בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפקט בנאדו

הרומנטיקה שבה לכרמל

למכבי חיפה לא צריך להיות אכפת מאליפות העונה, אוהדיה כלל לא אמורים להביט לעבר מכבי ת"א. עליהם ליהנות מהקבוצה שחזרה להיות סקסית ומושכת

3תגובות

1. אחת הטעויות שעושים אנשי הספורט בארץ היא לחשוב שבמכבי חיפה מסתכלים על מכבי תל אביב כאל מקום לשאוף אליו, מבחינה טבלאית. זה לא מדויק. סגנית מחזיקת הגביע עושה תחת בנאדו את הדבר שהאוהדים שלה רצו שתעשה המון זמן: היא משחקת כדורגל שובה עין ויפה.

למכבי חיפה לא צריך להיות אכפת מאליפות העונה, כי זה בכלל לא משנה. היא צריכה להיות מרוצה מהעובדה שאייל גולסה פתאום חזר לעצמו, שגוסטבו בוקולי המבוגר משחק 90 דקות בלי שום בעיה, ושסוף סוף החלוצים כבשו את רוב הגולים במשחק. רק להמשיך לשחק כדורגל.

2. מה שיפה לראות במכבי חיפה תחת אריק בנאדו, זה את הפתרונות השונים לבעיות שהוא מצליח למצוא. הבעיה העיקרית של הירוקים לפני המשחק האחרון מול רמת השרון היתה העובדה שאין לה מגן ימני. ואיך המאמן הצעיר פתר את הבעיה? הוא העלה את דלה ימפולסקי לעמדה הזו.

הייתי רוצה לדעת מה אריק אמר לדלה לפני המשחק. איך הוא תדרך אותו? מה היו הנקודות החשובות? אני מנחש שהוא אמר לו לא לעבור את החצי גם אם הוא רואה שם את האוצר של עלי באבא, ולא לעשות פאולים של תסכול.

למה תסכול? פה אנחנו מגיעים לתדרוך שנתן אריק, כך נראה, לשחקנים האחרים בקבוצה בקשר לימפולסקי. אני מנחש שזה נשמע משהו כמו: "אל תתנו לו כדור. לא משנה מה קורה, אל תתנו לו כדור. תנסו להבקיע מהר כדי שזה לא יהיה נורא, אבל תחשבו שאין צד ימין היום, יהיה בסדר".

זה היה מאוד קומי לראות איך גם רמת השרון הבינה אחרי כמה דקות שאין שום סיבה לשמור חזק מדי בצד שמאל של ההגנה, וכיצד ההתקפות שלהם ניסו להביך שוב ושוב את ימפולסקי. גם אדין צ'וצ'אליץ', בכל פעם שקיבל כדור הסתכל לצדדים ובמקום למסור לימפולסקי, היחיד שהיה חופשי, פרץ קדימה והתחיל את ההתקפה.

לא בטוח שזה היה טוב, מה שקרה. לא בטוח כמה טוב זה עשה לימפולסקי (שבלי השיער נראה אחרת לגמרי); אבל הצעיר שהגיע מנתניה בעונה שעברה צריך להגיד תודה על כל דקה שהוא משחק, לא משנה באיזו עמדה. לשמואל שיימן שהחליף אותו, אריק כבר נתן לעלות.

3. ההיגיון אומר שאי אפשר ללמוד הרבה מה־0-4 על רמת השרון. מדובר, כך יגידו לכם, בקבוצה חלשה. ובאמת, היא לא היוותה יריב למכבי חיפה בשבת שעברה. אבל בסיבוב הקודם אותה קבוצה עשתה צרות לירוקים, יצאה עם נקודה מהמשחק בגרונדמן ולא היתה רחוקה גם מלנצח. וכאן, גם 0-8 היה משקף ולאף אחד לא היו תלונות.

בכלל, אני לא מבין את הטיעון הזה, "קבוצה חלשה". מה הוא בא להגיד? האם ניצחון על "קבוצה חלשה" לא מזכה את מכבי חיפה בעוד שלוש נקודות? האם משחקים מול "קבוצות חלשות" אינם נחשבים במאזן? האם שער ששחקן מבקיע מול "קבוצה חלשה" אינו נספר ברשימת השערים?

בדקתי באופן מדעי (שני אתרי אינטרנט ועיתון יומי אחד) וגיליתי שאכן, יש קבוצות חלשות בליגת העל, חלקן לא ניצחו המון זמן. הסתכלתי בליגות אחרות וגיליתי שגם שם יש "קבוצות חלשות". ואם כבר פתחתי את זה, אז מעצבנים אותי טיעונים כמו "מדובר בליגה חלשה". באיזו ליגה מכבי חיפה אמורה לשחק? זה טיעון שבעצם אומר, שאם הירוקים היו משחקים, למשל, בליגה הצרפתית, אפשר היה לדבר על זה שזו ליגה חזקה יותר.

ואז מדברים על זה שקבוצות בלגיות הן חלשות ושהליגה שם טובה יותר. איזה בלבולי מוח. בכל מקרה, מכבי חיפה מנצחת את מי שהיא מנצחת, והיא לא יכולה לנצח את מי שהיא לא משחקת נגדו. אז די.

4. הסטרץ' האחרון לפני הפלייאוף מתחיל השבוע. כשאני מנסה לסכם אני קולט כמה מהר הכל עבר העונה, ואני מבין למה מדובר באחת מעונות הכדורגל היותר טובות שהיו, בטח בגלל השינוי הדרמטי שמכבי חיפה עברה: בדרך כלל, בשלב הזה אתה כבר מרגיש את העייפות ואת רמות האנרגיה יורדות; ועכשיו, הן נשארות קרוב לקו העליון, כל משחק נהיה חשוב, כל התמודדות ראויה לצפייה.

השינוי העיקרי והכי חשוב שבנאדו עשה - ויעידו על כך אוהדי הקבוצה (אני לא מאמין שיש אוהד אחד שלא חושב ככה), הוא שאחרי שרוב התקופה עם אלישע ורוני לוי, פתאום הירוקה מהכרמל כבר לא משעממת. היא חיה, היא בועטת, היא מרתקת. היא מושכת וסקסית גם כשהיא מפסידה, ואתה לא רוצה להפסיק להסתכל עליה.

בשבת יצאתי מהאיצטדיון אחרי השער השלישי. היה לי טרמפ. הרעש של השער הרביעי מהאיצטדיון העלה אצלי חיוך מר. מכבי חזרה להיות הדבר הכי חם בחיפה. ואלוהים עדי, כמה התגעגענו. 
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#