מה לא מספרים לכם על מינהלת הליגה - כדורגל ישראלי - הארץ
מלה של בוקר

מה לא מספרים לכם על מינהלת הליגה

בצל הפרסומים וההצהרות על הקמת הגוף החדש נעלמו כמה עובדות, פרטים ומספרים מהותיים. משה בוקר עושה סדר בבלגן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה בוקר

התחושה שעלתה במהלך השבוע האחרון, מיום ההכרזה על הקמתה של מינהלת ליגת העל בכדורגל, היתה שבכך תמו הצרות של הכדורגל הישראלי, ממש שחר של יום חדש. אפילו התאריך המיוחד, 12.12.12, גויס לצורך קמפיין השיווק המסיבי. יש כאלה שהגדילו לעשות וציינו כי זהו היום בו נולד הכדורגל הישראלי.

בתקשורת הלכו שבי אחרי ההכרזות וההצהרות הפומפוזיות, ונפלו בפח. נדמה היה שכדאי לציפי לבני ולשלי יחימוביץ' להחליף את אנשי הפרסום שלהן, ולשכור את שירותיהם של ג'קי בן זקן, אלונה ברקת ואיזי שרצקי בתור מנהלי מטה ההסברה של מפלגותיהן.

באנר ספורט
צילום: none

זה הזמן לעשות קצת סדר בבלגן ולהעמיד דברים על דיוקם. ראשית, הבשורה המשמעותית היחידה עליה התבשרנו השבוע היא בסך הכל על הסכמה עקרונית להקמת המינהלת, החלטה שנתקבלה על ידי קבוצות ליגת העל. מכאן ועד להקמתה של המינהלת בפועל, ועד אשר נראה אותה חיה, בועטת ופועלת – המרחק עצום.

כעת רק מתחיל המסע האמיתי ללידתה של המינהלת, וכדאי לדעת שעד כה נערכו אמנם ישיבות רבות בעניין, אולם בעלי הקבוצות אפילו לא העלו את הבעיות העיקריות עליהן אינם מסכימים אל שולחן הדיונים (רמז: כסף). וזה, כמובן, לא במקרה.

ג'קי בן זקן. כדאי לציפי ליבני ולשלי יחמוביץ' לשכור את שירותיו כמנהל מטה ההסברה שלהןצילום: none

אז איך זה אמור לעבוד מעכשיו?

כעת ייאלצו 14 הבעלים של קבוצות ליגת העל להסכים על המתכונת לפיה תפעל המינהלת, על חלוקת התפקידים בה ועל חלוקת הכספים. בהמשך יוקם צוות מו"מ של ראשי הקבוצות מול ההתאחדות, כאשר ניר חפץ מונה ליו"ר הזמני שלו. על פי מצב העניינים כרגע, נראה כי בנוגע למתכונת וחלוקת התפקידים ניתן יהיה להגיע להסכמות, אולם באשר לשאר הדרישות, המחייבות על פי המלצות ועדת דודי כהן וההתאחדות לכדורגל, יתקשו הקבוצות להגיע לעמק השווה וסכנת פיצוץ בהחלט טמונה כאן.

הבעיה הגדולה ביותר תגיע מהכיוון הכספי, כאמור. כיום ההתאחדות משמשת כגב הכלכלי של קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, ומשמשת להן כרשת ביטחון במידה והזכיינים או הספונסרים לא מעבירים לקבוצות את הכספים המגיעים להן בהתאם להסכמים השונים.

עם הקמת המינהלת יהיו חייבים ראשי הקבוצות לחתום על הסכם ערבויות עם ההתאחדות, לפיו הם אלו שישמשו כרשת הביטחון של הקבוצות במידה שההסכמים לא יקוימו, כך שראשי הקבוצות ייאלצו להוציא את הכספים הללו מכיסם.

מטרה נוספת שעומדת בפני ראשי הקבוצות היא לחתום על הסכם לזכויות השידור, הפרסום והשיווק בגובה ההסכם הנוכחי, ואם לא יצליחו בכך – ייאלצו לשלם לקבוצות את ההפרשים בהתאם להסכם הנוכחי. למען האמת, קשה לראות את כל הפטרונים חותמים על סעיף כזה. צריך לזכור שברשימה הזו מופיעים שמות כמו משה דמאיו, ציון ויצמן, ארקדי גיידמק וחיים רמון, וכבר כעת ברור כי אלו לא יוכלו להתחייב על כך.

אולם חשוב לזכור שמדובר בסעיף מרכזי, תנאי מהותי ביותר בהסכם המתגבש. כאשר הבהירו השבוע שניים מראשי הקבוצות הקטנות ליו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, שלא יתמכו בהקמת המינהלת אם סעיף זה לא יופיע בהסכם, חיזק אותם היו"ר: "אני דואג לעתיד כל הקבוצות, ותפקידי לוודא שהן יקבלו את המגיע להן על פי ההסכמים. בנושא הזה לא יהיה מו"מ ולא תהיה פשרה".

הבית"רים חוגגים. ניצחון הערב יבטיח כמעט בוודאות עונה נוספת בליגת העלצילום: ספי מגריזו

אז מי באמת תומך במהלך? מי יממן?

כלפי חוץ, כל 14 בעלי הקבוצות משדרים שהם בעניין, ובעד הקמת המינהלת. בפועל, רק ארבעה או חמישה באמת תומכים במהלך. מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ת"א מעדיפות לוותר על הרעיון, כשגם גיל לב ממכבי נתניה ומשה דמאיו מבני יהודה לא מתלהבים מהסיפור, אבל יחד עם חברים נוספים, הם מוכנים לתת לו צ'אנס. השאלה היא מה יקרה ברגע האמת, כשהדיונים על הסעיפים הקטנים יעלו על השולחן, ולכל החלטה שכזו תהיה השפעה קריטית וישירה על עתיד המועדון שלהם.

ומי יממן את הקמת המינהלת? הקמת עלות הגוף החדש בנוף הכדורגל הישראלי, לטווח של שנה וחצי, אמורה להגיע לכ-2.5 מיליון ש"ח. לוזון הבטיח לקבוצות הקטנות בזמנו כי יעשה הכל על מנת לקדם את המהלך, ואף הציע לממן את העלויות בחצי השנה הראשונה, מבלי לפגוע בתקציב הקבוצות.

נכון לעכשיו, בעלי הקבוצות הגדולות מסרבים להכניס את היד לכיס ולממן את הקמת המינהלת, ולבעלי הקבוצות הקטנות כלל אין כסף לכך. אחד מבעלי הקבוצות הקטנות סיכם זאת כך: "בדיבורים כולם טובים. כאשר זה מגיע לנקודה שצריך להכניס את היד לכיס, אף אחד לא מתלהב".

ועכשיו, לכמה מספרים חשובים ומעניינים

הנה כמה עובדות שראשי ובעלי הקבוצות בליגת העל לא ממש אוהבים לפרסם, ולבטח אינם מתגאים בהן. לבית"ר ירושלים, המועדון הגדול בארץ מבחינת כמות האוהדים, אין העונה ספונסר. היו"ר איציק קורנפיין מתחנן בכל שבוע למסעדה, סטקייה או כל עסק לקרמיקה או בנייה שיעניקו לקבוצה חסות, בהתאם למשחק ספציפי שמשודר בטלוויזיה. המוליכה הגאה, מכבי ת"א, נותרה אף היא ללא ספונסר, מכיוון שמיטש גולדהאר דורש שלושה מיליון ש"ח, סכום שאף חברה במשק לא מוכנה לשלם לצהובים.

הפועל ת"א, שמשחקיה משודרים כמעט באופן קבוע, חתמה על חוזה אימוץ עם חברת "בוני התיכון" בגובה של 1.1 מיליון ש"ח. הפועל ב"ש גייסה בקושי רב את חברת הבנייה "אביסרור משה ובניו" כמאמצת, בסכום של חצי מיליון ש"ח. מכבי נתניה הצליחה לגייס את רשת ההמבורגרים "בורגוס בורגר בר", גם כן תמורת חצי מיליון ש"ח.

ג'קי בן זקן, איזי שרצקי ויעקב שחר דואגים לפרסם על החולצות את החברות שבבעלותם, ומזרימים מהן כספים לתפעול השוטף של מועדוניהם. שרצקי מזרים באמצעות "איתוראן" ו"קנדה ישראל" כ-7 מיליון ש"ח על מנת להפוך את קרית שמונה למועדון גדול, שחר מזרים כ-10 מיליון שקל דרך "וולוו הונדה" כדי לשמור על תקציב גבוה, ובן זקן מעביר כ-3-2 מיליון ש"ח מהחברות שבבעלותו למ.ס. אשדוד. אגב, על פי החלטת מס הכנסה, לא כל כספי החסות שהשלושה מזרימים מהחברות שלהם נחשבים כהוצאה מוכרת.

יעקב שחר. "לא מתנצל על ההתבטאות נגדו, למרות שאמרתי את זה ברגע של כעס"צילום: ניר קידר

מה באמת תקציבי הקבוצות?

התקציב של מכבי ת"א הוא הגבוה בכדורגל הישראלי, ועומד על 94 מיליון ש"ח העונה. מכבי חיפה מדורגת שנייה, עם תקציב של 73 מיליון ש"ח, והפועל ת"א שלישית עם 55 מיליון ש"ח. שימו לב להפתעה הגדולה במקום הרביעי: האלופה קרית שמונה עם תציב של 45 מיליון ש"ח. בהמשך ניצבות הפועל באר שבע, עם 30 מיליון ש"ח בלבד, ובית"ר ירושלים, שתקציבה עומד על 25 מיליון ש"ח.

בדיקה של המספרים מגלה כי דווקא הקבוצות הקטנות, אלו שמספרות לנו כי הן מצליחות להגיע להישגים מדי פעם למרות התקציב המצומק, לא תמיד דוברות אמת. למכבי נתניה תקציב של 23 מיליון ש"ח, לאשדוד 20 מיליון ש"ח ולבני יהודה 17 מיליון ש"ח.

רבים מאוהדי הפועל חיפה מבקרים ומפגינים נגד הבעלים יואב כץ שאינו מוציא כספים מכיסו, ומכאן שהנתון הכי מפתיע מגיע מכיוון הכרמל, כאשר התקציב של האדומים מהצפון עומד על 17.5 מיליון ש"ח. הרחק בתחתית ניצבות ארבע קבוצות עם תקציבים נמוכים באמת: הפועל רמת גן עם 13 מיליון ש"ח, ובני סכנין, הפועל עכו ורמת השרון עם תקציב של 12 מיליון ש"ח כל אחת.

תקציב כל קבוצות ליגת העל העונה חצה את קו ה-400 מיליון ש"ח, כאשר בבקרה מעריכים כי עד לסיום העונה הוא יגדל בכמאה מיליון ש"ח נוספים. ההשקעה הפרטית של בעלי הקבוצות העונה הגיעה למאה מיליון ש"ח. המספרים הם כמובן לפני חלון העברות בינואר, שצפוי לרכז העברות בגובה של כ-30 מיליון ש"ח נוספים.

הנתון הכי חשוב והכי מעודד העונה בכדורגל הוא שמעל למחצית מקבוצות ליגת העל יסיימו את העונה עם יתרה בחשבון הבנק. מדובר ברווח שמגיע אחרי השקעת הבעלים. מכבי והפועל ת"א, מכבי חיפה, אשדוד ובאר שבע יסיימו בכל מקרה ביתרת זכות ועבור הכדורגל הישראלי זו בשורה.

ועוד כמה מספרים לסיום

* בשש השנים האחרונות הכניסה ההתאחדות לכדורגל כמיליארד שקל. מתוך המספר הזה קיבלו הקבוצות קרוב ל-700 מיליון ש"ח, והשאר התחלק בין נבחרות ישראל ותפעול ההתאחדות לכדורגל.

* בארבע השנים הקרובות לא תוכל המינהלת, אם וכאשר תוקם, לטפל בזכויות השידור של ליגת העל, מאחר שהחוזה הקיים נחתם לארבע שנים. המינהלת תוכל לבחון את זכויות השידור של המשחק המרכזי, בו מחזיק הערוץ הראשון, משום שהחוזה מסתיים בסיום העונה. הערוץ משלם כיום 16 מיליון ש"ח על המשחק המרכזי, וגורמים בתחום התקשורת טוענים כי מדובר בסכום גבוה מאוד.

* ההסכם של ההתאחדות עם הטוטו מסתיים גם הוא בסיום העונה. אבי לוזון יכול לחתום על חוזה חדש אחרי הבחירות, בגובה של 90 מיליון ש"ח. אחד מראשי הקבוצות הקטנות אמר השבוע כי "אם אפשר לחתום על חוזה כזה, אסור לחכות". לוזון החליט שלא לנהל את המו"מ, כדי לתת למינהלת הזדמנות.

תגובות