ליגת העל |

הכל עשר, 2-2 גם למכבי ת"א מול בני יהודה

המוליכה שחזרה את התוצאה של מכבי חיפה מול הפועל ת"א והשאירה את הפער על כנו. 0-1 לבית"ר על באר שבע, 0-0 בין רמת גן לנתניה

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

1. מכבי נתניה חייבת לנצח. כך קבעו לא רק מיטב הפרשנים, אלא גם שחקני הקבוצה במהלך השבוע. אפשר לנשום לרווחה – הם לא שוגים בתפישת המציאות. נתניה חייבת לנצח כי אחרת לא סתם “תפסיד את הכרטיס לאירופה” או “תודח מהגביע” אלא פשוט תחדל, במובן מסוים, מלהתקיים במתכונתה הנוכחית. ללא בעלים עם כיסים עמוקים, מי יודע מה תעולל למעמדה ירידת ליגה, וכמה זמן יידרש לה בכדי לחזור. תשאלו את הפועל פתח תקוה. יותר ברור מזה אין – חייבת לנצח.

מרוב שנתניה היתה חייבת לנצח, במשך 90 דקות בעטו שחקניו של ראובן עטר פעם אחת לכיוון השער של הפועל ר”ג. מספרים שבמחצית הראשונה התיישב איתי ארקין, השעין את גבו לקורה ופתר תשבצי הגיון. אחמד סבע, פיראס מוגרבי, עלי חטיב ויוסי שבחון לא ייצרו אפילו חלקיק מצב. מעניין איך זה היה נראה לו היו יכולים להרשות לעצמם להסתפק בתיקו.

רמת גן, שהיתה חייבת ניצחון רק קצת פחות מנתניה, עשתה את כל מה שאפשרו לה הרגליים המוכשרות כל כך של דיד מנגה ואלו המוכשרות מעט פחות של ברנרד אוננגה ודורין גוגה. הראשון סידר לחבריו אינספור מצבים מצוינים לשער, אך האחרונים – ולא רק הם – בעטו בדלי הרבה יותר טוב מאשר בכדור. בסיכומה של גלריית החמצות רשלניות נפרדו הצדדים ב־0-0 שמותיר את השתיים מתחת לקו האדום. “אני כואב את המצב”, אמר עטר בסיום, “לא זוכר שקבוצה שלי נראתה ככה”. ואכן, אפילו מכבי חיפה של העונה, בזמניה הקשים ביותר, לא נראתה כה חסרת אונים כמו האסופה המבולבלת שירש המאמן המתולתל והמתוסכל מטל בנין.

מנגה ופיניירו נאבקים, היום ברמת גןצילום: ספי מגריזו

2. אפשר רק לנחש מה עבר בראש של שחקני בני יהודה ברגע שהבחינו בתנודה הראשונה ברשת של אינוגבה, זו שבישרה כי גם את הבעיטה הזאת, השנייה שלו תוך שמונה דקות, הצליח ערן זהבי להפוך לשער. הפחד והחשש, הרעד ברגליים, תחושת הדז’ה־וו. זיכרונות מהטראומה שבסיום המפגש הקודם עם האלופה שבדרך, אז נכנסה לתוספת הזמן כמוליכה וירדה ממנה, השד יודע איך, כמנוצחת.

הערב הפתיעה אפילו את עצמה כשעלתה ליתרון 0-2 משערים של אדם הרפקה וגיל יצחק, וזאת רק בכדי לגלות מה קורה העונה כשמישהו מחליט להתגרות במכבי ת”א. השלישי נראה כמו שאלה של זמן, בטח בהתחשב בכך שנשאר עוד הרבה זמן. לא ברור כיצד, אבל בני יהודה הצליחה לשרוד את התופת ולחזור בכדי לספר על חלקה כניצבת בהצגה ושמה “מכבי תל אביב, אלופת 2012/3”.

3. נסתרות דרכי המשחק. רק שבוע לאחר שבעט יותר ברגליים של שחקני מכבי ת”א מאשר בכדור, הפך שי אבוטבול את עורו ופיזר על הדשא בבלומפילד ניצוצות שהזכירו את תקופתו במחלקת הנוער של הפועל ת”א. אז, כך לפחות מספרים אלו ששיחקו עמו באותו שנתון, היה מבקיע בצרורות. עם השנים נטש את עמדת הקשר קדמי ובנה לעצמו מחפורות בקישור האחורי. את הפינה הרחוקה, הקורצת, של השער החליף בתיקול חזק וטוב. אחת לכמה חודשים היה שב ומתכתב עם ילדותו בכדור חופשי מדויק או בעיטה מפתיעה, אך צמד לא נפל בחלקו כבר למעלה מעשור. אמש זה קרה. רק הוא ורגל ימין, שכבר כמעט כולם שכחו כמה יופי, ולא רק כיעור, היא מסוגלת לייצר.

רועי גורדנה מול דקל קינן, היום בבלומפילדצילום: ניר קידר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

4. מול 20,000 כיסאות ו־2,000 אוהדים שמאסו בקבוצתם אך עדיין מקפידים לשמר הרגלים שסיגלו לעצמם עם השנים, הביאה בית”ר לסיומו רצף של עשרה מחזורים ללא ניצחון עם 0-1 על באר שבע והבטיחה את הישארותה בליגה, אך כאן לא נסתיימה החגיגה. בדקה ה־84 שותף גם זאור סדאייב והעניק לחלק מבאי טדי את האפשרות לשוב ולשרוק בוז לקבוצתם גם כשהיא מנצחת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ