המחזור ה-16 בליגת העל: השפעתו של הגורם האנושי מדי על הכדורגל

רק סדרת החלטות תמוהות של השופט בר נתן הצליחה להאפיל על החולשה של מכבי נתניה והפועל תל אביב. סכנין שילמה על האלקטורט של קנדיל גם בהפסד למכבי חיפה. ותראו מי חזר: ניקיטה רוקאביציה

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניאל בר נתן מוציא כרטיס אדום
דניאל בר נתן במרכז העניינים, הערב. בשבחי כושר ההמצאהצילום: שרון בוקוב
ניר צדוק

1. משחר ההיסטוריה מסתמכת האנושות על כוח ההמצאה של כמה מפרטיה הנבחרים כדי להתמודד עם מציאות מורכבת. בשדרות אחרות של החיים, היכן שמקדשים פתרונות מתוחכמים, השופט דניאל בר נתן יכול היה לזכות בפרס על עשייתו. לצערו, תחום הפעילות שלו – שיפוט משחק כדורגל – דורש ממנו בדיוק את ההפך: להותיר חותם כמה שיותר קטן.

וכך הפך בר נתן היצירתי את המשחק בין מכבי נתניה להפועל תל אביב (האחת לא הבקיעה שער מאז נובמבר, השניה לא כבשה שער שדה מאז אוקטובר) למעניין יותר: כרטיס אדום לעומר ורד שאפילו לא ביצע עבירה, שריקה לפנדל שאיאד אבו עביד לא עשה, וצהוב שני לאחרון על נגיעה קלה בחולצה. הג'ונגל שנוצר על המגרש הקל על שתי הקבוצות הקהות לשים את הכדור ברשת (רומאריו פירס מהנקודה הלבנה, סיראז' נסאר בבעיטה מרהיבה מ-30 מטרים). שכרו, אם להסתמך על מקרי עבר, יהיה פרק זמן כזה או אחר במקפיא של המשבץ.

הפועל תל אביב נהנתה מ-39 דקות של יתרון מספרי – בין ההרחקה של ורד לפנדל של פירס – על הקבוצה במקום האחרון בליגה, והיא אפילו לא גרמה לשוער ברק לוי להזיע. חמישה חודשים אחרי האימון הראשון, שחקניה נראים כמו אסטרונאוטים שנפלטו מחללית האם, הולכים ומתרחקים מהשער עם כל רגע שחולף. בן רייכרט ואיסמעילה לינגאנה הם עד כדי כך לא מדויקים, שגיא לוי הוא המאמן היחיד בארץ שצריך לצמצם את מספר הקשרים אם ברצונו לשלוט במרכז המגרש.

השער של נסאר היה יפייפה, אך מדאיג; ככל שעובר הזמן מתחדדת התחושה שכדי להבקיע הפועל תל אביב זקוקה להתעלות שחורגת מהמסלול התקין של המשחק. אם העניינים יימשכו כך, השער הבא יגיע בבעיטה מהיציע. "הפועל תל אביב תגיע לאן שהיא צריכה להגיע, בסוף התוצאות שלנו יהיו מצוינות", הבטיח לוי, אבל לא ציין מתי הסוף.

סיראז' נאסר חוגג שער
סיראז' נאסר לאחר השער. התעלות שחורגת מהמסלול התקין של המשחקצילום: שרון בוקוב

2. על הכפפות של מוחמד קנדיל נחרט לפני שבועיים קו, זכר לאלי כהן, המאמן שהעדיף על פניו את רן קדוש ועכשיו מחפש לעצמו תחביבים באזור המרכז. קנדיל הוא השוער הראשון בישראל שהתכונה הטובה ביותר שלו היא אלקטורט. לא יציאה לכדורי גובה, לא אחד על אחד ולא אינסטינקטים – הוא מצטיין בכך שהוא מכיר הרבה אנשים ביציע. אחד מהחבר'ה, רק עם שרירי רגליים חזקים יותר.

כך נדרש כל מאמן של סכנין לבחור בין שתי צרות: הנזק ההיקפי שנגרם בשל השארתו של קנדיל על הספסל, או זה המקצועי שנוצר בעקבות הכללתו בהרכב. יוסי אבוקסיס מעדיף בינתיים את האפשרות השנייה. בחירה חופשית או החלטה מושכלת לשדר על אותו גל עם ההנהלה, יתכבד הקורא ויחליט בעצמו.

בדקה החמישית של המשחק מול מכבי חיפה בעט עטאא ג'אבר כדור שקנדיל הדף ברוב חסדו למרכז הרחבה, היישר לראשו של יוסי בניון ומשם לרשת. שבוע אחרי שעלה לקבוצתו בהפסד להפועל רעננה בעקבות יציאה תמוהה, שגה פעם נוספת ושיקע את קבוצתו בבור שהתגלה כעמוק מדי. חיפה הלחוצה ניצלה את המתנה כדי להחליק בנעימים למשחק שאחרת עלול היה להסתבך. כך, בזינוק שיש מרשימים ממנו, הגיחה לאוויר העולם אחת המחציות הטובות של הירוקים העונה. שיאה בדקה ה-33, כשטאלב טואטחה העביר כדור רוחב לאלירן עטר. איציק כהן ניסה לעצור אותו. עטר הבליע חיוך, העביר אותו בין הרגליים ובעט בשמאל לפינה הרחוקה.

היות ומשחק של מכבי חיפה הוא לעולם לא שיט נינוח במים רגועים, שער מצמק של שלומי אזולאי בדקה ה-68 השיק מבחן אופי נוסף. הפעם, לשם שינוי, עמדה בו בהצלחה, גם אם זה הסתיים בחריקה צורמת. שתי דקות בתוך תוספת הזמן קיבל חן עזרא את הכדור, חמישה מטרים מהשער ועשרה מטרים ממישהו שיכול למנוע ממנו לגלגל אותו פנימה, זאת אם לא לוקחים אותו בחשבון, כמובן. זה הסתיים בחיבורים של שלט הפרסומת הסמוך.

השוער מוחמד קנדיל הודף כדור
מוחמד קנדיל. אחד מהחבר'ה, רק עם שרירי רגליים חזקים יותרצילום: שרון בוקוב

3. חודשיים ו-76 דקות עברו מאז הפעם האחרונה שניקיטה רוקאביצה הבקיע שער ליגה עבור בית"ר ירושלים. השבת, כשקבוצתו בפיגור 1-0 מול הפועל חיפה, השתלט האוסטרלי על כדור עומק של חסוס רואדה, ניצל כיסוי לקוי של טאדאס קיאנסקאס ויציאה תמוהה של ניב אנטמן ובעט בסיבוב לרשת, 1-1. עד לסיום יכולים היו עומר אצילי (קורה) ואורי מגבו (בעיטה מחוץ לרחבה, הכדור פספס במעט את המסגרת) להשלים מהפך שהיה מצמק את הפער ממכבי תל אביב שבמקום השני לנקודה בלבד. "אליפות?", היו לבטח שואלים את סלובודאן דראפיץ' אם הכדור היה נכנס, והוא היה נדרש למאמץ כדי להסביר למה זה לא באמת אפשרי. הכדור לא נכנס. דראפיץ' הותיר שתי נקודות מאחור, אבל לפחות לא נדרש לשאלות מתחום הפנטזיה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ