שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ישראל סחטה תיקו 0-0 בוולס

מערך הגנתי במיוחד של הנבחרת השיג את המטרה: משחק ללא שערים ונקודה חשובה במאבק על המקום השלישי בבית. מונס דאבור: "יש משחקים כאלו, שבהם צריך להתגונן"

שאול אדר
גם זה לא נכנס. גארת' בייל וההגנה הישראלית מלווים במבטם עוד החמצה, הערב בקארדיףצילום: אי־פי
שאול אדר

בדקה ה־83 נדמה היה כי תוכנית המשחק של אלי גוטמן — או יותר נכון מזימת המשחק שלו — תעלה יפה. טל בן חיים פרץ באגף שמאל והרים לעבר תומר חמד. השוד המושלם כמעט התממש, אבל הכדור היה לא מדויק מספיק וחמד לא הצליח להכניע את וויין הנסי, שוער וולס. להוציא בעיטה תועה של ביברס נאתכו בדקה ה־69, היה זה הניסיון הישראלי היחיד לעבר השער; למעשה, ההתקפה היחידה של ישראל במשחק, הפעם היחידה שבה נראה מישהו ישראלי באגפי וולס, הפעם היחידה שישראל איימה לשחק כדורגל. אבל זו לא היתה תוכנית המשחק של גוטמן.

אחרי המשחק הסביר המאמן המאושר, כמעט זחוח, את כוונתו האמיתית: "ישראל היום יישמה את תוכנית המשחק. כל משחק ההגנה יושם לחלוטין, משחק ההתקפה לא. אני יוצא מכאן מרוצה כי המטרה היתה להביא נקודה הביתה".

תוכנית המשחק, או יותר נכון פוליטיקת המשחק, היתה לחזור עם נקודה ולקוות שוולס תעשה עבורו את העבודה בבוסניה. הוא אמנם ידע כי כישלון בלגי מול קפריסין יכשיל את התוכנית ושוולס יכולה להרשות לעצמה הפסד בבוסניה; גם ברור לכל כי ניצחון ישראלי בקארדיף הוא דרך מלהיבה בהרבה להתקדם, אבל זה גוטמן. אין הפתעות.

ישראל חזרה עם נקודה יקרה מקארדיף, אבל כמו במשחק בחיפה — גוטמן לא העריך נכון את היריבה. במשחק הראשון טעה המאמן וחשב שהניצחון הגדול על בוסניה מייצג את יכולתה של ישראל. למעשה, הניצחון ההוא (ואם וכאשר, העפלה לפלייאוף) נבע מטירופו של מאמן בוסניה אז, סאפט סושיץ', שהגיש לישראל את הניצחון. גוטמן טעה לחשוב שזו הרמה של ישראל והגיש לוולס את המפגש הקודם, אבל הנבחרת הבריטית — למרות גארת' בייל, ארון ראמזי ואשלי וויליאמס — היא חבורה בינונית מאוד של שחקני ליגת משנה וכמה כוכבי על. הניצחון הגדול בישראל לא משקף את רמתה.

תודה, חבר. אוראל דגני מברך את אופיר מרציאנו, המצטיין בישראלצילום: רויטרס

בחיפה גוטמן לא היה זהיר מספיק, בקארדיף הוא היה זהיר מדי. עם חמישה שחקנים בהגנה וקישור מעובה, ישראל לא ניסתה לגנוב ניצחון אפילו. משחק הלחימה היה מופתי, ולמרות שוולס הגיע הגיעה למספר מצבי הבקעה — אחד על אחד של אנדי קינג ונגיחות שלו ושל ראמזי — אופיר מרציאנו התמודד איתם היטב. הקישור אכן הצליח להגביל את בייל וגם השופט איוון בבק תרם את חלקו והתעלם מנגיעת יד ברורה של איתן טיבי ברחבה. וגוטמן העסקן השיג את שלו.

לשחקני הנבחרת מגיעות מחמאות על הריכוז. למרות כמה כרטיסים צהובים מיותרים ואיבודי כדור ליד השער, לא בוצעו טעויות קריטיות וכל חלקי הקבוצה תרמו להגנה במשחק שהתקיים באווירה נהדרת. 32 אלף הצופים הוולשים הרשימו בשירה אדירה והתכוננו לחגוג עלייה, אבל לא הצליחו להפחיד את שחקני הנבחרת.

"יש משחקים כאלו שבהם צריך להתגונן ולעשות את העבודה כמו שצריך", סיכם מונס דאבור, "זה לא קל לחלוצים לא לעבור את החצי, אבל עושים הכל למען הצלחת הנבחרת. היה לנו חשוב שלא לתת להם לפתח את המשחק כמו שהם רוצים, דרך האמצע, ועמדנו כמו שצריך, עבדנו קשה מאוד. יכול להיות שאם היינו מעזים יותר, היינו מצליחים לגנוב משהו".

אין הפתעות. כריס קולמן על רקע אלי גוטמןצילום: רויטרס

"אין מה לעשות, לפעמים צריך להוריד מההתקפה בשביל הגנה", סיכם נאתכו, שבחלק הדפנסיבי מימש באופן מצוין את הדוקטרינה הגוטמנית, "הדבר הכי חשוב הוא שוולס תצטרך לשחק על תוצאה בבוסניה. אז, אם ננצח את קפריסין בבית ו־וולס לא תפסיד — נעלה לפלייאוף", הפגין ידענות.

"אם היינו משחקים כדורגל פתוח, החגיגות היו בעיצומן והם היו מקלים ראש במשחק בבוסניה", חזר ואמר גוטמן, אבל התעלם מעובדה אחת — ניתן לשחק כדורגל שאינו מופקר כמו במשחק בחיפה ואינו כה חסר שאיפות כמו בקארדיף. אבל זה גוטמן. אין הפתעות.

עדכונים
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דקה 3+90

בעיתוי קלאסי, ישראל סופגת - אך מזלה העשר נפסל. המחליף סיימון צ'רץ' מקדים את מרציאנו לכדור גובה ונוגח פנימה, אבל הוא נתפס בנדל של מטר לפחות מאחורי קו ההגנה.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דקה 87

אם זה לא נכנס לוולס, יכול להיות שכלום כבר לא ייכנס. סיבוב נהדר של בייל ברחבה מסתיים בבעיטה שטוחה וחזקה לפינה הרחוקה. מרציאנו נמתח, והודף בציפורניים.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דקה 8

וולס כמעט עולה ליתרון. טעות נוראה של בן הרוש הופך למצב אחד על אחד של קינג מול מרציאנו. השוער מצליח לבדוף עם הרגל, וראמזי נוגח את הריבאונד החוצה.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הרכבים

וולס: וויין הנסי, כריס גאנטר, אשלי וויליאמס, בן דייויס, ג'אז ריצ'רדס, אנדי קינג (סם ווקס, 86), ארון ראמזי, דייויד אדוארדס, ניל טיילור, גארת' בייל, האל רובסון קאנו (סיימון צ'רץ', 79)

ישראל: אופיר מרציאנו, אלי דסה, אוראל דגני, טל בן חיים, איתן טיבי, עומרי בן הרוש, ביברס נאתכו, ניר ביטון, בירם כיאל (טל בן חיים, 46), ערן זהבי (בן שהר, 3+90), מונס דאבור (תומר חמד, 46)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ