דריו פרננדס: "אוהדים צריכים לתמוך בשחקנים שלהם"

הארגנטינאי של בית"ר ירושלים נמנע מלערבב פוליטיקה וכדורגל, אבל לא מוכן לשמוע קללות מהיציעים: "רק ביחד אפשר להגיע רחוק"

כל העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כל העיר

ספק אם קיים קשר בין הקפאת הפעילות העצמית של ארגון לה פמיליה ובין דריו פרננדס, השחקן האהוב גם על ארגון האוהדים הקיצונים של בית"ר ירושלים. "דריו הוא אחד הגברים היחידים בקבוצה הזו, בית"רי כמו פעם", טוען נ"ט, מראשי ארגון לה פמיליה ומי שהוליך התארגנות נגד החתמת סדאייב וקדאייב.

אלא שגם נ"ט וחבריו לראשות הארגון יכלו לצפות מה שקרה לפני פחות משבועיים ברמת השרון. בסיום, לאחר הפסד בית"רי ומשחק שבו אוהדים רבים, בהובלת אנשי לה פמיליה, קיללו כל המשחק, ניגש אל האוהדים פרננדס, השחקן היחיד שזכה לעידוד באותו ערב שלילי, ותקף את האוהדים על התנהגותם.

"אני אוהב את האוהדים, באמת", מסביר השבוע פרננדס, "אני גם יודע שהם אוהבים אותי. גם ברמת השרון הם עודדו אותי, כמו תמיד. אבל לא יכול להיות שאני אשמע אותם מקללים כך את אריאל הרוש, את אלי כהן, את איציק קורנפיין ושחקנים אחרים בקבוצה. לזה אני לא מסכים, גם אם אותי מעודדים. לכן באתי אל האוהדים ואמרתי שזה לא בסדר ולא מקובל. אוהדים צריכים לתמוך בשחקנים שלהם כל הזמן, לפחות אם הם נלחמים. והאוהדים שלנו ראו שנלחמנו".

פרננדס מול רמת השרון. חולם לאמן את בית"רצילום: שרון בוקוב

ההתנהגות של פרננדס זכתה למחמאות גם מצד קורנפיין, שאמר כי "הלוואי שכל השחקנים היו מתנהגים כמוהו. הוא לא אחד שמתחנף לקהל. הוא לא מוכן לקבל התנהגות כזו מצד המקללים. זו הדוגמה שכולם צריכים לראות ולנהוג לפיה". לדברי חבריו לקבוצה, מהווה פרננדס דוגמה עקרונית. "לראות איך הוא מתאמן, איך הוא משחק, זה זר שתורם בכל כך הרבה דרכים לקבוצה שבה הוא משחק", אומר המאמן אלי כהן.

"הגעתי לישראל כמספר 10", מספר פרננדס, "אבל יצחק שום העביר אותי לעמדה אחורית יותר כדי שאני אנהל את המשחק מאחור וגם אעזור בהגנה. אלי כהן המשיך עם הקו הזה. יש אנשים ששואלים אותי למה אני לא מבקיע יותר, אבל לי זה ממש לא מפריע. אני עושה כל מה שאני יכול כדי לעזור לקבוצה לנצח. זו הסטטיסטיקה היחידה שמעניינת אותי. חוץ מזה אני קצת יותר מבוגר, אז לשחק טיפה יותר למטה זה לגמרי בסדר. כל עוד אני מקבל את החופש לעלות, ואלי כהן נותן לי את החופש הזה".

פרננדס כבר בן 34 וחצי, אך הוא עדיין לא חושב על פרישה. "אין לי מושג מתי זה יהיה", הוא אומר, "אבל כשזה יקרה אני רוצה להיות מאמן. החלום שלי הוא לאמן את בית"ר ירושלים". בסוף החודש הוא ישחק מול מאמן דובר ספרדית שעושה חיל בליגה - אוסקר גארסיה של מכבי תל אביב. "אני חושב שזה טוב שהגיע לכאן מאמן מאירופה כי הוא גם יודע כדורגל וגם משנה את המנטליות לשחקנים הישראלים", מציין פרנדדס, שממשיך להציג יכולת גבוהה מאוד גם בגילו. "השחקנים הישראלים מאוד מוכשרים, אבל הם לא מבינים שהם עובדים בכדורגל וצריכים לחיות את המשחק כל הזמן. זה לא רק שעתיים־שלוש אימון. זה לאכול נכון, לנוח נכון, לשתות נכון. את כל הדברים האלה לא עושים וזה חבל".

דבר נוסף שחבל זה היכולת של בית"ר לאחרונה, ובעיקר כל מה שעוטף את הקבוצה. "היה לנו בקיץ בלגן", משחזר פרננדס, "אף אחד לא ידע מה יקרה עם הקבוצה. אבל נשארנו בקבוצה ונשארנו יחד. שיחקנו בכל משחק עם הלב והנשמה. גם הצגנו כדורגל טוב, עד לפני כמה שבועות". פרננדס לא מנסה להסתיר את האמת: "אין ספק שכל הבלגן סביב הקבוצה בשבועות האחרונים מאוד השפיע. זה אולי נשמע כמו תירוץ אבל זה נכון. פתאום לא מדברים על הקבוצה. לא מדברים על הכדורגל. מדברים על האוהדים שהם נגד השחקנים. הדעה שלי בנושא מאוד ברורה. מנהלי הקבוצה החליטו להביא שני שחקנים. שני השחקנים האלה הם חלק מאיתנו. לא מעניין אותי מוסלמים, נוצרים או יהודים. הם שחקנים בקבוצה שלי. הקהל שלי, האוהדים שלי, צריכים לתמוך בהם. הרי מהי בית"ר ירושלים אם לא משפחה?".

אבל הגזענות ביציע לא החלה היום
"אני לא מכיר מספיק את ההיסטוריה והנסיבות. אני מבין שיש לרבים כאן בעיה עם ערבים ומוסלמים, אבל אני בחיים לא מערב פוליטיקה וכדורגל. האוהדים צריכים להבין שגם אם יש כאן שחקנים מדת שלא מוצאת חן בעיניהם, הם עדיין אוהדים את הקבוצה. הם עדיין צריכים לתמוך בה. מבחינתי זה מאוד עצוב, מאוד מאוד עצוב שזה לא היה כך. אני ממש נפגעתי מכך אישית. הרי חזרתי לבית"ר בגלל האוהדים. אני כל כך אוהב אותם, ולכן אני מצפה מהם גם להחזיר לקבוצה אהבה. תמיד".

ג'יבראיל קדאייב. "לא מעניין אותי מוסלמים, נוצרים או יהודים. הם שחקנים בקבוצה שלי"צילום: נמרוד גליקמן
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

מה צריכות להיות המטרות של הקבוצה עכשיו?
"המטרות הן כמובן להגיע לפלייאוף העליון ולהתקדם כמה שיותר רחוק בגביע. יהיה מאוד קשה בגביע כי אנחנו נגד מכבי תל אביב בחוץ. אנחנו מסוגלים גם שם לנצח, אבל חייבים לחזור לשחק עם הלב. זה הכי חשוב. גם בליגה עכשיו כל משחק זה כמו גביע, כי אם ניפול בארבעת השבועות הקרובים ולא נגיע לפלייאוף העליון - זה יהיה כישלון".

היכן לדעתך תשחק בעונה הבאה?
"אני מאוד מקווה שבבית"ר. בישראל אני לא רוצה לשחק בקבוצה אחרת. זה הבית שלי כאן. ואני גם מאוד אשמח לשחק עוד עונה עם השחקנים שיש לנו כאן. ערן לוי הוא כדורגלן פנטסטי. הוא גם כובש וגם מבין את המשחק ומוסר נפלא. אבי ריקן וחן עזריאל עשו התקדמות מטורפת והם היום שחקנים מאוד בכירים. גם אופיר קריאף. גם הבלמים מתן בראשי ודינו שקוורץ עושים עבודה מצוינת. תענוג לשחק בבית"ר, אבל השבועות האחרונים היו קצת פחות מהנים כשלא קיבלנו את תמיכת הקהל. אני מקווה מאוד שהאוהדים יידעו כמה זה הכאיב לנו וכמה אנחנו צריכים אותם. איתם ביחד אפשר להגיע באמת רחוק. הם רק צריכים לחזור אלינו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ