהדשא, אך בעוד כולם סביבו השתוללו הוא שמר על ארשת פנים שקטה והתכנס בתוך עצמו.

"אתה רגוע? אני יכול לשלוח אותך להתראיין?", שאל אותו הדובר רותם גרוסמן. אדל הינהן. בחוץ חיכו הכתבים ובאוזניהם השתחררו כל הכעסים והתסכול שהשוער אגר בפנים עם "נאום החרא" ("איך יכול להיות שבכל שבוע קורה לנו החרא הזה? היה פנדל ברור שלא שרקו לנו. כל השופטים פה חרא"). אנשי הפועל כבר העלו תסריט פסימי שהוא יושעה בעקבות הדברים משלושה או ארבעה משחקים. לפחות הערב בדרבי - בזכות היציאה של הפועל לאירופה, שמנעה ממנו לעמוד בשבוע שעבר לדין - עדיין יהיה השחקן היציב והמצטיין של הקבוצה בשנה האחרונה על הדשא.

שרון בוקוב

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

כזה הוא אדל - אדם שקשה מאוד לקרוא. אפילו על השם שלו לא כולם סגורים. הכרוז האדום קורא לו "אפועלה", העיתונים הפכו את שמו לאפולה אדל. ולבחור בכלל קוראים אדל אפולה, או לפחות כך רשום בדרכון שלו. אף אחד לא יכול לדעת אם הפרטים שם נכונים. לא השם, בטח לא הגיל.

כששיחק בפאריס סן ז'רמן התפוצצה ברעש גדול פרשה עם חשד לזהות בדויה כאשר ניקולה פיליבר, מאמנו לשעבר בקמרון והסוכן שהוציא אותו בהמשך לארמניה, טען כי הוא מבוגר בחמש שנים מגילו הרשום (26) וכי שמו האמיתי הוא אמברוז ביאמנה. חקירה משטרתית, שכללה גם תלונה של השוער כנגד פיליבר על סחיטה, הסתיימה עם זיכויו של אפולה ביוני 2011.

החדשות הגיעו יומיים בלבד אחרי שאדל קיבל הודעה על שחרורו מפ.ס.ז' עם סיום חוזהו. עיתונאים צרפתים ואנשים שעבדו עם המועדון מספרים כי בקבוצה חקרו את העניין בשקט, שוחחו עם שחקנים קמרונים - כאלה לא חסרים בצרפת - ושמעו עדויות מאנשים המבוגרים ממנו בחמש שנים שטענו כי שיחקו יחד אתו בנבחרת הנוער של ארצם.

בכל מקרה, לא מדובר בסיפור חריג בנוף הכדורגל האפריקאי. כל אדם שמבין בביזנס יודע שהדבר היחיד שמושחת יותר מחלק מהמשטרים ביבשת השחורה זהו הכדורגל. קבוצות רבות משמנות את מי שצריך במשרדי הפנים על מנת להוציא לנערים תעודות זהות שמצעירות אותם בכמה שנים טובות. קבוצות באירופה כבר התרגלו לסימני השאלה העולים לגבי גילם של אפריקאים רבים. אפילו בהפועל כבר מתבדחים שג'ון פנטסיל קרוב יותר למספר חולצתו, 44, מאשר לגילו הרשום.

2.8 מיליון שקל, זו עלות המעביד של הפועל ת"א כדי להחזיק העונה את אדל. בעונה שעברה הרוויח השוער אפילו יותר, בזכות מענק חתימה שמן. בקיץ, כששרר חוסר ודאות לגבי העתיד ואלי טביב עדיין היה הבוס, חוזהו היה לנטל בולט על התקציב המינימלי שתוכנן. טביב בדק את האפשרות למכור אותו ולתת את המפתחות לבוריס קליימן, אך לא מצא קונה.

אחרי שעברה הפועל לניהולו של חיים רמון הוגשה לשוער, שמסיים חוזה בתום העונה, הצעה להאריך אותו בשנתיים בתמורה לקיצוץ בשכר. הוא סרב. לאור הקשיים הכלכליים של המועדון, כבר מדברים על כך שרק במקרה של זכייה באליפות וכניסה למוקדמות האלופות יהיה כדאי להציע לו חוזה חדש. אחרת, עדיף כבר להפקיד את הכפפות אצל קליימן המוכשר.

וזה לא שאדל לא מצדיק את עלותו הגבוהה. למרות ההשמצות בתחילת הדרך, הוא היה אשתקד השוער הטוב בליגה, עם כל הכבוד לדני עמוס שנהנה מהגנת ברזל. גם העונה הוא המצטיין בהפועל, למרות שבארבעת ההפסדים הרצופים האחרונים ספג 11 שערים, בשניים מהם היה לו חלק גדול - הנגיחה של עמית בן שושן בטדי והבעיטה החופשית של עלי חטיב בנתניה.

חשיבותו של אדל גדלה העונה מעבר ליכולתו המקצועית. הוא דמות משפיעה מבחינה חברתית, כשבשונה מאוד מתדמיתו מדובר גם באדם מצחיק ולבבי. בדיוק הפוך מהאיש המסוגר והאדיש שהיה כשרק הגיע. "באתי להפועל ת"א לשנתיים בשביל לעשות את העבודה, להביא אליפות וללכת מכאן", אמר אז בראיון ל"ספורט הארץ". התסכול שלו נבע בעיקר משחקנים עלומי שם שצוטטו בתקשורת ומההשוואות הבלתי נגמרות לווינסנט אניימה.

קשה לציין את הרגע המדויק בו הפך למנהיג, אבל יש כאלה בקבוצה שמסמנים את ההפסד בדרבי במארס האחרון, אחריו הורחקו אביחי ידין וסלים טועמה לתקופות ארוכות. אדל הרגיש שהקבוצה על סף קריסה מקצועית וניהולית והתחיל לקחת יותר אחריות. הוא ניגש לשחקנים לפני משחקים והחדיר בהם מוטיבציה. לפני גמר הגביע, בהיעדרו של שי אבוטבול, כבר הפך ממש לקפטן השני.

העונה הוא כבר נפתח לגמרי - התאהב בעיר, במועדון, בקהל. מספיק היה לראות את המאמצים שעשה לפשר בין ההנהלה לאריק דג'מבה דג'מבה כשהמו"מ פוצץ, את ההתעקשות להמשיך לשחק מול מכבי חיפה כשהוא סובל מנקע ברגל ואת החזרה המהירה כבר במשחק הבא - כדי להבין את המחויבות.

אין לו מניירות של כוכב כמו לאניימה, הוא צנוע ומתייחס בכבוד ובפתיחות שווים ליו"ר כמו גם לעובד הניקיון או לאוהד שמבקש לדבר אתו. כשהוא עולה לאימון לפני כולם ונתקל בילדי טרום א' אפשר למצוא אותו משחק איתם, מצטלם וגם נהנה מתשומת הלב. יום טוב טליאס הפך לדמות אב עבורו בשנה האחרונה. מאמן השוערים מעיד שמדובר במשקיען אדיר שמתאמן ברמה הגבוהה ביותר וגם מדרבן ודוחף קדימה את קליימן.

לאדל תכונות נדירות לשוער בישראל - מעולה בכדורי הגובה, בעל ניתור מצוין, חזק ובעל גמישות ורפלקסים מפתיעים ביחס לממדיו. יש לו גם עבודת רגליים טובה מאוד, אבל הוא אטי להחריד וזה בא לידי ביטוי בעיקר כשנדרש ממנו לצאת כמו בלם אחורי לכדורי עומק. גם משחק הרגל לוקה בחסר, מה שפוגם בהנעת הכדור החלשה גם כך של הפועל ת"א.

אלירן עטר כבש נגדו כבר ארבע פעמים (פעמיים מול פ.ס.ז', ופעמיים בדרבי), אבל אפולה יגיע נחוש מתמיד למשחק העונה שלו. לא רק משום שהוא מחובר למועדון ולוקח ללב את המשבר הקשה - קודם כל בגלל הנעליים הגדולות של אניימה עליהן דיברו אתו רבות. הערב, בין אם קוראים לו אפולה אדל, אדל אפולה או אמברוז ביאמנה, בין אם הוא בן 31 או 26, הוא ירצה להוכיח שזהותו של השוער הטוב בישראל ברורה מתמיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#