בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דני בונדר: "הבנתי שאם אני רוצה להמשיך ללכת, זה הזמן להגיד להתראות"

בגיל 27 בלבד, אחרי שנתיים מחוץ לדשא ושלושה קרעים בצולבת, המגן הימני נפרד מהמשחק שלימד אותו על עצמו ועל החיים. אפילו היה שער אחד

תגובות

האגדה מספרת שג'ון לנון נשאל פעם האם רינגו סטאר הוא המתופף הטוב בעולם. "בעולם?", גיחך לנון, "הוא אפילו לא המתופף הכי טוב בביטלס".

תחליפו את רינגו בדני בונדר, את הביטלס בהפועל תל אביב של עונת 2009/10, את לנון תשאירו לנוח על משכבו בשלום. בונדר, מגיבורי הדאבל באדום, שפרצופו עיטר את שער מעריב ביום שלאחר הדרמה בטדי ונכנס למי יודע כמה ארכיונים, רץ באותה עונה לשלושה תארים: אליפות, גביע ועמדת המגן הימני הפותח של הפועל. המגן הימני לענייני הגנה התחרה במגן הימני לענייני התקפה, עמרי קנדה.

במשחק האליפות, עוד הרבה לפני שערן זהבי הפך להיות ערן זהבי, השניים חלקו בנטל בצורה שווה יחסית: קנדה זכה במקום הנחשק בהרכב (התקפה, התקפה), אבל הורחק ביתרון 0-1 אחרי מכה רשלנית בדקה ה-30. בונדר, עם שער אחד בכל הקריירה, נכנס כעבור דקה (הגנה, הגנה), והשאר היסטוריה.

דני בונדר
ניר קידר

הרוטציה נמשכה עוד עונה וביקרה גם בליגת האלופות, לפני שקבוצת החלומות ההיא החלה להתפרק בקיץ 2011. וינסנט אניימה עזב לצרפת (וחזר לארץ), איתי שכטר עזב לגרמניה (וחזר לארץ), גילי ורמוט עזב לגרמניה (וחזר לארץ), זהבי עזב לאיטליה (וחזר לארץ). מבין השותפים לדאבל שיצאו לאירופה באותו קיץ, רק בונדר עזב לרוסיה, ומאז לא נודעו עקבותיו.

איכשהו, לא יודע איך, הפכה השאלה "איפה דני בונדר?" לנפוצה מדי בקרב שיחות של חובבי כדורגל ועיתונאים שחיפשו אייטם טוב, ואולי גם בקרב מאמני נבחרות מהמזרח התיכון שחיפשו מגן ימני פותח. בונדר נעלם כמעט לגמרי, והדיווחים הבודדים שהגיעו מרוסיה לא בישרו על קריירה מוצלחת מדי. המשחק הרשמי האחרון שלו, לפי אתר Soccerway, היה לפני שנתיים וחצי, באפריל 2012.

שלשום בערב הגיעה התעלומה לסופה: בגיל 27 וחצי, עם הופעה באליפות אירופה לנבחרות צעירות, שבע פעמים בנבחרתה בוגרת, דאבל מקומי, שלב הבתים בליגת האלופות, שלב 32 הגדולות בליגת אירופה ושער בודד בכל הקריירה (הברכות להפועל אשקלון וסטפן אהורלו שספגו ממנו עם הפאלש), בונדר הודיע על פרישה. בשקט בשקט, בהודעה בחשבון האינסטגרם שלו.

ב-2008 הוא סיפר לרון עמיקם במעריב שבגיל 21 הגיליון הרפואי שלו נראה כמו של בן 80. עוד לפני תקופת הזוהר באדום, הוא הספיק לצבור רקורד שהיום מביא אותך לגמר תוכנית ריאליטי: הסתבכות עם הצבא וריתוקים שעיכבו לו את הקריירה בנבחרת; שבר בלסת; קרע בצולבת; מותו של אכרם נאתכו, אביו של חברו הטוב ביברס; תקיפה של חיידק אלים; והשאלה לקרית שמונה, שהסתיימה בירידה והייתה יכולה לצבוע את המשך הקריירה בשחור.

מאז הגרף בקריירה הפך חיובי, והדברים התחילו להסתדר. ברוסיה הוא חתם בקבוצה קטנה יחסית ולא עשה במדיה חיל, אבל אלמלא הפציעה, הפציעות, היה יכול להסתדר בקלות על המשך הקריירה בחו"ל. סביר להניח שגם הטלפון מג'ורדי קרויף היה מגיע בשלב כזה או אחר.

בראיון לאלי ישראלי ולדניאל זילברשטיין בתוכנית עושים ספורט בגלי צה"ל (שאותה אני עורך), הסיר בונדר שלשום (חמישי) קצת ממעטה המסתורין שאפף משום מה את הקריירה שלו. הוא מרואיין מצוין, יותר מרבים מאנשי הספורט - שחקנים, מאמנים ועסקנים - שעולים לדבר אצלנו בתוכנית, וגם אצל הקולגות. השיחה איתו הייתה מהנה ומעניינת, ומהאזנה לתשובות שלו אפשר לנחש שהוא דיבר בכנות. אני מביא את הדברים שלו בעריכות וקיצורים קלים; את השיחה המלאה ניתן לשמוע באתר גלי צה"ל.

AP

הפציעות
"נקלעתי לסיטואציה של פציעות חוזרות בברכיים, אלה הפציעות הקשות ביותר ששחקן יכול לעבור. קרעתי את הצולבת שלוש פעמים בארבע שנים. בהחלטה משותפת עם הרופאים קבענו שאם אני רוצה להמשיך ללכת על הרגליים, זה הזמן להגיד תודה ולהתראות. אני כבר לא עם הצולבות שלי, אלא עם שתלים אמריקאיים".

ההתמודדות
"עשיתי המון אחרי כל הפציעות האלה, בסך הכל קריירה יפה. למרות הרבה פציעות, מחלות ויחס לא נעים מצד הנהלות כאלה ואחרות, אף פעם לא ויתרתי. אולי אני נשמע ילד טוב ואני מחשיב את עצמי כאדם אינטליגנט, אבל אני לא אדם שקל לשבור אותו. יש לי רוח חזקה וחינוך שקיבלתי מהבית, חינוך רוסי אמיתי, שלא נשברים ולא מוותרים אף פעם והולכים עד הסוף עם מה שלקחת בידיים. הסוף הגיע מוקדם והוא לא קל, אבל הלכתי עד הסוף ועשיתי כל מה שיכולתי כדי להגיע לאן שהגעתי".

השיאים
"היו הרבה רגעים שאקח איתי, אם זו אליפות אירופה עם הנבחרת הצעירה, לשחק נגד שחקנים ברמה של הטופ העולמי, אם באליפות ההיא, בנבחרות, בליגת האלופות. הדאבל היה אחד מרגעי השיא, איך שזה קרה - הכל בשניות הסיום ודרך הטלפונים מחכים לשמוע מה קורה בבלומפילד - זה רגע שאי אפשר לשכוח. אליפות מרגשת כל שחקן, בשביל זה אנחנו משחקים".

הכדורגל הישראלי
"אני קורא ויודע מה קורה בכדורגל בארץ, יש דברים טובים ופחות טובים. היו דברים לא נעימים שעברתי. כששיחקתי בנוער ובנערים ובילדים היינו נאיביים, חשבנו שכדורגל זה לעלות על המגרש וליהנות ממה שאתה עושה. כשאתה מתבגר אתה מבין שכדורגל זה לפעמים החלק המשני בסיפור שלנו, אתה צריך לתחזק את עצמך עם עיתונאים, וכדורגל נהיה חלק קטן יותר – כתב שאתה לא מדבר איתו כותב מה שהוא רוצה, בלי שיש בזה אמת, וזה משפיע על דעת הקהל ועל האוהדים. חוויתי ועברתי בעקבות הדברים האלה תקופות לא נעימות, אני בוחר לא להתייחס לזה. עשיתי את מה שאהבתי, גרמתי לחברים ולמשפחה ולכולם להיות גאים בי, וזה מה שחשוב".

שרון בוקוב

קנדה
"שמעתי לאורך השנים כל כך הרבה את 'בונדר-קנדה', יכולים להכניס אותי לאיזה קטגוריה שרוצים. אני אזכור את עצמי כשחקן שהגיע להישגים וגרם לאנשים להיות שמחים ומאושרים, אם תפתחו את הפייסבוק שלי תראו שהרבה אנשים גרמו לי להזיל דמעה, ואני לא מזיל דמעה כל כך מהר. זה מה שאני אזכור, איך שיזכרו אותי זה כל אחד ואיך שהוא יזכור אותי".

הפועל
"הדברים שקורים שם בתקופת פוסט הדאבל, הם לא 'הזויים' או 'מוזרים', אבל כשאין כסף המציאות קשה ולא ברורה לאנשים. זו הבעיה העיקרית, ובגלל זה אין כיוון. לא יודעים מאיפה להביא משאבים שירימו את הקבוצה בחזרה, וההתנהלות בהתאם. אנשים מנסים בכל מיני דרכים לחזק את הקבוצה ולעשות כל מיני מהלכים שנראים הזויים מבחוץ, אבל זו הסיטואציה שנוצרה. אחרי כל הבלאגן שנוצר עם טביב, הקבוצה לא הצליחה להתרומם ולמצוא הנהלה, תקציב נורמלי ובעל בית נורמלי שיישאר ויחזק את הקבוצה".

היום שאחרי
"אני חושב על היום שאחרי מאז שהתחיל היום לפני, תמיד הכניסו לי לראש 'תזכור שזה זמני'. היום הזה הגיע, יש הרבה רעיונות והרבה כיוונים בתחום העסקי, יש התחלות של כל מיני דברים. לאט לאט אבחר את מה שהכי יתאים לי. בא לי קצת להתאוורר עכשיו. על קריירה של אימון עוד לא חשבתי, כרגע זה לא מדבר אליי, כי זה מאוד טרי ורק סיימתי את פרק המשחק".

מתוך בלוג הספורט "סטופקס" של ניצן ליבנה ועידן סגל

AP


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#