אורי מלמיליאן: המניה הכי בטוחה

הנער מממילא היה בין יחידי הסגולה שהגיעו כמעט לכל משחק. כיאה לגאונים מסוגו, די היה במסירה אחת, בבעיטה חופשית מושלמת, כדי להצדיק עוד שבת של מסעות ברחבי הארץ אחרי האומן. שלומי ברזל על המקום השביעי בדרוג 71 הכדורגלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים

שלומי ברזל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי מלמיליאן
שלומי ברזל

אתה רואה לא מעט שחקנים במהלך חייך. אתה בוחן אותם באופן שונה כאוהד, כעיתונאי ספורט, כראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל, כנער צעיר, כאיש מתבגר. יש דמויות שהערצת בצעירותך וכאשר בגרת, החכמת, התפכחת וחווית עוד כמה דוגמאות, הבנת שמוטב היה אחרת. אלה שנשארים איתך לכל החיים, אלה שהפרספקטיבה שלך לגביהם וההערכה על פועלם לא השתנתה לאורך כל הדרך, הם מי שקריטריון הנדירות הוא המאפיין הבולט שלהם.

פרויקט מיוחד | 71 הכדורגלנים הגדולים בתולדות המדינה

אמנון הררי על יוסי בניון | אלון עידן על איל ברקוביץ' |  עוזי דן על מוטל'ה שפיגלר | רון עמיקם על אלי אוחנה | ניר צדוק על ערן זהבי | עירד צפריר על חיים רביבו | אבי מלר על רוני רוזנטל | לרשימה המלאה | יוסי בניון סוגר ת'פינה

אורי מלמיליאן, הנער מממילא, היה כזה עבורי. ונותר כזה. למעשה, ההערכה כלפיו רק הלכה וגדלה עם השנים. כך גם הייחודיות שלו, החד פעמיות שבו. בעידן שבו די בשניים-שלושה משחקים טובים בעונה כדי לקבל חוזה עתק ולזכות בכתבות ראשיות, מלמיליאן היה בין יחידי הסגולה שהגיעו כמעט לכל משחק. אני מנסה להיזכר במשחק חלש שלו, בהופעה בה ביקש להסיר מעליו אחריות, ולא מצליח. משחק אחרי משחק, עונה אחרי עונה, מלמיליאן היה המניה הכי בטוחה. וכיאה לגאונים מסוגו, די היה במסירה אחת, בבעיטה חופשית מושלמת, כדי להצדיק עוד שבת של מסעות ברחבי הארץ אחרי האומן.

אורי מלמיליאן

ההתענגות על עצם המחשבה, התמונה השלמה שראה - הם מקור ההנאה האמיתי עבור הצופה

שחקנים נדירים מסוגו של מלמיליאן אני אוהב תמיד לבחון גם על פי הדברים שלא מצליחים להם. הפס שלא הגיע לכתובת, הבעיטה שלא הסתיימה ברשת. מהלכים שנכשלו כי המחשבה היתה נועזת מדי, יומרנית מדי, ככל הנראה בלתי אפשרית למימוש. ברור שלפעמים דווקא הזווית שבה עמדה הרגל או משטח הדשא הבטיחו כישלון בשורה התחתונה, אבל ההתענגות על עצם המחשבה, על מה שעבר לו בראש באותן אלפיות שנייה, התמונה השלמה שראה - הם מקור ההנאה האמיתי עבור הצופה.

מלמיליאן, שבילה את מרבית ימיו ככדורגלן על משטח הדשא המחפיר של ימק"א, איפשר לכל שחקן לצמוח לצדו, לממש את עצמו, ללמוד, להשתבח. הוא מעולם לא חש מאוים על ידי כוכב צעיר, הוא מעולם לא פיתח בעצמו שגעונות ושגיונות של כוכבות. אורי מעולם לא שכח מי הוא ומה הוא. היו לו כל כך הרבה הזדמנויות וכל כך הרבה הצדקות לאבד את זה, אבל זה מעולם לא קרה.

ואם כבר נדירות, אז כן, זכיתי לראות את מלמיליאן גם יורד לגליץ'.

שלומי ברזל הוא ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל, ולשעבר עורך ספורט הארץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ