ליגה לאומית

הפועל פ"ת ניצחה 0-2 את מכבי נתניה

האדישות של ליאור אסולין, הבליץ של ערן לוי ורוח הקודש שריחפה מעל השער. 5,000 צופים חזו במשחק העונה, שהתחיל קצבי והסתיים בהגיגים במגרש החניה

עירד צפריר
עירד צפריר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עירד צפריר
עירד צפריר

קשה למצוא שני שחקנים שמסמלים טוב יותר את הדיסוננס בין מה שהכדורגל הישראלי היה יכול להיות לבין מה שהוא בפועל מאשר ליאור אסולין וערן לוי. בערך כמו הפער בין רמת העניין של משחקי יום שישי בלאומית לבין ההוד וההדר של האיצטדיונים בנתניה ובפתח תקוה. בעונה שעברה כמעט כל משחק ביתי של נתניה הפך להצגה – של הקהל האורח. רק שמאז משחק הירידה נגד באר שבע, לא הפסידה נתניה בבית וגם לא זכתה לתפאורה כזו: 5,000 צופים, "משחק העונה", שני מועדונים שמקומם בליגה הבכירה ושניים מהטיפוסים הכי מוכשרים, צבעוניים, בעייתיים ומפוספסים בכדורגל המקומי.

נתחיל מאסולין. אחרי שברח לפיליפינים, חזר, הושעה והוחזר, הגיעה הסתבכות חדשה. כוכב הפועל פ"ת צולם על ידי ראובן שוורץ יוצא ממשרדי היריבה העירונית והכותרות זעקו על סיכום. "באתי לקחת לפטופ לילד", הסביר אסולין בדרכו, "מי בא לפגישה על חוזה עם כפכפים?". הפועל פ"ת, מצדה, השעתה אותו ביום חמישי והחזירה אותו למחרת. הבעלים אבי ללוז, שהערבויות שלו בבקרה חולטו לצורך תשלום משכורות, הודיע שביום שני יכנס מסיבת עיתונאים שתפרש את הפרשה.

לוי זוכה לחיבוק חם, אתמול בנתניה. חתך ודרךצילום: ניר קידר

על הדשא, נראה אסולין רוב הזמן כמי שרק מחכה שזה ייגמר. הוא לא חזר להגנה, עמד הרבה אחרי קו ההגנה של נתניה ונלכד באינספור נבדלים. ההרחקה שלו נראתה כמו עניין של זמן אחרי גליץ' פרוע על שלו מנשה, צהוב על ויכוחים עם השופט גיא ברגר ודחיפות עם ערן לוי ועומר פרץ. בכל אותו הזמן, נתניה היתה עסוקה בבליץ בניצוחו של לוי הנפלא, שחתך את ההגנה בשלל כדורי עומק, בעיטות וולה, בעיטה חופשית למשקוף והרמות מושלמות לראש של ליאור ז'אן, שפעמיים החטיא ממצבים קורצים.

ואז הגיעה הדקה ה-41. איתי אלקסלסי ביצע על לוי עבירה, החלוץ השיב בדריכה – לא ברור אם בכוונה – והורחק בפעם השנייה העונה. מאותו רגע המשחק הקצבי הפך לשעמומון ואפשר לח"מ הצצה בעלון הרשמי של נתניה, "הצהובון". על השער התנוססה תמונה של אוהד לויטה תחת הכותרת "השוער מספר 1", אך בדקה ה-90, המחליף רובי דבורה העביר כדור רוחב משמאל והשוער מספר 1 השמיט בשלומיאליות לרגליים של מחליף אחר, טל מאיר, האחיין של המאמן ניסו יחזקאל והשחקן הכי מושמץ ביציע הכחול. בדקה ה-93 דבורה שוב עקץ כשהוביל מתפרצת של ארבעה שחקני פ"ת לבד מול לויטה, אבל לא ספר איש מהם וסיים לבד את ה-0-2.

בסיום, סיפר המאמן המנצח כי "רוח הקודש ריחפה סביב השער שלנו במחצית הראשונה". אולי בזכות השוער שלו, אבי איבגי, ש-10 דקות קודם לכן יצא מחדר ההלבשה בריצה עם כיפה שחורה וללא מקלחת, כדי לחלל כמה שפחות מהשבת. זה היה השילוש הקדוש: האבי, האחיין ורוח הקודש. "ליאור כבר בן 33 ומותר לו לחנות לפעמים", סיפר בסיום יחזקאל על החניון שהקים אסולין ברחבה, "ראיתי אותו היום חדור מוטביציה". במגרש החניה האמיתי, מחוץ לאיצטדיון, הסביר לוי על אירוע הדריכה: "ראו בטלוויזיה שניסיתי להימנע ממגע אתו, אבל הוא משך לי את הרגל". מדוע בכל זאת הוא לחץ יד לשופט? "מה יכולתי לעשות? להרביץ לו?".

ליאור אסולין. מוציא מאתנו קנאה במה שיש לו ברגליים לצד רחמים על מה שאין לו בראשצילום: ניר קידר

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ