פרידה ממאיר איינשטיין - מענקי המיקרופון של הספורט

מאות ליוו את שדר הספורט בדרכו האחרונה. איינשטיין מת בגיל 65 אחרי חודשים שבהם התמודד עם מחלת ניוון שרירים. "לא יעבור יום בלי שנחשוב מעניין מה אבא היה אומר", ספדה ביתו סיוון

אור בוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הלוויתו של מאיר איינשטיין
הלוויתו של מאיר איינשטייןצילום: ניר קידר

קשה ומוזר היה להיות חלק ממאות האנשים שפקדו בשעות אחר הצהריים (ראשון) את בית העלמין העירוני ברחוב פינסקר בהרצליה. משפחת תקשורת הספורט הישראלי התייצבה בהרכב כמעט מלא, בפעם הראשונה ללא השחקן המרכזי שלה, והתקשתה להיפרד מגדול השדרים עליו גדלנו כולנו – מאיר איינשטיין.

הקול הגדול, שהיה חלק בלתי נפרד מכל בית חובב ספורט בישראל, נדם לבלי שוב. בעיני ההמונים ניתן היה לראות את התקווה שלפתע ירעים מאיר בקולו ויחזיר את אוהביו למציאות השידורים המופלאה – ברדיו ובטלוויזיה – מגמר המונדיאל דרך המשחק המרכזי בליגת העל ועד הכדורסל והאתלטיקה, שידורים שהיוו במשך עשרות שנים את פס הקול הספורטיבי של ישראל.

כולם היו שם – חברים, פרשנים וקולגות. ברשימה הארוכה מצאנו את יענקל'ה שחר, אלונה ברקת, איזי שרצקי, רון קופמן, שלמה שרף, משה גרטל, בוני גינצבורג, אלי כהן 'השריף', צביקה רוזן, עודד מכנס ושייע פייגנבוים. היו שם גם שופטי העבר יצחק בן יצחק ודני קורן, כשאת הכדורסל ייצגו בין השאר צביקה שרף, שימי ריגר, אלי סהר ופרשן הכדורסל לשעבר וחבר הכנסת מטעם סיעת 'יש עתיד' בהווה – עפר שלח. עוד הגיעו לחלוק כבוד אחרון המדליסטית האולימפית הראשונה, יעל ארד, מגישת החדשות הוותיקה דליה מזור והחזאי דני רופ. גם בגזרת האוהדים נרשמה נציגות מכובדת, עם פניהם המוכרות של ואסילי, נומה, אפי הנמר וכמובן לירן חולצה אפורה.

"במותו של מאיר יש ניחומים, כי העם המשוסע הזה פתאום התאחד סביבו", אמר השדר וחבר הכנסת מטעם סיעת 'המחנה הציוני', זוהיר בהלול. "הוא היה אדם מזן מיוחד ונדיר, והמורשת שלו תמשיך ללבלב בנפשות של כולנו. האהבה שהעם הרעיף עליו היא כמעט חסרת תקדים – מראש הממשלה ונשיא המדינה ועד אחרון האנשים. מאיר היה קונצנזוס, הוא היה לי אח ורע וזה רגע עצוב לכולנו".

מאיר איינשטיין מספר על מצבו הרפואי

"אני כנראה בדרך להשלים עם זה, כי עד עכשיו זה נראה היה לי הזוי ודימיוני", אמר השדר הוותיק רמי וייץ, "אני ואשתי הסתכלנו אחד על השנייה ואמרנו שזה לא יכול להיות, ובטח בערב נפתח טלוויזיה ונשמע אותו מדבר לכולנו. זה קשה ועצוב, ובהרבה מובנים הוא מזכיר לי את עצמי, כי אנחנו פחות או יותר באותו גיל, עשינו פחות או יותר את אותו המסלול והיה לנו הרבה מאוד מן המשותף".

"היה זה כבוד גדול לעבוד ליד מאיר, שהיה אדם יוצא דופן", אמר השדר הוותיק של הערוץ הראשון, אורי לוי. "היה קשה להכיר אותו מעבר לעולם המקצועי, אבל בעולם המקצועי הוא היה עולם ומלואו -  מדויק, ברור, ממוקד וענייני. הערצנו אותו על הדרך שבא התמודד, למרות שגם כאשר חשף את מחלתו – הוא עשה זאת כמו מאיר – אמר שלושה משפטים וחזר לתכנית כדי לתת בראש לכולם. אזכור את הצניעות שלו – כי למרות שהיה יותר טוב מכולנו בפערים עצומים -  הוא התייחס אלינו כקולגות לכל דבר. כולנו למדנו ממנו אבל קיבלנו ממנו תחושה שאנחנו יחד איתו".

מי שריגשו את הנוכחים עד דמעות היו הנשים בחייו של איינשטיין. "היית צריך להיות פה עם כל האנשים שכל כך אוהבים אותך ולהגיד לי מי זה מי כי אני לא מזהה", ספדה לו אלמנתו אוליביה (אולי). "ידעת שאתה נפרד ובכית בלי קול, כי כבר לא נשאר לך קול. מי יסביר לי את החדשות עכשיו? מי יראה כדורגל בבית? אני כבר לא אראה".

הבנות סיוון וסביון שיתפו בקול רועד את הנוכחים באיש המשפחה הנפלא שהיה מאיר, וסיפרו כיצד הפעמים הבודדות שהיה כועס עליהן בילדות היו כששגו בעברית וטעו להבדיל בין זכר ונקבה. "דדי שלי, כמו בעבודתך כך גם בבית, רצית לתת את הכותרת לפני הסיפור", אמרה סיוון. "לא רצית לדבר על פרידה ולא היה לי את האומץ להקשות עליך. לא האמנו שתאבד את הנכס היקר לך מכל – הקול שלך -  ואיתו את הרצון לחיות. היית אשף התאריכים והשנים, אך לא ידעת שאוולד בדיוק בזמן מונדיאל. היית חם, אוהב, מחבק, מפרגן ומלא הומור. לא יעבור יום בלי שנחשוב – מעניין מה אבא היה אומר".

מאיר איינשטיין משדר את הניצחון הגדול על צרפת ב-1993

"גדלתי עם אבא שהיה הוכחה לכך שאפשר להגשים חלומות, אבל צריך לעבוד קשה בשבילם", הוסיפה סביון. "לימדת אותי להיות ישירה, ישרה ולאהוב את המילה הכתובה. אוהדי הפועל אמרו לי שאתה אוהד מכבי, בעוד אוהדי מכבי אמרו לי שאתה נאחס. עד כדי כך היה גדול הכוח שלך. אזכור שהאושר שלך בשיחות איתי גבר על הרעש והמהומה בכל אצטדיון בעולם".

עוד ספד למנוח שותפו לשידורים בערוץ הראשון, הפרשן אבי רצון, שהפליא בזכרונות מהשידור ההוא מפריז שנערך מעמדת שידור נמוכה מדי, סיפר בחיוך על ההילוכים החוזרים הרבים להם נזקק מאיר לפני שנתן לו את רשות הדיבור. רצון שיתף גם כיצד אילץ אותו איינשטיין לנפץ זכוכית בעמדת שידור משוריינת במיוחד בטרבזון, טורקיה, במשחק הנבחרת מול אזרבייג'אן, רק משם שחש שאינו חלק מהאווירה.

עוד הוסיף רצון על חיבתו של השדר למקדונלדס, הארוחות המשותפות במסעדות באיטליה ולא פסח גם על השיחות לרעייתו לאחר כל שידור, אותן חתם מאיר בשתי מילים: LOVE YOU.  "הייתה לי הזכות להכיר את מאיר האדם והפריבילגיה להכיר את מאיר שמאחורי המיקרופון. הוא היה פתוח לדעות אחרות, אבל אף פעם לא קיבל דעה אחרת", אמר רצון, שחתם בשתי מילים משלו שנצרבו לעד בתודעה הישראלית: 'מאיר, תירגע'.  

בסיום ההספדים התנגן לבקשת המשפחה פלייליסט עם שירים שאיינשטיין אהב, כשהחלו ההמונים להתפזר, התחוור לפתע לכולם שעולם הספורט הישראלי יצטרך מעתה להסתדר ללא אחד הסמלים המובהקים ביותר שלו. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ