פרשנות

מפלגת המרכז של אלי גוטמן

בלי התקפה וללא הגנה, חלשה בכדורי גובה וגרועה על הקרקע. בהפסד לבלארוס המאמן הלאומי שיכלל משנתו המקצועית: בינוניות

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ערב מבצע צבאי בעזה, סיפק משחקה של נבחרת ישראל, ועוד בטדי הלאומני, אפשרות מצוינת למשש את הדופק הציבורי. הסימפטומים אינם מפתיעים: שריקות בוז, גם אם בודדות, עם כל נגיעה של שחקן ערבי-ישראלי בכדור, שלט עם הכיתוב "נבחרת ישראל לעם ישראל" וקריאות "מלחמה" שנשמעו לרגע אחד עמוקות, אידיאולוגיות, ובאופן ישיר גם מטרידות מתמיד.

האבחנה, אם לוקחים בחשבון את תצוגת הנפל על הדשא, היא שטוב תעשה נבחרת ישראל אם תנסה להתחרות על מספר מקומות במושב הבא של הכנסת מאשר על אחד הכרטיסים שמחלקת יבשת אירופה למונדיאל.

ממסי עד לונה צ'מטאיי

על המגרש, ובחדרי חדרים בבית הנבחרות, ייסד אלי גוטמן בחודשים האחרונים את מפלגת המרכז הפרטית שלו. אין הגנה ואין התקפה, יש רק אמצע, קישור מעובה מעדות ברצלונה עם שלישייה שנועדה להניע כדור, לשלוט בקצב המשחק ובעיקר להחביא ככל יכולתה את חולשת הרביעייה האחורית ולהסתיר את קהותו של החלק הקדמי ­ גם אם שני שליש ממנו משחקים באירופה ובספרד. נאתכו מוסר לראדי, שמחזיר לאלברמן, כשעל הספסל מחכים לתורם לתרגל את המונוטוניות גם כיאל וידין.

שחקני הנבחרת, אמש בטדי. מפשלים מיוזמתנו צילום: ניר קידר

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

מדובר בחידוש. היו לנבחרת מאמנים שדגלו במשחק התקפי, דוגמת שלמה שרף, כאלו שביקשו להעלים את הניואנסים של המשחק ולמזער אותו לכדי שפיץ של נעל. הם נתנו חמישייה, אבל גם קיבלו אחת שאיש כאן לא ישכח לעולם. היה ריצ'ארד נילסן, ששם נפשו ומשרתו בכפו כשביקש ללמד את שחקני הנבחרת כיצד שומרים בכדורי גובה וחטף כתודה שביעייה בגרמניה. גוטמן, אחד שאינו מתלהב לקחת סיכונים ומומחה בשיווק ומיתוג עצמי, נחוש שלו זה לא יקרה. ממנו, אם יהיה לו מזל, לא תזכרו כלום. לא לכאן, ולא לכאן. מרכז.

שנים שהוא חולם לאמן את הנבחרת, זה נכון, אבל זה היה כשעוד היה בחוץ. איך יכול היה להעלות על דעתו שזה המצב? אנחנו גרועים ­ ועד כדי כך ­ בכדורי גובה, ובאופן מפתיע, כמעט לא הוגן, חלשים לא פחות על הקרקע. איך זה בכלל אפשרי שאנחנו נרפים ומועדים לטעויות כשלוחצים עלינו, ומפשלים מיוזמתנו בצורה חמורה לא פחות כשמאפשרים לנו חופש פעולה? שאנחנו מפסידים ברמת גן, בפתח תקוה וגם בירושלים?

מסירות, אין כמו מסירות. בקרוב ימסור את הצרה הזאת למישהו אחר.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ