נבחרת הנערים של ישראל שוב הפסידה באליפות אירופה, אך לפחות זכתה לחוויה לימודית

אחרי שביקרה באחד ממתקני הכדורגל המתקדמים בעולם, הנבחרת של גדי ברומר ספגה את הפסדה השני באליפות אירופה עד גיל 17

שאול אדר
סנט ג'ורג'ס פארק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טושי (במרכז) בין גאדיר( משמאל) ללוגסי, היום בסנט ג'ורג'ס פארק
טושי (במרכז) בין גאדיר( משמאל) ללוגסי, היום בסנט ג'ורג'ס פארקצילום: CARL RECINE/רויטרס
שאול אדר
סנט ג'ורג'ס פארק

לפני פתיחת המשחק היום (שני) בין ישראל לשווייץ באליפות אירופה עד גיל 17, ביקשה אחת האמהות של שחקן ישראלי מאחד הסקאוטים לומר למצלמה "בוא אלינו למנצ'סטר יונייטד". זו לא היתה פעולת קידום מכירות למען הבן המוכשר, אלא צילום סרט בר מצווה לאחיו הצעיר, גם הוא כדורגלן, אבל היה בזה גרעין של אמת. כל ילד וכל הורה שנוטלים חלק בטורניר כזה חולמים על אותו גילוי גדול.

סנט ג'ורג'ס פארק הוא מתקן ענק ומטופח במרכז אנגליה שבו מתאמנות הנבחרות האנגליות ובו נרקמים חלומות כאלו בקצב גובר והולך בשנים האחרונות. על הקירות תמונות של כוכבי הנבחרת לדורותיה, צילום חתום על ידי כל שחקני זוכת אליפות העולם ב-1966 ומגרשים רבים, כולם בגודל המשטח בוומבלי. ישנו מגרש מרכזי אחד עם יציעים ומגרש באולם סגור שצמוד לו.

עבור שחקני נבחרת הנערים והוריהם, הביקור במרכז הזה היה חוויה מאלפת. כך נראה כדורגל בארץ עשירה, שהפכה בשנים האחרונות לאחת החזקות בגילאי הנוער. גם על המגרש המשחק מול שווייץ הפך לחוויה לימודית.

מול אנגליה החזקה בצ'סטרפילד, עם קהל ביתי של יותר מ-6,000 צופים, לא היה לישראלים סיכוי, אבל משחק לחימה הקנה להם הפסד מינמלי בתוצאה 2-1. מול שווייץ הבינונית מאוד הציפיות היו לניצחון. הפעם היו ביציעים רק 259 איש, רובם בני משפחות מישראל ושווייץ.

נידאם (משמאל) מול השווייצים, היום
נידאם (משמאל) מול השווייצים, היום. "זו משרה מלאה, להיות אמא כדורגל של שני בנים", אמרה אמו בסיום המשחקצילום: CARL RECINE/רויטרס

בקרב הורי הכדורגל של הנבחרת התפתחה אחווה וחברות של ממש. הקבוצה המגוונת מאוד של עירונים מכל שכבות החברה - קיבוצניקים, ערבים, אתיופים ועולים מאנגליה וארגנטינה - היא הנחמדה והתומכת ביותר שניתן למצוא ביציע כדורגל. הם הגיעו למגרש בסנט ג'ורג'ס עם דגלים ותקוות, אבל מהר מאוד התאכזבו.

שני שערים אדירים של פליקס מאמביני השווייצי קבעו את תוצאת המחצית, ובתור למזנון העגום הביעו ההורים אכזבה מההיצע הדל על המגרש ובתפריט. ישראל שלטה בכדור, הניעה אותו היטב ונראה היה שיש לקבוצה תבנית משחק ורעיונות, אבל היא חסרה איכות התקפית ואגרסיביות הגנתית. השווייצים, לעומת זאת, הגנו באופן יעיל ובפעמים המעטות שיצאו להתקפה כבשו או הגיעו למצבים שהשוער המצוין שאריף כיוף מנע.

בדקה ה-48 כבש טיציאן טושי את תוצאת המשחק, 0-3 לשווייץ, ואחרי שנדמה צהלת השווייצים, ניתן היה לשמוע את כיוף אומר לחבריו "יותר מדי קל חבר'ה, יותר מדי קל". זה היה תיאור מדויק של המתרחש. "איזו אכזבה", נאנחו ההורים והאחים ביציעים. היו גם כאלה שניסו לעודד: "עוד אפשר להבקיע שער". התקוות לניצחון הפכו לתקוות לשער. ישראל היתה קרובה מאוד להבקיע פעם או פעמיים, אבל הלכה ושקעה לקראת הסיום. הטלפונים החכמים נשלפו גם ביציע המשפחות והמשפט המדויק אך העגום "עצם זה שהגענו הנה זה הישג מצוין", נשמע יותר מפעם אחת.

"זו משרה מלאה, להיות אמא כדורגל של שני בנים וגם יש לי עבודה של ממש", אמרה אמו של נדב נידאם,עם שריקת הסיום וקיפול הדגלים. חלק מהעבודה הוא לנסוע לאחד ממרכזי הכדורגל המתקדמים בעולם ביום מקסים, וחלק בלתי נפרד הוא להתמודד עם אכזבות קשות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ