בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלה של בוקר

בבאר שבע רוצים לפוצץ את הבועה

אלישע כמעט הרים ידיים. למרות שכסף לא חסר, השחקנים לא ממהרים להגיע לבירת הנגב: "הם בכלל לא לוקחים אותנו כאופציה"

תגובות

אוהדי הפועל באר שבע מתלוננים כבר תקופה ארוכה על העובדה שכוכבים גדולים לא מגיעים לקבוצה, אלא רק שחקנים שגמרו את הקריירה או כאלה שנתקעו בלי קבוצה. בשבוע שעבר הגיעו נציגי האוהדים לאימון כדי לדבר עם המאמן אלישע לוי; ניתן לך צ'אנס אחרון מול קרית שמונה, אמרו לו, במידה ונפסיד לא נוכל למנוע את המהומות.

לוי ואלונה ברקת החליטו לא להסתיר את הסיבה האמיתית מדוע הם לא מצליחים להביא שחקני רכש מהשורה הראשונה, למרות שבאר שבע לא סובלת מבעיות כספיות. "מה אתה חושב, שלא רציתי להביא את השחקנים הטובים ביותר בשוק? ניסינו את כולם. פשוט מי שרצינו לא הסכימו לבוא. למרות התנאים הטובים, הם בכלל לא לקחו אותנו כאופציה. מה לעשות, אי אפשר להביא את שחקנים בכוח", מסביר המאמן.

ברקת כמעט והרימה ידיים. למרות שהקצתה סכומים מכובדים בשביל להביא בחלון העברות לפחות שני ישראלים בעלי שם, בינתיים הם ממאנים להגיע. אין לאוהדים סיבה לבוא אלינו בטענות, היא מסבירה: "את מי לא ניסינו להביא בתחילת העונה? הסכמתי לשלם חוזים גבוהים, אבל מה לעשות, אף אחד לא רצה לבוא. כדי לשכנע שחקן לרדת לנגב עלי להוציא סכומים הגבוהים משמעותית מכל מועדון אחר בארץ. זה פשוט לא הגיוני, אבל זו המציאות. לפעמים נדמה שבאר שבע, מרחק שעה מתל אביב, היא מדינה אחרת".

אילן אסייג

טוטו תמוז, קובי דג'אני, קובי מויאל, תומר בן יוסף ועומר דמארי - את כולם ניסתה ברקת להביא לבאר שבע ומכולם קיבלה תשובה שלילית. בעבר ניסתה לפתות את אריק בנאדו ושמעון גרשון בסכומי עתק, אך לשווא. שחקנים וסוכנים מפזרים מלים חמות על הניהול, על האווירה המשפחתית ובעיקר על מוסר תשלומים מהשורה הראשונה ביחס לכדורגל הישראלי, אולם המחמאות נשארות על הנייר. מלבד אבירם ברוכיאן ומאיר מליקסון, קשה לזכור שחקן מהטופ הישראלי שחתם בקבוצה בשנים האחרונות, כשהאחרון הגיע אחרי פציעה ארוכה וכאשר הקריירה שלו היתה בירידה.

אפילו הזרים למדו שעדיף להגיע לקבוצות כמו עכו. עם נחיתתם בארץ הם שואלים שתי שאלות, מספרים בבירת הנגב: מה המרחק מתל אביב והאם יש ים בעיר. באר שבע נכשלת בשני הסעיפים. הם לעולם לא יגידו זאת בתקשורת, אולם בשיחות סגורות מודים ברקת ולוי כי שחקנים מוכנים לוותר על 50 אלף דולר, העיקר לא להתרחק מהמרכז. עידו אקסברד, למשל, מעדיף לעשות מדי יום את הדרך מהמרכז ולא להתגורר בדרום. "השחקנים אומרים שאין מה לעשות בבאר שבע אחרי האימון, שהחיים פה משעממים".

באר שבע לא לבד; גם לקרית שמונה שחקנים לא ששים להגיע, אולם האלופה נהנית מתשלום מס וחוזה משודרגים באדיבות איזי שרצקי. בניגוד לשרצקי, ברקת לא מחייבת את השחקנים להתגורר בעיר, אלא מוכנה לתת הטבות, שידרוגים ומענקים העיקר להביא את הכוכבים. בינתיים, ללא הצלחה.

המרדף העקר אחר איוון סנטיני

אלי כהן, מאמן בית"ר ירושלים, עקב במשך חודשיים אחרי איוון סנטיני. החלוץ של זאדאר, המושאל לפרייבורג הגרמנית, סיכם את תנאיו הכספיים עם בית"ר וכל שנותר הוא להביאו ארצה. בבית וגן לקחו בחשבון אפשרות כי ייאלצו לשלם לקבוצתו עבור הכרטיס, אולם העריכו שהסכום לא יעלה על 50 אלף יורו.

הכל היה טוב ויפה, ובבית"ר כבר שמחו על הסקורר שיפתור לאלי כהן את בעיית החוד. דווקא כאשר הכל היה נראה סגור וחתום, גורמים אינטרסנטים החלו לבחוש בנעשה, מתוך תקוה לעשות קצת כסף על הגב של בית"ר. לפתע פתאום החלו סוכנים להציע את השחקן למכבי חיפה, באר שבע וקרית שמונה - כולן הסכימו לשלם. באר שבע וקרית שמונה אף הסכימו למשכורת חודשית של 20 אלף יורו נטו.

צפו בביצועי סנטיני. האם הוא שווה את המהומה?


בקרואטיה הבינו שיש קופצים על המציאה והחלטיו להרוויח כסף גדול על החלוץ, ודמי ההעברה קפצו ללא פחות מ־300 אלף יורו. כאשר ראו ראשי זאדאר שהכיסים של ברקת, שחר ושרצקי עמוקים, המחיר עלה למיליון יורו. בבית"ר זעמו על אותם גורמים שחיבלו להם בעסקה, למרות שכבר נחתם חוזה מול הסוכן הקרואטי. גם השחקן עצמו הבין כי נשיא זאדאר רוצה לעשות עליו קופה, והודיע שאם לא יגיע לירושלים הוא מעדיף להישאר בפרייבורג עד לסיום העונה, שבסופה יהיה שחקן חופשי.

בשורה התחתונה, בית"ר ירושלים הפסידה חלוץ ברמה גבוהה, הסוכן שרצה להרוויח עמלה נשאר בדיים ריקות, וזאדאר לא תקבל אגורה עם החלטת החלוץ להישאר בגרמניה. המסקנה מהסיפור היא אחת: דווקא בימים שראשי הקבוצות דנים בהקמת מינהלת ליגה, רצוי שראשי המועדונים יגלו אחווה והגינות אחד כלפי השני ולא ינהלו מו"מ בשעה ששחקן מסוים כבר סגור בקבוצה אחרת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#