הנשק הסודי של בית"ר ירושלים - כדורגל ישראלי - הארץ
מלה של בוקר

הנשק הסודי של בית"ר ירושלים

מאז שאלי כהן הצמיד מכשירי מעקב לשחקניו, עושה רושם שהם רצים מהר יותר. וכמה כבוד יש ביציע הכבוד באשדוד?

משה בוקר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה בוקר

המודל הגרמני של אלי כהן

רבים התפעלו ושיבחו את משחקה של בית"ר ירושלים נגד מכבי נתניה בשבת. דיברו על קצב נהדר, על רמה גבוהה, על השערים הרבים וגם על הדרמה בסיום. המשחק (2-3) הוגדר כאחד המרתקים של בית"ר העונה. אחרי שנראה היה כאילו בית"ר יכולה להציע בעיקר לב ונשמה, במחזורים האחרונים אנחנו רואים גם כדורגל. מהיכן הגיע השינוי הגדול?

ממסי עד לונה צ'מטאיי

לפני כמה מחזורים החליט המאמן אלי כהן להצמיד לגופם של שחקניו מכשיר זעיר, שיתעד את הפעולות שלהם בזמן המשחק. מדי שבוע עוקב כהן אחר המספרים של השחקנים ומעביר להם את המידע האישי שהצטבר עליהם. הנתונים מהשבת האחרונה הדהימו אותו.

הנה כמה מספרים: אופיר קריאף רץ יותר מכל שחקן אחר במגרש, 12.6 ק"מ במשך 94 דקות. המצטיין במשחק, אבי ריקן, הגיע שני עם 11.5 ק"מ, ודריו פרננדס דורג שלישי עם 11.4 ק"מ. הקפטן עמית בן שושן שרף על הדשא 11.1 ק"מ, החלוץ חן עזריאל (80 דקות) רץ תשעה ק"מ וערן לוי רץ 5.5 ק"מ ב-72 דקות. המגנים חיים מגרלשווילי ושי חדד השלימו 10 ק"מ ו-9.5 ק"מ בהתאמה, הבלם דינו שקבורץ רץ 9.8 ק"מ ומתן בראשי סיים  עם 8.4 ק"מ.

קריאף וחדד, הספרינטרים של בית"רצילום: שרון בוקוב

אלי כהן שוחח אתמול עם השחקנים ואמר להם כי מדובר בנתונים נדירים בכדורגל הישראלי: "הממוצע של שחקנים באירופה עומד על 11-10 ק"מ במשחק. חמישה שחקנים שלנו חצו את המחסום הזה, נתון שמסביר את הקצב המצוין שלנו".

ניתוח מדויק יותר גילה שקריאף רץ 134 מטר בדקה, והשלים 21 ספרינטים במשחק – הטוב מבין שחקני בית"ר, יחד עם שי חדד. בן שושן רץ 16 ספרינטים, בעוד ריקן רק שמונה. ערן לוי, שאינו מרבה לנוע, רשם ארבעה.

בעזרת נתונים אלה ואחרים, ניגש אלי כהן לשחקנים והסביר להם את המניעים לחילופיו: המספרים הצביעו חד משמעית כי עזריאל וערן לוי התעייפו במהלך המחצית השנייה, ושהם אינם בכושר המתאים כדי להשלים 90 דקות.

מאמן בית"ר גם נפגש לאחרונה עם אנשי מקצוע מגרמניה וקיבל מהם מידע על תכניות אימון חדשות ואת תוצאותיו של מחקר שערכה התאחדות הכדורגל שלהם בעקבות מונדיאל 2010. "בדו"ח הגרמני נכתב שממוצע החזקת כדור אצל הכדורגלן בליגה האנגלית עומד על 1.5 דקות בלבד, כאשר בגרמניה הממוצע הוא 5.5 דקות", סיפר כהן על התוצאות, שהפתיעו אפילו את הגרמנים. "בעקבות המידע הם הכינו תכנית אימונים שלמה הכוללת נגיעה בכדור ומשחקונים על שטחים קטנים תחת לחץ. היום, ממוצע החזקת הכדור בליגה הגרמנית ירד ל-1.1 דקות למשחק, שינוי דרמטי המעיד על משחק מהיר יותר עם קצב משופר והרבה מתפרצות".

את התכנית הגרמנית מנסה המאמן ליישם בבית"ר ירושלים: "אנחנו מתאמנים כעת על שטח קטן עם הרבה לחץ, כאשר המטרה היא להריץ את הכדור ואת היריב ולהיות כל הזמן בתנועה. כדי להגביר את קצב המשחק שלנו, אננחו חייבים לגעת פחות בכדור. הדבר מחייב טכניקה גבוהה וכושר גופני גבוה".

כהן מוסיף שהקבוצות הגרמניות אוספות נתונים בכל משחק באמצעות 20 מצלמות, בנוסף למערכות מפותחות ויקרות המוצמדות לכל שחקן. כל מאמן בבונדסליגה מקבל את כל הנתונים מיד עם שריקת הסיום. "מדובר בטכנולוגיה משוכללת, שבמדינות מובילות עובדים רק על פיהן. זה כלי עבודה יעיל למאמן, אפשר לדעת בדיוק כל פרט על כל שחקן", אומר מאמן בית"ר.

בניון תומך בחוק המושאלים

ההחלטה של מכבי חיפה למנוע משחקנה המושאל חן עזריאל לשחק מולה במדי בית"ר ירושלים עוררה דיון נרחב. ההיגיון של חיפה היה פשוט: לא ייתכן ששחקן ישחק נגד הקבוצה לה הוא שייך.

בסוף השבוע האחרון שוחחתי עם יוסי בניון. התעניינתי במצבו הבריאותי וביקשתי לברר את מהות החוק האנגלי בנושא המושאלים. הופתעתי לשמוע ממנו כי הוא נמצא במתחם האימונים של צ'לסי. קפטן הנבחרת סיפר כי על פי הכללים באנגליה, שחקן מושאל שנפצע מועבר לטיפול אצל קבוצת האם שלו. למחרת, בעת המשחק של צ'לסי בווסטהאם, קבעו לבניון פגישה במתחם האימונים של הבלוז, וכתוצאה מכך החמיץ את משחק קבוצתו. "ככה זה פה, יש כללים וחוקים", אומר קפטן נבחרת ישראל, "בכל מקרה לא יכולתי לשחק נגד צ'לסי בגלל חוק המושאלים".

עבור בניון בכל מקרה עדיף לעבור את תקופת ההחלמה בסטמפורד ברידג', הממוקם עשר דקות מביתו וכולל מכון רפואי מהטובים באנגליה. בניון, אם תהיתם, צפוי לחזור לסגל לקראת המשחק נגד ליוורפול בשבת הקרובה.

בעקבות מקרה עזריאל, החליטו בהתאחדות למנוע הכנסה לתקנון של סעיף האוסר לשתף מושאלים נגד קבוצת האם שלהם. מי שמוביל את המהלך הוא משה דמאיו, בעלי בני יהודה. גם בבית"ר ירושלים תומכים בביטול המגבלה, לה כצפוי מתנגדים במכבי חיפה. יעקב שחר כבר הביע כעס על דמאיו, אחרי שבני יהודה שיתפה את סרי פלאח במשחק נגדה לפני כשלושה שבועות, בניגוד להבנות בין שני המועדונים. הירוקים טוענים שכך נהוג באירופה, אך קיבלו תזכורת לכך שהם משחקים בליגה הישראלית.

עזריאל במדי חיפה. שחקן המריבהצילום: ניר קידר

משחק הכיסאות באשדוד

אווירה מצוינת היתה ביום שני באשדוד. איצטדיון כמעט מלא, משחק טוב עם מהפך של הפועל ת"א ואפילו חידוש מרענן לאורחים המכובדים, בדמות אולם אירוח חדש. אירופה.

כמה חבל שתא הכבוד לא שודרג ונשאר מאחור. מעבר לעובדה שזווית הצפייה מתא העיתונאים היא מהגרועות בארץ, בכל משחק עומדים אוהדים מול עמדת התקשורת, מקללים את היריב, את השופט, ועושים הכל לעיני המאבטחים וראשי אשדוד. כנראה שאף אחד בקבוצה אינו מסוגל או אינו רוצה לעשות סדר בשכונה.

מעל לכל הבלגן הזה בלט אירוע אחד, חריג אפילו ביחס למקובל. בשורה האחרונה בתא הכבוד שמורים שני כיסאות המיועדים למשקיף ההתאחדות ולמשקיף איגוד השופטים, תפקידים אותם מילאו אתמול יריב טפר ושמואל שטייף (בהתאמה). בין המוזמנים הנכבדים היו גם דני קורן, יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד השופטים, והיועץ המיוחד של האיגוד, הסקוטי יו דאלאס.

אחד האוהדים הוותיקים והרעשנים של הקבוצה ביקש משני האחרונים לזוז. "זה המקום הקבוע שלי. קומו וחפשו מקום אחר", קבע. דאלאס וקורן, המומים, קמו מיד, אך בסיועו של טפר, שוכנע האוהד למצוא לעצמו כיסא אחר, באופן חד פעמי. עוד בפתיחת המשחק, תפסו דאלאס והסובבים אותו את הבטן מרוב צחוק, למראה האוהד קם ממושבו החדש, מתייצב בשורה הראשונה ביציע ומקלל נמרצות את השופט ואת שחקני הפועל. כך עשה לאורך כל המשחק, כך הוא עושה בעצם בכל משחק. והכיסא הקבוע? הוא שם כדי שהרגליים יקבלו מנוחה.

דאלאס נכח גם בדרבי בחיפה ביום ראשון. גם שם לווה בפמליה מכובדת, אבל לכל נציגי ההתאחדות ואיגוד השופטים נתנו בקרית אליעזר לשבת יחד. באשדוד אולי משקיעים המון באקדמיה, אולם לפני דיבורים על אליפות צריך לעשות סדר בתא הכבוד ובהכנסת האורחים, במיוחד כאלה מחו"ל.  

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ