אורי טלשיר
אורי טלשיר

1. לאורך השנים נהגו ללגלג על שחקני הרכש שהונחתו בקריית שלום: החל מג'ובאני רוסו ואיל ברקוביץ' שצלעו לשם בשנת הגלאקטיקוס המפורסמת, דרך רוברטו קולאוטי שהוזעק מהבונדסליגה לפני שלוש שנים, וכלה בברק יצחקי שנפצע ונטש בטרם עת. כולם הגיעו בתרועות ובסכומים אסטרונומיים כדי למכור מנויים ולמתג את המועדון הצהוב. אין ספק, כמעט כל אחד מהם תיבל את חדר ההלבשה במניירות, באגו מנופח ובמשחקי הכוכבות שלו, אך במגרש עצמו לא תרם דבר.

בקיץ האחרון החליט הצוות המקצועי הגלובלי על צירופו של אחד, מהרן ראדי. נטול עגילים מנצנצים, קעקועים הזויים או ג'ינסים משופשפים, ראדי ודאי לא הגיע כדי להאיץ את מכירת המנויים או לחזק את המותג, ולא יהיה מופרך לשער שאף זאטוט צהוב לא סחב את אביו לחנות הביגוד הקרובה לביתו כדי להצטייד בחולצה צהובה הנושאת את שמו. ראדי לא הביא מסכנין מניירות או אגו, רק 13 שערים ו-11 בישולים שהשיג אשתקד. לא משהו מיוחד.

ככל שמתקדמת לה העונה הנוכחית, חוזים האוהדים הצהובים בתופעה נדירה – שחקן שהגיע אליהם במומנטום ובמקום לצנוח, להיפצע או לנטוש, חווה רנסנס ומציג את העונה הטובה בחייו. הערב, בדקה ה-85, ראדי הוחלף לראשונה העונה. לא משום שטעה, לא מפני שסבל מעייפות, אלא רק כדי להוקיר לו תודה על משחק ענק שבו הוא שוב עשה הכל – תיקל ושלט בעיגול האמצע, הגביה במדויק כדורי קרן, סובב באומנות כדור חופשי לחיבורים וטיווח את שערו של מחמוד קנדיל מכל מקום במגרש. הסטטיסטיקה מדווחת על שני בישולים ושער אדיר, סיבה למסיבה במונחי ליגת העל, אבל ראדי בשלו – מתמסר לגליצ'ים, מיוזע בכל גופו, חותר לנצחון ובעיקר כל כך צנוע. מכביסט במובן הטהור של המילה.

איתן טיבי (מימין), כובש שער היתרון, היום בדוחאצילום: נמרוד גליקמן

אפשר להמר שמכבי ת"א תזכה בתואר. בין שלל כישוריו כשחקן, ראדי הוא גם זמר ונגן מחונן, אך נדמה כי במועדון לא ימהרו להעניק לו את הזכות לזמר את שיר האליפות. בכל זאת, יש שחקנים וסלבריטאים ממותגים ונוצצים ממנו. לעומת זאת, את תואר שחקן העונה יהיה קשר לגזול ממנו.

"עד סוף השנה אין משחקים קלים", קבע אוסקר גרסיה לאחר הניצחון הגדול בדוחא, "קבוצה גדולה חייבת לדעת להתאושש מהדחה בגביע. אנחנו מנסים לבנות כאן קבוצה לחמש שנים שתהיה חזקה מנטלית". שלומי דורה, מאמן סכנין שמסתבך בתחתית, סיכם: "לא עמדנו כמו שצריך במצבים הנייחים. המלחמה שלנו אינה מול קבוצות ברמה של מכבי ת"א".  

2. הפועל ת"א של פרדי דוד בפירוש לא משחקת כדורגל מלהיב ויצירתי יותר, ההגנה שלה לא עוצמתית יותר מהמערך שהציב קודמו בתפקיד והחלק הקדמי עדיין מסתמך כמעט באופן מוחלט על הדריבל והזריזות של עומר דמארי וטל בן בחיים. יחד עם זאת, הפועל של דוד מסתדרת די טוב עם אנשי המשרוקית. הערב, למרות הנפילות התיאטרליות במשחקים האחרונים ורשימות מתחזים שנוסחו במרתפי איגוד השופטים, נהנו האדומים מבעיטת עונשין נוספת (מוצדקת, יש לומר) והצליחו לזכות בנקודה מול אשדוד המידרדרת, שמתרחקת עוד יותר מהפלייאוף העליון. 

"אני מרוצה מצורת המשחק ומאוכזב מהתוצאה", אמר דוד לאחר התיקו, "ראינו היום הפועל תוססת שמחזיקה יותר בכדור. אם נמשיך ככה, גם ננצח. אנחנו מועדון חזק, נמשיך בדרך שלנו ויהיה לנו הרבה מה לתרום לליגה". יוסי מזרחי, שוויתר על דוד רביבו ודימיטאר מקרייב, סיכם: "לא משחקים אצלנו לפי תעודת זהות, כל משחק לגופו. חשבתי שהיום נצטרך להתגונן ולכן נזדקק יותר מהירות. אם היינו מנצחים, זה היה דבר גדול".  

עומר דמארי וחנן ממן חוגגים שיוויון מוצדקצילום: נמרוד גליקמן

3. שער של דדי בן דיין בתוספת הזמן העניק לעכו ניצחון דרמטי על הפועל ר"ג, ניצחון שמבטיח הרבה אקשן בתחתית בישורת האחרונה. ייתכן כי יובל נעים התזזיתי והמחויב הוא התוספת החיונית למאבקי ההישרדות של עכו, וכלל לא בטוח שיריבות נאיביות כנתניה, הפועל חיפה ואפילו באר שבע - שהפסדה 1-0 לבני יהודה קבע כי תיאלץ להתמודד בפלייאוף התחתון -  מודעות לחומרת מצבן ולתעצומות הנפש הנדרשות במלחמות התחתית.  "אומרים שאני רק מוטיבטור, אבל אני מאמן כדורגל, תסתכלו על ההישגים שלי", התכונן נעים למאני-טיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ