יצחק גולדשטיין, כלבו
יצחק גולדשטיין, כלבו

אחרי שעבר עונת בכורה מוצלחת באירופה במדי קלאב ברוז' בליגה הבלגית, גם העונה הנוכחית החלה בצורה מצוינת עבור קשר הנבחרת, ליאור רפאלוב, עד שהגיעה הפציעה שעצרה - גם אם באופן זמני - את הפריצה הגדולה שלו.

אולם לאחרונה הספיק הקשר המוכשר להחלים מהפציעה, ולפני שבועיים אף כבש צמד בניצחון 2-6 על בוורן. כעת הוא מתפנה לדבר על החיים בבלגיה ועל מצבה העגום של קבוצת נעוריו, מכבי חיפה, שתשחק בדרבי מול הפועל, ביום ראשון.

ליאור, אחרי שבועות של פציעה אתה עושה קאמבק.

“התחלנו את העונה מצוין. זו היתה פתיחה מדהימה עם שישה ניצחונות ושני תיקו, כשבשמונת המשחקים האלה שיחקתי 90 דקות בכל משחק. כבשתי חמישה שערים ובישלתי שלוש פעמים, ואפילו זכיתי בתואר שחקן חודש אוגוסט בליגה הבלגית. ואז נפצעתי. היה לי קרע בשריר ברגל שבגללו ישבתי כמעט חודשיים בחוץ. אפילו את משחקי הנבחרת הפסדתי בגלל זה.

רפאלוב (משמאל) במדי קלאב ברוז'. "מי שאומר שהכדורגל הבלגי פחות טוב מזה שבארץ לא מבין""צילום: אי–פי

"זה היה תסכול גדול. איתי נפצעו עוד חמישה שחקני הרכב, מה שהביא לחמישה הפסדים ברציפות והידרדרות מהמקום הראשון לשישי.  עברתי סדרת טיפולים, כולל אצל הרופא של באיירן מינכן ונבחרת גרמניה, ולפני שלושה שבועות חזרתי לשחק בלי כאבים. לפני שבועיים כבשתי צמד ובישלתי עוד שער, במשחק לאחר מכן, ביום ראשון האחרון, שיחקתי 60 דקות וניצחנו משחק שני ברציפות, ואני מקווה שעכשיו חזרנו לדרך הנכונה. אנחנו רחוקים היום תשע נקודות מהמקום הראשון”.

ואצלכם שיטת הקיזוז עדיין עובדת?

“כן, פה הכל פתוח. יש 16 קבוצות בליגה, שני סיבובים, ואז יש קיזוז ופלייאוף עליון למקומות 1-6 בשני סיבובים, בסך הכל 40 משחקי ליגה. גם פה יש ויכוחים גדולים על הקיזוז, אבל ההתאחדות מכניסה סכומי עתק לקבוצות שמשחקות בפלייאוף העליון והטלוויזיה מוסיפה עוד הרבה כסף על שידורים. יש פה 30 אלף צופים כמעט בכל משחק ליגה, והמשחקים פה מעניינים”.

אז מה אתה אומר על אלה שעדיין טוענים שהליגה הבלגית לא טובה יותר מהישראלית?

“מי שאומר את זה לא מבין כדורגל ולא מודע למה שקורה פה. מי שמבין אפילו קצת כדורגל לא יכול לומר משפטים כאלה. אין לו מושג והוא לא יודע להעריך כדורגל טוב. אין מה להשוות, ללא ספק הליגה הבלגית הרבה יותר טובה. הכדורגל איכותי יותר, התקציבים גבוהים יותר, יש הרבה יותר קהל, הכל פה שונה ובגדול. אני במועדון פאר עם מסורת, פעמיים גמר ליגת אלופות”.

אתה עדיין מתעדכן במה שקורה במכבי חיפה?

“כן, בהחלט. אני עוקב, והאמת צורם לי לראות את שתי החיפאיות בתחתית הליגה, אבל עכשיו, אחרי שמכבי חיפה ניצחה את בית”ר ירושלים, אני בטוח שהיא יצאה כבר לדרך חדשה”.

איך אתה מסביר את מה שקרה שם עד המשחק הזה?

“כואב לי לראות את המצב. אתה מסתכל על הסגל של מכבי ולא מאמין. יש שם שחקנים מצוינים. אני בטוח שהקבוצה תצא מהמצב בזכות השחקנים, כי יש להם יכולת. יש למכבי סגל ששווה אליפות ואני לא יודע מה קרה שם ביומיום כי אני רחוק, אבל לפעמים דברים שקורים בחדר הלבשה הם אלה שפוגעים בקבוצה. אני מבין משיחות עם החברים שלי שם שנעשו הרבה דברים לא טוב”.

אתה מופתע ממה שקרה לראובן עטר?

“כן, מופתע מאוד מאוד. הוא לא בא משומקום, הוא כבר הצליח במכבי נתניה ובבית”ר ירושלים, הוא הגיע עם קבלות וזכה בכל האהבה של הקהל אחרי הרבה שנים שחלמו שהוא יאמן את מכבי, ועדיין זה לא הצליח. אני חושב שמגיע לקהל כל הכבוד על התמיכה שנתנו לו. זה היה מינוי שהיה הרבה בזכות הקהל”.

אחת הטעויות של עטר היתה התאקל עם יניב קטן.

“בעניין של עטר וקטן אני לא יכול לומר הרבה כי אני לא יודע באמת מה היה שם. לא דיברתי עם יניב. מהצד שלי, אני חושב שקטן, איך שלא הופכים את זה, הוא השחקן הכי משמעותי במכבי חיפה. ברגע שאתה מאמן אתה חייב לקרב אליך את השחקנים הדומיננטיים כדי לגבש קבוצה חזקה. כולם ראו שזה לא הלך, גם עם יניב, אבל לא רק איתו אלא עם עוד שחקנים דומיננטיים כמו גוסטבו בוקולי. כשאתה לא מקרב את השחקנים האלה שיהיו איתך וילחמו עבורך ותשדרו על אותו גל, הדברים נראים לא טוב”.

אז בגלל קטן עטר הלך הביתה?

“אני לא חושב. בשורה התחתונה אי אפשר להתעלם מכך שבתקופה של ראובן לא היו תוצאות והקבוצה נאבקת על הירידה. זו מכבי חיפה? זה לא עוד מועדון רגיל, זה המועדון הטוב בישראל, שעשה בעשור האחרון שש, שבע אליפויות. העונה שעברה היתה גרועה ופתאום עוד עונה נפתחת עם כל כך הרבה ציפיות, הרבה שחקני רכש ומאמן שכולם ציפו לו, ומכבי לא יכולה להרשות לעצמה לפתוח ככה עונה. מכבי זה מותג, ולדעתי ראובן פוטר בגלל התוצאות ולא בגלל קטן”.

בנאדו. יהפוך ליותר מרק חבר?צילום: ניר קידר

ועכשיו תורו של אריק בנאדו. אתה חושב שהמינוי היה במקום?

“אריק עבורי הוא קודם כל חבר יקר שאני אוהב ואני מאחל לו הצלחה ענקית. שיחקנו יחד, שוחחנו המון על הכל, כדורגל ונושאים אישיים. למדתי ממנו המון דברים ולא פעם פניתי אליו להתייעץ. עצה ממנו תמיד היתה מאוד חשובה לי. מגיע לו המינוי ומגיע לו להצליח. אין לו ניסיון, אבל מהמעט שהוא כבר עשה בנוער של מכבי העונה אפשר היה ללמוד על היכולות המקצועיות שלו. ההבנה והידע שלו בכדורגל יכולים לעזור. הוא מתחיל לבנות משהו ואני מחזיק לו אצבעות שיצליח”.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

כמי שגדל במחלקת הנוער, איך אתה מסביר שבמשחק מול בית”ר פתח בהרכב שחקן בית אחד, שעלה לבוגרים לפני יותר מעשור?

“לפני שנתיים שיחקנו שישה־שבעה שחקני בית בהרכב הראשון. אני חושב שמכבי חיפה נבנית טוב בנוער ושיש שם שחקנים מצוינים. הגיע מאמן שהביא איתו שחקנים, וכל אחד בונה קבוצה כראות עיניו. אני בטוח שעכשיו כשאריק מאמן יהיו הרבה שחקני נוער ושחקני בית בסגל ובהרכב”.

והרכש העונה על הפנים.

“זה לא הוגן מבחינתי להעביר ביקורת על חברים ושחקנים. אם מכבי חיפה החליטה להביא שחקן כזה או אחר זה נעשה בכובד ראש. כולם שם אנשים רציניים ולפני כל החתמה יש הרבה דיונים עד שמחליטים. לפעמים שחקן טוב שמגיע לקבוצה מתקשה להשתלב וזה לא משנה את העובדה שהוא שחקן טוב”.

אתה לא חושש מירידת ליגה.

“לא. אין מצב כזה בעולם. אני אוהד הקבוצה וגדלתי במועדון הזה, אבל בלי שום קשר - אין סיכוי. אמרתי כבר, למכבי חיפה יש סגל של אליפות והיא תהיה בצמרת. אין ספק ששם מקומה”.

וביום ראשון יש דרבי תחתית.

“עבורי דרבי זה משחק עם הרבה זיכרונות טובים. לפני שעזבתי כבשתי כמעט בכל דרבי ששיחקתי. אני מקווה שחיפה תנצח את הפועל אחרי שניצחו את בית”ר, זה חשוב לאריק ולמכבי לפתוח רצף ניצחונות שיביא אותם לחלק העליון של הטבלה. אני מקווה שהם יחזירו לאוהדים על הפתיחה הרעה וינצחו את הפועל בדרבי. זה חשוב לא פחות”.

נחזור אליך. יש כבר שאיפות להגיע לקבוצה יותר גדולה באירופה?

“אני משאיר את זה לדודו דהאן, הסוכן שלי. אני נהנה מכל רגע בברוז’, זו עיר יפה. מבחינת הכדורגל אני נמצא במקום נהדר. גם מבחינה אישית אנחנו נהנים פה, אשתי לומדת באוניברסיטה הפתוחה ואנחנו מצפים בשעה טובה לתינוק, כך שאני מקווה להמשיך פה עוד שנים”.

בטח שמעת מה קרה ליוסי בניון בווסטהאם עם הקהל. אתה נתקלתה באנטישמיות כזו?

“בברוז’ אין אנטישמיות. הופתעתי לטובה מהיחס אלי, לא הרגשתי כלום. כולם פה בטירוף על הקבוצה, וכל מה שחשוב להם זה האהבה לשחקנים ולמועדון. בערים הגדולות מרגישים את זה באוויר בתקופה של מלחמה. יצאתי פחות לבריסל ולאנטוורפן כי מזהים אותי והשתדלתי להגיע לשם פחות, כי שם זה כן מורגש”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ