ההרכב הפותח של עונת 2014/15

אלי דסה התגלה כמנהיג, מוחמד גדיר הוכיח כמה מכבי חיפה טעתה, רועי קהת פרץ וערן זהבי היה מעל כולם. מי עוד במצטייני ליגת העל?

משה בוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה בוקר

ולדימיר סטויקוביץ' (מכבי חיפה)
לפני פתיחת העונה קטלו את החתמתו מפאת גילו המתקדם וסיפרו על מזגו החם ובעיות משמעת, אבל במהרה התברר כי השוער הסרבי הוא הדבר הטוב ביותר שקרה בשנה הזו למכבי חיפה. בפשטות, סטויקוביץ' היה דרגה מעל חבריו ועשה את ההבדל בין בית עליון לתחתון.

אלי דסה (בית"ר ירושלים)
העובדה שג'ורדי קרויף ואיזי שרצקי עומדים בתור כדי לרכוש אותו מדגישה את קפיצת המדרגה שעשה דסה העונה, בה התגלה גם כמנהיג מול חבורת הוותיקים והצעירים של בית"ר. הזימון לנבחרת ישראל היה הדובדבן.

אברהם פאס (מכבי חיפה)
בחצי הראשון של העונה הוא היה אחראי בולט לכך שבני סכנין הצעירה ונטולת הרכש הגדול דורגה מעל לקו האדום, בחלקו השני ייצב את העורף החלש של מכבי חיפה. מול השחקנים הבינוניים לצדו, הבלם הוותיק היה בליגה אחרת.

שיר צדק (קרית שמונה)
שקט נפשי, קור רוח ומנהיגות שקטה אפיינו את העונה המצוינת של צדק, למעט משחקים בודדים אותם ירצה לשכוח. בעונה הבאה ימשיך לשחק בהדרכת ברק בכר, בהפועל באר שבע.

דושאן מאטוביץ' (בית"ר ירושלים)
בשיא משבר ההגנה של בית"ר, בחודשיים האחרונים של העונה, הפגין הסרבי את מיטב איכויותיו, נע בין עמדת המגן השמאלי למרכז ההגנה, מסתדר לצד בלמים חסרי ניסיון, שומר על יכולת גבוהה, ומוביל את הקבוצה לבית העליון ובהמשך לאירופה.

קלאודימיר פריירה (בית"ר ירושלים)
היה קשר ה־50/50 הכי יציב בליגה, ובכלל השחקן הכי יציב בבית"ר. מצטיין בעבודת ההגנה, מסייע להתקפה ולעתים גם אחראי למצבים נייחים שהניבו שערים. לא עושה הרבה רעש, אבל מפגין הרבה עוצמות.

רועי קהת (קרית שמונה)
השלושער נגד הפועל באר שבע במשחק האחרון סיכם היטב את העונה של קהת, שרק בעונה שעברה נשלף ממכבי יבנה. מדהים כיצד מי שכבר עבר במכבי תל אביב ובבאר שבע מבוקש בשתיהן, שמוכנות לשלם עבורו מאות אלפי יורו. שיחפשו אותו באוסטריה.

מאור בוזגלו (הפועל באר שבע)
ציפו ממנו ליותר ברגעים הגדולים, אבל בוזגלו עדיין היה דמות בולטת בהשארת באר שבע בתמונת האליפות ובהובלתה לגמר הגביע, בעונה שכללה משחקים גדולים, שערים מרהיבים ו־13 בישולים בליגה. בסופו של דבר, שחקן לא יכול לעשות הכל לבד.

ערן זהבי (מכבי תל אביב)
נדמה שהמספרים העיקריים — שלושה תארים ו־27 שערי ליגה — לא מספיקים כדי לתאר את משמעותו וחשיבותו עבור מכבי תל אביב. נדמה שיותר מבכל עונה אחרת, היה זהבי השחקן שבלעדיו מכבי אינה אותה קבוצה.

מוחמד גדיר (בני סכנין)
מכבי חיפה ויתרה עליו? גדיר הוכיח לה כמה טעתה. עם 16 שערי ליגה, שני רק לזהבי, הוכיח שגם הוא מסוגל להיות סקורר בולט, בעזרת חוש מיקום מצוין. יחד עם חזרת תיאבונו להצלחה ומנהיגותו, לא פלא שחיפה מתכוונת להחזירו.

לארי קאיודה (מכבי נתניה)
מבלי לפגוע בהצלחתו של המאמן רוני לוי, ללא היכולת והשערים (13) של קאיודה, נתניה היתה משחקת בעונה הבאה בליגה הלאומית. העובדה שעשה זאת חרף המצב הכלכלי והדיווחים היומיים על הכוונה למכור אותו, רק מגבירה את ההישג.

המאמן: פאקו אייסטראן (מכבי ת"א)
שלומי דורה ראוי לציון לשבח על מסע ההישרדות של הפועל עכו, אבל בקטגוריה הזו אפשר לבחור רק בבאסקי. יגידו שיש לו את התקציב הכי גבוה, את הסגל הכי נוצץ, אבל ההיסטוריה מוכיחה כי דברים אלו אינם מבטיחים דבר. ההיסטוריה העדכנית מספרת כי אייסטראן הוביל את מכבי ת"א להישג חסר תקדים, עם שלושה תארים. וכפי שאמר: בדרך שלו.

עוד כתבות בפרויקט סיכום העונה: הפעם הראשונה ב"אבי רן" | תתקשר, קורצקי | להתראות, איצטדיון וסרמיל המושתן | יוסי בניון, סמל המשבר | בערב אחד בחיפה, לכדורגל הישראלי היתה תקווה | השינוי מתחיל מלמטה | בסמי עופר לא ידעו | בן רייכרט? בווווזזזזז | בדרכו של שמעון מזרחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ