ליגת העל

מסתמן איתות מווסרמיל

הרוח החדשה שהפגינה הפועל ב”ש הופיעה בניצחון 0-2 על הפועל ת”א. באותו זמן במושבה, התאוששה בית"ר על חשבון מכבי פ"ת

אורי טלשיר
אורי טלשיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי טלשיר
אורי טלשיר

1. לפחות לעת עתה, בחלוף שני מחזורי ליגה, התסריט המרהיב על אודות חזרתו של אליניב ברדה לנגב ממשיך לשכתב עצמו בעוצמה. מדובר בינתיים באחד המקרים הבודדים הזכורים במחוזותינו, בהם כוכב בינלאומי חוזר לקבוצת הילדות הצנועה שלו ומפיח בה רוח של שינוי, מצעיד אותה למקום בוהק כמעט כמו שיערו המתבדר. הפעם, בניגוד לחששות של אלונה ברקת לאור כל התלאות שעברה בשנים האחרונות, המדבר לא שאב את ברדה אל הבינוניות הקודרת, אלא קיבל ממנו מנה גדושה של קלאסה. כזו שמייצרים בדרך כלל רק ביבשת הישנה.

בבאר שבע, כרגיל, שום דבר לא עובר חלק. פתיחת המשחק שלה היתה נחושה, אך גם מפוזרת. ברדה התנפל על קו העורף התל אביבי מבלי שהיו לו שותפים ליוזמה, והכדורים החופשיים של מאור בוזגלו עדיין לא תפסו את כיווני האוויר של וסרמיל. אך גם כשנדמה היה שהוא לא בשיאו, ברדה נראה ממוקד ומלוטש יותר, חתר לעומק ולא פספס אף הזדמנות לרדת לגליץ' על הדשא בו גדל. תוך פחות מחצי שעה, פריזורת הפטרייה שלו נצנצה מאגלי הזיעה.  

בדקה ה־36, בשלב שבו המשחק יכול היה ללכת לכאן או לכאן ואחרי שאיתי שכטר הדגים שוב ושוב את הפער העצום בין ביצועיו למשכורתו, בוזגלו התכונן לעוד כדור קרן. הפעם, הקשת שייצר נחתה היישר על ראשו של סיראז' נאסר. הסטה ממגן תל אביבי ותגובה אטית של דני עמוס, היוו את השילוב המדויק לו ייחלו יציעי וסרמיל.

אלף תל אביבים לא יצליחו לעצור את אליניב ברדה, היום בווסרמילצילום: שרון בוקוב

עומר דמארי העצבני לא פספס שום הזדמנות להחמיץ, ואסי דומב - על הקווים בהיעדרו של רן בן שמעון המורחק - תפס את הראש ותהה מה לעזאזל צריך לקרות כדי שקבוצתו תמצא את הרשת. פחות מדקה בתוך המחצית השנייה הגיע אחד מאותם מהלכים להם פיללו בנגב מאז אימוני הפתיחה בקיץ – בוזגלו עם כדור פנטסטי אל תיבת החמש, שם ניצל ברדה סנטימטר פנוי כדי לדחוק את הסוליה ולסדר לברקת את אחד הרגעים המכוננים שחוותה מאז רכשה את המועדון. בוזגלו מבשל כפי שקיוותה, ברדה מבקיע כפי שציפתה ובאר שבע כבר אינה חברתו הטובה ביותר של המנחוס.

הפועל ת"א, במדים שחורים, היתה אפורה ודהויה. שחקניה חיכו שהכדורים יגיעו לרגליהם, ועד שכבר צצו הזדמנויות נדירות ממצבים נייחים, גופו האלסטי של אוסטין אג'ידה כיסה את השער. שריקת הסיום מצאה את ברדה מסדיר נשימה, ומיד חוזר לרוץ ומפציר בחבריו להודות לאוהדים. כמו רועה הצאן שמוביל את נציגי הנגב, הוא נהנה מכל רגע. כך בדיוק דמיין את השיבה הביתה. "המגרש הזה חסר לי", סיפר בסיום, "לא יכולנו בשום אופן לאכזב את הקהל הזה".

"זה היה מבחן עבורנו", סיכם אלישע לוי, "לא בזבזנו זמן, יצאנו להתקפות מהירות ועשינו הכל כדי לנצח. השנה בנינו את הסגל לעומק, הבאנו שחקנים שמתאימים ויודעים לעמוד בלחץ. אנחנו בכיוון טוב, ואנחנו קבוצה. זה הכי חשוב". דומב, שסגר עם חניכיו שני מחזורים ללא ניצחון, סיכם: "כל דבר שאגיד יישמע כתירוץ. יש מכלול דברים שצריך לתקן ונעשה את זה, כי אין ברירה אחרת. מבטיח שנהיה קבוצה טובה, אבל כרגע אנחנו לא אחת כזו". 

דני עמוס ולוקאש סאשה מסתבכיםצילום: שרון בוקוב

2. בבית"ר ירושלים קיוו במהלך כל השבוע שאריאל הרוש התאושש ממפגן האימים שסיפק במחזור הפתיחה. שוער בית"ר, עם כפפות לבנות מבחוץ ו־ורודות בחלקן הפנימי, התמקם בין הקורות במושבה וכבר בחלוף 45 שניות נמתח לביצוע זינוק ראשון. בעיטת היעף של קניוק מחוץ לרחבה נראתה תחילה כמו משהו ששוער בית"ר יוכל לקלוט, אבל המגע שיצר הכדור עם חלקן הוורוד של הכפפות היה חלקי בלבד. עומר גולן התביית על ההשמטה, ובית"ר שוב מצאה עצמה רודפת אחרי היריבה.  

בהמשך, הקארמה השתנתה. האורחים השיגו שוויון מפנדל מקרי בו זכו, ונדנדת המומנטום במשחק התנקזה לדקה ה־50: כדור חופשי של פדרו גלבאן הכריע את הרוש, אך לתדהמת שבט לוזון ננעץ בקורה הימנית. שניות אחרי שנחלצה בנס, יצאה בית"ר למתקפת נגד: דסה פרץ באגף והגביה כדור מדוד לרחבה, איציק כהן הזדקף ונגח פנימה את שער היתרון הנכסף. הרוש התאפס ואפילו זכה בעימות ישיר מול אגודה, ובחלק הקדמי הציגו הירושלמים את אופיר קריאף, בעל הבית הטרי בבירה, שסבסב, חילץ כדורים וניווט את חבריו לעבר ניצחון בכורה. בית"ר, שמחה, נמרצת ודינמית, השיבה לעצמה את הביטחון וכנראה הרוויחה שוב את הרוש.

"למרות השער המוקדם שספגנו, שלטנו במשחק ללא עוררין", התרגש קריאף בסיום, "בית"ר זה מועדון גדול עם עוצמה וקהל, שתמיד שואף לפלייאוף העליון. אני רוצה לקחת את הקבוצה על הכתפיים, כל הקריירה הקצרה שלי חיכיתי לזה. ביחד עם עוד כמה שחקנים אני מקווה שנגיע רחוק".

"יש לנו שלד טוב מאוד ואנחנו מתחזקים תוך כדי תנועה", סיכם אלי כהן, "היה פה מפגן של קבוצה לוחמת עם גישה חיובית, ובזה אני גאה. הייתי רוצה עוד שחקנים, אבל אין לי טענות. זו בית"ר שאני רוצה לראות ועם זה נרוץ קדימה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ