ספורט הארץ
אלי אוחנה במדי הנבחרת, 1989צילום: צביקה ישראלי / לע"
ספורט הארץ

"סיפורו של אלי הוא סיפור כל כך ישראלי. סיפור של עלייה, קליטה, מאמץ עצמי, עבודה קשה, אהבת העם, יהדות, הצלחה ונתינה לחברה". נפתלי בנט אולי הרגיש צורך להסביר את השריוּן המפתיע למקום העשירי ברשימת "הבית היהודי" לבחירות הקרובות, אך אם יש דמות שאין צורך להציגה בפני ציבור אוהדי הספורט הרי זהו אלי אוחנה. לכבוד המעבר המפתיע לפוליטיקה, להלן הרגעים הגדולים:

המלך של בית"ר
כשחקן, הוביל בעונת 1986/87 את בית"ר ירושלים לזכייה באליפות המדינה הראשונה בתולדותיה. לאחר ארבע שנים באירופה, חזר לבית"ר כשהיתה בליגת המשנה, על אף שהיה כוכב ענק, כבש 17 שערים והעלה את הקבוצה חזרה לליגה הלאומית. עונה לאחר מכן, בית"ר כבר זכתה באליפות. הוא נותר בקבוצה עד סוף הקריירה, ותרם עד אז עוד שער או שניים למזכרת.

המחזיק של המחזיקות
בשנת 1987 הצטרף למכלן הבלגית. שנה לאחר מכן זכה עמה בגביע אירופה למחזיקות גביע לאחר שהבקיע בחצי הגמר ובישל את שער הניצחון בגמר מול אייאקס:

גדול דאון אנדר 
אוחנה ייזכר יותר מכל בזכות השער שכבש במדי נבחרת ישראל מול נבחרת אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 1990, לאחר שעקף את השוער והבלם וגילגל את הכדור פנימה. מהלך שהכניס גם את השדר ניסים קיוויתי לפנתיאון:

מהנבחרת פרש במשחק חגיגי מול אורוגוואי בספטמבר 1995, בו ניצחה ישראל 1-3 עם שער של אוחנה. הוא נפרד בדרך הכי חגיגית שיש - ראיון אצל צביקה הדר בתוכנית הנשכחת שבוטלה במהירות "שישי שואו":

טקטיקה-שמקטיקה
כמאמן, ידע פחות הצלחות. בעונת 1999/2000, הראשונה שלו, לא הותיר רושם וסיים עם בית"ר ירושלים במקום החמישי. עונה לאחר מכן כבר הספיק להוריד את בני יהודה לליגה השנייה. ב-2006 הגיע להפועל כפר סבא והצהיר כי "זה לא יהיה אסון אם הקבוצה תרד". הוא כמעט עמד במלתו, אך הצליח לנצח במחזור האחרון ולשרוד. עונה לאחר מכן, כהרגלו מסתבר, כפר סבא נשרה ללאומית. כפרס, מונה למאמן נבחרת הנוער של ישראל, תקופה שנעה בין תבוסות מביכות להעפלה לאליפות אירופה עד גיל 19. את תקופתו כמאמן נזכור בעיקר בשל חוסר ההתלהבות שלו לגבי הכנה טקטית ובמונח האדיר שטבע - "טקטיקה-שמקטיקה".

ואיך אפשר בלי השיער
בין לבין, מילא שורה של תפקידים תקשורתיים, מכתיבת טורים ל"ידיעות אחרונות", דרך מילוי משבצת הפרשן במשחקי ליגת האלופות ("זה לא נורא לראות גרמנים בוכים" אמר על הפסד באיירן מינכן למנצ'סטר יונייטד בגמר ב-99'). בין לבין נולד הסכסוך המתוקשר עם אייל ברקוביץ', והופעות בלתי נשכחות ב"יציע העיתונות". 

ואולם, את מעמדו התקשורתי הרוויח בעיקר בזכות סדרת פרסומות לשמפו "הד אנד שולדרס". זו היתה תחילת תקופת ערוץ 2, כשהפסקת הפרסומות היתה דבר קדוש. כן, זו היתה התקופה בה אנשים היו נכנסים לספר ומבקשים תספורת "אוחנה":

וגם אי אפשר בלי מיקו
נותר רק לקוות שבמשכן יציג אוחנה מעט מכל אחת מהתחנות בקריירה. ונסיים בחיקוי הגאוני של מיקו ג'מאל ("בובה של לילה"), שהגיב בשמו - וכמו שבטח באמת היה רוצה - על ההצטרפות ל"בית היהודי":

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ