מכבי חיפה - הפועל ת"א

זו שעולה וזו שדועכת

מכבי חיפה הביסה ללא תנאי את הפועל ת"א 0-3, ועלתה למקום השני על חשבונה. דקל קינן בשתי נגיחות ואלון תורג'מן כבשו לירוקים

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

14 דקות מפתיחת המשחק קרסה הקונספציה של יוסי אבוקסיס. חמישה שחקני הגנה לא הצליחו לתאם ביניהם מי יסגור את דקל קינן בכדור הקרן של יניב קטן, וייתרו את אחת הסיבות העיקריות לנוכחותם המוגברת. בין סאבו פאביצ׳ביץ׳, מור שושן ו־וואליד באדיר התרומם דקל קינן וניגח את הפועל אל תוך הרשת ומחוץ למירוץ. הצלה כפולה יוצאת דופן של בוריס קליימן ופאביצ׳ביץ׳ מכדור קרן מסוכן נוסף של קטן היתה בגדר עיכוב הדין בלבד. בקרן העוקבת, בדקה ה-35, כבר נגח קינן את השני.

הפעם אחרונה שהבקיע שני שערים במשחק התרחשה בפלייסטיישן. אם לא היה ענו וספורטאי, היה ניגש לנשק את שושן - שבהחלט אפשר להקנות לו בישול כדין על חלקו בסגירה הלקויה - בראשו כאות תודה. אולי שמר את המחווה להמשך. נותרו לסיום עוד למעלה מחמישים דקות והפועל החלה מתחפרת עמוק יותר ויותר בתוך הרחבה שלה. השער הרביעי נראה קרוב יותר מהשלישי. הפועל התפרקה לחתיכות, שחקניה זנחו את תפקודיהם המקוריים כמו גלקסיות על סף פיצוץ שנשאבו לתוך חור שחור; כך פאביצ׳ביץ׳ הפך לפרקים לעושה משחק והקשרים כיסחו כל מה שזז כמו אחרוני הקצבים. בכל צפה אבוקסיס מהספסל, בודד, מתוסכל ומהורהר. בחדר ההלבשה, אליו נכנסו חפויי ראש, אמר להם לנשק את קורות השער עם עלייתם למגרש. רק המזל יעזור להם מעתה ואילך.

שחקני חיפה בפוזה מוכרת לאחרונה. האם הירוקים יחגגו גם בדוחא?צילום: שרון בוקוב

מכבי חיפה, חכמה ויעילה, ניצלה היטב את הבור שנפער במרכז המגרש הפנוי להשכרה, וייצרה פרקי לחץ מדודים אך אינטנסיביים, שחשפו את חולשותיה של הפועל ברבים. עם גלריה של מסירות עומק חכמות ומשחק אגפים שיש להתקנא בו, ביססה את מעמדה כקוראת התיגר המרכזית על האליפות הכמעט כתובה בכוכבים של מכבי תל אביב. כמו במירוץ שליחים, העבירה הפועל את המקל לחיפה ומיהרה לשתות כוס מים ולתפוס אוויר לקראת המאבק על הכרטיס השלישי לאירופה, בואכה בית״ר, ויש אומרים רמת השרון.

11 דקות מפתיחת המחצית השנייה נכנס גם שמעון הרוש לסטטיסטיקה. טעות שלו הולידה את השלישי, של אלון תורג׳מן. חיפה הריחה את הדם ולא הרפתה. השינוי שחל בה בשלושת החודשים האחרונים הוא חומר לתעשייה. סרט ספורט אמיתי, מלא בגיבורים ובפאתוס. הרנסנס של קטן וגוסטבו בוקולי, תחייתו של עמאשה, כגיבור מסרט, פרנקנשטיין, קם משולחן הניתוחים עוצמתי מתמיד. חן עזרא הפך, בחניכתו, מילד עם הפרעת קשב לסטודנט חרוץ של המשחק, על אף רגעיו המתים הרבים שסביר להניח יילכו ויתמעטו עם הזמן. בכל צפה ראובן עטר מביתו ולא האמין. מוזר כל כך נראה לו המחזה עד שקם בדקה השבעים ודפק על הפלזמה. אולי יסתדר. אולי יראה משהו אחר, פחות צבעוני, יותר חיוור. אם הקהל של חיפה לא שר ״איך זה לקבל שלוש?״ כבר בדקה השישים, חיפה מוסיפה עוד. את המנגינה הזאת היה חבל להפסיק אמש.

"למרות שיש לי תשע אליפויות כשחקן, תארים לא לוקחים בדיבורים", סיכם אריק בנאדו, "הדרך שלנו נכונה וטובה, הפגנו עליונות בכל הפרמטרים, אנחנו משתפרים ממשחק למשחק ואנחנו רק באמצע הדרך. השחקנים באים לעבוד עם רמת מחויבות גבוהה. מכבי חיפה זה לא מועדון קטן, כזה שמסתפק במקום שני או שלישי". כוכב הערב, דקל קינן, אמר: "אני לא חושש לומר אליפות, אבל זה לא יהיה חכם. קשה לשים את האצבע על מה הביא את השינוי, אבל האווירה הרבה יותר חיובית בקבוצה. בכל האימונים לא נתתי שני גולים, אבל אנחנו עובדים על מצבים נייחים ואני שמח שכבשתי". ליניב קטן לא היה ספק מי הביא את השינוי. "עברנו תקופה לא קלה בתחילת השנה, אבל השינוי הגיע עם ההצטרפות של בנאדו. כולם רואים את זה".

"לא היינו מרוכזים במצבים הנייחים", סיכם אבוקסיס, "הרגשתי שהיינו טובים יותר במחצית הראשונה, אבל לא היינו מדויקים במסירה האחרונה. אחרי השער השני היינו לגמרי מחוץ למשחק.  בחצי השני ניסינו לשנות, אבל לא היינו שווים לחיפה. רבע שעה טובה, לא יותר מזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ