יואב בורוביץ
כל העיר
יואב בורוביץ
כל העיר

איזון - זו הסיסמה של חיים מגרלשווילי. איזון, שנוטה לחיוב. זה גם המצב של בית”ר ירושלים: חמישה ניצחונות, ארבעה הפסדים, חמש תוצאות תיקו. מקום שישי. לא מדהים, אבל בהחלט מעל הציפיות. גם היכולת של מגרלשווילי מעל הציפיות. כבר בעונה שעברה הפתיע לטובה בחצי העונה השנייה לאחר שסופסל במכבי חיפה, אך העונה המגן השמאלי של בית”ר אפילו טוב יותר. הסטטיסטיקות לא מפוצצות - שני בישולים, אפס שערים - אבל התרומה של מגרלשווילי לא יכולה להיות מוגבלת למספרים. הוא שחקן הגנה שתורם הרבה מאוד להתקפה, מבלי להזניח את הצד הדפנסיבי. איזון.

בבית"ר מאוד אוהבים אותו. חיים בחור טוב, אומרים. מחויב. שקט. גם האוהדים מחוברים אליו. הוא לא משחקני הפוזה והקריצות לקהל, אבל הוא כן שחקן שמתחבר לאתוס העתיק של המועדון - התקפי ואותנטי. צנוע בדרכו. “אין ספק שמצאתי בבית”ר בית”, אמר השבוע.

לילה לפני כן אי אפשר היה לדבר אתו “כי אני עם המשפחה שלי עכשיו, נשמה”. יש לו אשה וילדה בת שנה וחצי, “זה האושר שלי”, הוא אומר. אבל גם בית”ר היא אושר בשבילו. “אני שחקן שכבר בגיל הנוער התערבב בהרבה קבוצות - הפועל חיפה, מכבי חיפה, נווה יוסף”, מספר המגן בן ה-30 שגדל בטירת הכרמל. “כשחקן בוגר כבר שיחקתי בשמונה קבוצות. בכל הגדולות בארץ. גם בהולנד. אני מאושר בבית”ר ורק מקווה שהיא תהיה הבית שלי עכשיו להרבה זמן”.

מגרלשווילי. ללא חוש ריח לשערים, אבל עם הרבה טכניקה ברגלייםצילום: אילן אסייג

אבל בכדורגל, יודע מגרלשווילי היטב, אין שום הבטחה לעתיד. “אתה שואל איפה אני אהיה בעונה הבאה? אין לי מושג", הוא מבהיר. "אני רוצה להישאר כאן, אבל באמת אין לי מושג איפה אהיה. גם העונה נוצר מצב שאולי לא הייתי נשאר כאן, אבל למרות שכל הפגרה והקיץ לא חתמו איתי והיו לי הצעות טובות יותר כלכלית מקבוצות אחרות החלטתי להישאר. הכל בגלל שכיף לי כאן כל כך וכי התחברתי למועדון ולשחקנים. כדורגל זה לא רק כסף”.

מגרלשווילי שחקן די מיוחד בנוף הישראלי. ראשית, השקט - על המגרש ומחוצה לו. שנית, הכדורגל. אנחנו בעיצומו של עידן אנטי-טכני; פעם הכדורגל שלנו היה רווי בשחקנים עם שליטה מצוינת בכדור, אך כיום הם מעטים מאוד, ודאי בקרב שחקני הגנה. ומגרלשווילי, יש לו שליטה. הוא יודע לעבור שחקנים. והוא יודע לתת פסים יפים. והגבהות. הוא אמנם לא השחקן המהיר ביותר וגם אין לו חוש ריח מפותח לשערים, אבל כדורגל יש לו. “לנבחרת לא הגעתי לדעתי בעיקר בגלל עניין הצבא”, אומר המגן שלא השלים שירות בצה”ל. "אני מוכן לעשות הכל כדי להיות בנבחרת. כל סידור יהיה מקובל עלי. אבל צריך שגם המאמן ירצה אותי".

המאמן של בית”ר רוצה אותו. אצל אלי כהן, אחד שהתעמת כבר עם לא מעט שחקנים, לא כל שכן התקפיים, מגרלשווילי הוא באנקר. “אני מאוד נהנה לשחק אצל אלי”, אומר מגרלשווילי, “הוא מאמן שנותן לי ביטחון לעלות ולשחק את המשחק שלי. הוא גם משרה ביטחון על הקבוצה. כולנו משחקים עם חיוך ועם התלהבות וביטחון. אין ספק שאם הוא לא היה מגיע בעונה שעברה, כשהקבוצה היתה במשבר חמור, בית”ר לא היתה איפה שהיא נמצאת היום”.

על הסכסוך המתוקשר השבוע בין כהן לערן לוי, מבקש מגרלשווילי לא להגיב. אך כשהוא נשאל אם לוי, שאותו הוא מכיר מחיפה עוד מילדות, הוא חבר טוב - הוא משיב: “ערן חבר מאוד טוב. מאוד קרוב”.

האם בית"ר חוזרת לצמרת? ספרו לנו בפייסבוק של "ספורט הארץ"

בית”ר כבשה 23 שערים העונה, השנייה בליגה, אך גם ספגה 20, השלישית מהסוף. “נכון שאנחנו סופגים”, מתנצל-מודה מגרלשווילי, “אולם אני בפירוש לא מאשים רק את הרביעייה האחורית. אנשים צריכים להבין שמשחק הגנתי זה כל הקבוצה. זה לחץ של חלוצים על הבלמים. זה עזרה של שחקני מרכז שדה. לדעתי אצלנו בקבוצה באמת כולם עושים הגנה. אנשים מתאמצים מאוד על המגרש, משתוללים. אז נכון שאנחנו עדיין סופגים, אבל אני לא מאשים אף אחד”.

אולי זה גם בגלל שבית”ר קבוצה מאוד התקפית? "אין קשר בין להיות קבוצה התקפית ובין לספוג הרבה שערים. ממש לא", הוא משיב, "אנחנו סופגים ואנחנו צריכים לספוג פחות. זה הכל".

כדורגל התקפי הוא נר לרגליו: “גדלתי כקשר התקפי. רק בגיל 21-20 העבירו אותי לתפקיד המגן, אבל אני תמיד מגן תוקף. תמיד חייב לעזור להתקפה, להצטרף מקו שני ולהשפיע על המשחק. כמובן, בלי לשכוח לחזור להגנה כל הזמן. זה המשחק שאני רוצה לשחק - מאוזן”. האם חשב על הסבה לקשר? “אין מצב שאני אהיה כמו אבי ריקן, אני מגן ואני אשאר מגן", הוא אומר. "אני מאוהב בתפקיד הזה. אני הכי טוב לדעתי בתפקיד הזה. אין לי שום כוונה להיות קשר התקפי”.

אלי כהן דיבר השבוע על האוהדים: “כשאתה מצליח הם לוקחים אותך לשמים, כשאתה לא טוב הם ממררים לך את החיים”. דעתו של מגרלשווילי דווקא שונה, לא שהוא מעז לומר חלילה שהמאמן שלו טועה. “אני חושב שהעונה האוהדים שלנו מדהימים”, טוען המגן, “גם כשאנחנו מנצחים וגם כשאנחנו מפסידים הם איתנו. הם מרגישים שיש כאן משהו מיוחד. יש קבוצה שכל הזמן נלחמת, משחקת יפה, קבוצה שלא היה בטוח שהיא תהיה בקיץ האחרון”.

לאחרונה בית”ר לא במיטבה. “נגד מכבי תל אביב לא שיחקנו טוב ולכן הרגשנו טוב עם התיקו. נגד קרית שמונה אני חושב שהתיקו שיקף, למרות שהיינו שותפים למשחק מאוד מהנה. ברור שהמטרה שלנו היא לנצח תמיד, וגם בבאר שבע (20:15, ספורט 1) אנחנו מגיעים לנצח”.

חוגג במדי בית"ר. "אני בקושי רואה כדורגל"צילום: שרון בוקוב

מיד מגרלשווילי עובר לדבר על היריבה: “קבוצה טובה, יותר מהמיקום שלה בטבלה, והיא גם נמצאת בפורמה טובה מאוד לאחרונה. אבל אנחנו לא פחות טובים מאף אחד. אנחנו באים עם הקהל שלנו שבטוח ייתן לנו דחיפה גדולה, ואנחנו באים לנצח”.

הוא מאוד אוהב לשחק ולהתאמן; לראות כדורגל? קצת פחות. “האמת שאני בקושי צופה. וכשאני צופה אני רואה קבוצות לא שחקנים. אין אף שחקן שמהווה לי מודל. בעבר מאוד אהבתי את רוברטו קרלוס, אולם עכשיו אני באמת בקושי רואה כדורגל. רק רוצה ליהנות מהמשחק כל עוד אני יכול לשחק”.

ואי אפשר לסיים ראיון בלי שאלת המטרות לעונה: “אני לא אוהב את השאלה, כי אי אפשר לצאת ממנה טוב”, משיב מגרלשווילי, “אבל בוא נאמר שברור שהמטרה שלנו היא פלייאוף עליון”. אליפות או אפילו התמודדות על אליפות, הוא לא יעז לומר. מצד שני, הוא גם לא ידבר על הישארות בליגה או הימנעות ממאבקי תחתית. מאוזן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ